שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, נועם סולברג ויעל וילנר החליטו פה אחד לבטל את החלטת שר החינוך לשעבר, יואב גלנט, שלא להעניק את פרס ישראל לשנת תשפ"א לפרופ' עודד גולדרייך.
שופטי הרוב, סולברג ווילנר, קבעו כי יש להחזיר את ההחלטה לשולחנה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, וזאת בניגוד לעמדת ראש ההרכב, השופט עמית, אשר סבר כי יש להורות למדינה להעניק את הפרס לפרופ' גולדרייך.
השופט סולברג הבהיר בחוות דעתו, כי השר גלנט טעה באופן שבו פירש אתצ שיקול הדעת הנתון לו לדחות את המלצת ועדת הפרס.
"השאלה איננה האם ראוי להעניק את הפרס לפרופ' גולדרייך, אלא, כפי שפורט לעיל, האם מעשהו זה של פרופ' גולדרייך – חתימתו על העצומה משנת 2021 – הוא כה מקומם, עד כי הוא בא בקהל אותם מקרי-קצה חריגים, המאפשרים לשקול אותו כשיקול 'חיצוני'. משלא ניתן מענה לשאלתנו זו בהחלטת השר, שבה נבחנה הסוגיה באופן שונה בתכלית, עמדתי היא כי אין מנוס מלהשיב את העניין אל שרת החינוך, על מנת שתבחן את ההחלטה פעם נוספת – זאת הפעם בהתאם להלכה הפסוקה – ותחליט כחוכמתה", כתב סולברג.
השופט עמית סבר, כאמור, כי מרגע שנקבע שהחלטת השר גלנט אינה עומדת, יש להורות על הענקת הפרס באופן אוטומטי לפרופ' גולדרייך.
"ועדת השופטים החליטה להעניק את הפרס לפרופ' גולדרייך על הישגיו המקצועיים, על עשייתו האקדמית העשירה והמוערכת ועל הישגיו המוערכים בארץ ובעולם. החלטתו של שר החינוך חורגת מאמות המידה שהותוו בפסיקה העניפה שנזכרה לעיל וממכלול ההסדרים הנוגעים לפרס ישראל. לא על שר החינוך המלאכה לבחון את ה"תרומה למדינה" של המועמד באשר שיקולים אלה חורגים מתקנון פרס ישראל, מההלכה הפסוקה, ומהפרקטיקה הנוהגת מזה שנים רבות. התרומה של המועמד לתחום עיסוקו מסורה לוועדת השופטים. כפי שפורט לעיל, התחשבות בשיקולים חיצוניים בבחירה בזוכה בפרס ישראל שמורה לנסיבות קיצוניות וחריגות במיוחד, ולא זה המקרה שלפנינו", כתב השופט עמית.
נציין כי פרופ' גולדרייך חתם בעברו על מספר עצומות "בעייתיות" שעוררו את השר גלנט לשקול למנוע ממנו את הפרס. על האחרונה שבהן חתם גולדרייך בחודש ינואר האחרון, והיא כוללת קריאה לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה עם אוניברסיטת אריאל. פרופ' גולדרייך הצהיר באמצעות בא כוחו כי הוא עומד מאחורי חתימתו, אך מנגד הבהיר כי אינו תומך בתנועת ה-BDS. זאת, אגב, למרות שחתם רק בשנת 2019 על עצומה הקוראת לפרלמנט הגרמני לבטל את ההכרה בתנועת ה- BDS כתנועה אנטישמית.
