ביקורת בימין על מינוי השגריר בוושינגטון שתומך בפתרון שתי המדינות

שעה וחצי לפני כניסת השבת בשבוע שעבר, הודיעה לשכת ראש הממשלה על מינויו של תת־אלוף במיל' מיכאל (מייק) הרצוג, חוקר בתחום יחסי ישראל והמזרח התיכון, לשגריר בוושינגטון. הוא נבחר בהסכמה עם שר החוץ יאיר לפיד, מתוך כוונה שיכהן גם לאחר חילופי התפקידים ברוטציה, וישלים ארבע שנים כנציגה הבכיר של ישראל בבירה האמריקנית.

הרצוג, שמגיע מעולם המודיעין הצבאי ומכיר היטב את התחום המדיני, לטש עיניים למשרת השגריר במשך תקופה ארוכה. על התפקיד התמודדו כמה מועמדים בולטים נוספים, ומה שהכריע את הכף לטובתו, על פי לשכת ראש הממשלה, הוא מומחיותו ובקיאותו בסוגיה האיראנית.

הרצוג נשוי לשירין, עורכת דין במשרד גזית, רוטנברג ושות' שנחשב לאחד הבכירים בישראל, ולהם שני ילדים. הוא השני מבין ארבעת ילדיו של הנשיא המנוח חיים הרצוג, ונכדו של הרב הראשי לישראל יצחק הלוי הרצוג. אחת הביקורות על מינויו נגעה לצמידות האירועים, חודש בלבד לאחר שאחיו יצחק הושבע לתפקיד נשיא מדינת ישראל. "להגיד שהוא אח של הנשיא ותפרו לו תפקיד, אני לא חושב שזה נכון", טוען אבי בניהו, עמיתו לשעבר של הרצוג במחנה מטכ"ל, שמתאר את השגריר המיועד כ"בחור שקט, מופנם, לכאורה מבויש אבל די מבריק".

"בית הגידול שלי הוא בית גידול יהודי, ממלכתי־ דתי", העיד פעם הרצוג על עצמו. כסטודנט בשנות השבעים הגיע ללמוד עם חברותא בישיבת מרכז הרב בירושלים, והאזין לשיחותיו של הרב צבי יהודה קוק. אחד האישים הנערצים עליו הוא הרב יונתן זקס המנוח. הוא רואה עצמו כאדם ממלכתי שמשרת את המדינה.

בינו ובין בנט אין הכרות מוקדמת. המינוי הוצע לראש הממשלה על ידי מכרים, ולא היה רעיון של שר החוץ יאיר לפיד, כפי שחושדים בימין. במשך כשלושה שבועות תהו בלשכת ראש הממשלה על קנקנו, ואף קיימו איתו ריאיון קבלה ממושך, עתיר שאלות.

מקורביו של מייק הרצוג מציינים כי שירותו הממושך בצה"ל, המשתרע על פני 40 שנה, היה ייחודי. עם גיוסו עבר הכשרה כלוחם חי"ר ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום. אחריה הצטרף לחיל המודיעין ושירת בו כעשרים שנה, עד לתפקיד ראש זירה בחטיבת המחקר. בהמשך כיהן כראש החטיבה האסטרטגית באגף תכנון, כמזכיר הצבאי לשר הביטחון שאול מופז וכראש מטה שר הביטחון אהוד ברק. בתוך כך השתתף בשיחות השלום של ישראל עם הפלסטינים, הסורים והירדנים תחת חמישה ראשי ממשלה, ובכללם בנימין נתניהו. הוא פשט מדים ב־2010. בכירים שעבדו לצדו מציינים כי מלבד הידע המודיעיני שצבר כקצין צה"ל, צבר הרצוג ניסיון מדיני וידע ביטחוני גם בפגישות רבות בפנטגון ובבית הלבן. "הוא מכיר את קירות החדר הסגלגל מבפנים", מתאר זאת אחד ממקורביו, שמכנה אותו "מייקי" או "מייקל".

היכרותם המקצועית של אהוד ברק והרצוג ארוכת שנים, עוד מימיו של ברק באמ"ן. "היו שם כמה צעירים סופר־מוכשרים", נזכר השבוע ראש הממשלה לשעבר. "ביניהם אני זוכר כבולטים את מייק הרצוג ועמוס גלעד. מייק כתב עבודה על אסד האב, שבמשך שנים הייתי נותן אותה לאנשים כדי ללמוד את הנושא. זה היה מאיר עיניים, מחקר יוצא דופן. הוא עשה עלי רושם כאיש צעיר מאוד מוכשר, מעמיק, יודע לבטא את עצמו, צנוע, לא עושה רעש, לא איש נדחף, אבל כשהוא מתיישב לכתוב הוא פותח את הפה ומדבר. רחב אופקים, הבנה טובה ואמיתית של העולם. איש מאוד דיסקרטי, אפשר להפיל עליו את הדברים הכי רגישים ומסוכנים, אין סכנה שהוא יגיד איזו שטות, זה נכס עצום. אני ראיתי אותו מעורר אמון אצל כל האנשים שהוא עבד איתם".

"יש לו הרבה ידע, הרבה ניסיון, ישב בלב העשייה הביטחונית. היה במקומות שהיו חשובים למדינת ישראל", מעיד גם האלוף במיל' וראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "היתרון הגדול של מייק, מעבר לניסיון, הוא היכולת הדיפלומטית יוצאת הדופן לעמוד מול ידידים ויריבים באופן שלא יכול ליצור אנטגוניזם. יש לו כישרון מולד להסביר את הדברים בתקיפות אך בנעימות, מה שכל דיפלומט צריך". מייקל אורן, שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, מוסיף כי הרצוג היה האיש מאחורי הקלעים בנושאים הרגישים ביותר לביטחון ישראל. "איש שבאופיו יודע לנהל משא ומתן, הוא עמוק והוא דיסקרטי".

עם הפנים לביידן

ועם כל זאת, החלטתו של בנט למנות את הרצוג לשגריר עוררה ביקורת מימין והעלתה תהיות בנוגע למינוי נוסף לעמדת מפתח בממשל בנט של אדם שאינו משתייך לימין השמרני. הרצוג, נטען בימין, מייצג קו שתואם את עקרונות השמאל, והבחירה דווקא בו – לאחר שנות כהונה ארוכות של איש ימין מובהק כמו רון דרמר – משמעותה הטמעת מדיניות אנטי־ימנית מול ממשל חדש בארה"ב.

אות לשינוי שעלול להתרקם בוושינגטון ניתן אולי לראות בדברים שפרסם הרצוג בכתב העת האינטרנטי "Fathom" בגיליון סתיו 2016, שבהם הביע תמיכה בקידום חד־צדדי של פתרון שתי המדינות. גם בלי שותף פלסטיני, שטח הרצוג את השקפת עולמו, יש לישראל הרבה מה לעשות כדי לשמר את הסיכוי להגשמת פתרון שתי המדינות במועד מאוחר יותר. "ישראל צריכה ליישם מדיניות של חד־צדדיות בונה המשפרת את מצבה הביטחוני, שומרת על האפשרות של פתרון שתי המדינות ומשאירה יד מושטת לפלסטינים לחדש את המשא ומתן במועד מאוחר יותר", כתב.

במאמר אחר, למכון למחקרי ביטחון לאומי, פירט הרצוג וציין כי אותם צעדים חד־צדדיים של ישראל לקראת פתרון שתי המדינות, צריכים לכלול הפסקה של פעילות התיישבותית מחוץ לגושי ההתיישבות. לדבריו, "ישראל צריכה , בהיעדר פרטנר פלסטיני עם נכונות, ליישם צעדים חד־צדדיים, כולל קץ לפעילות התיישבותית מעבר לגושים".

באותו מאמר ב"Fathom" ניתן ביטוי גם להשקפת עולמו בנוגע להעברת סמכויות תכנון ובנייה לרשות הפלסטינית בחלק משטחי C. "ישראל יכולה וצריכה להעביר סמכויות ואחריות לרשות הפלסטינית בשטחי C כגון תכנון, ייעוד ובנייה ביישובים שגלשו משטחי A וסמוכים אליו, גם מבלי לשנות את ייעודו החוקי של השטח, משימה שביצועה יכול להיכלל במשא ומתן דו־צדדי. ישראל אפשרה לכוחות המשטרה של הרשות הפלסטינית לפעול במרכזי אוכלוסייה פלסטיניים בשטחי C, ויכולה להרחיב זאת עוד".

ח"כ אורית סטרוק ממפלגת הציונות הדתית קראה השבוע לבנט, יחד עם שדולת ארץ ישראל בכנסת, לעצור את מינויו של הרצוג. היא הזכירה בין השאר מכתב שעליו חתם הרצוג, יחד עם חותמים נוספים, ואשר שוגר לפני כשנתיים לחברי הקונגרס האמריקני ולאייפא"ק. זאת כתגובה למכתב ששלחו חברי שדולת ארץ ישראל ובו מחו על החלטת בית הנבחרים שאמנם תוקפת את תנועת ה־BDS, אך גם מביעה תמיכה בפתרון של שתי מדינות.

לפי פרסום בעיתון גלובס מלפני שנתיים, במכתב שעליו חתם גם הרצוג נאמר: "כמי שמילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחונית של ישראל, אנו מאוחדים בדעתנו הנחושה שפתרון של שתי מדינות שיושג במשא ומתן, חיוני לקיומה של אותה ישראל שלמענה הקדשנו את חיינו ושירתנו בכל החזיתות שלה: דמוקרטיה בטוחה ומשגשגת, עם רוב יהודי מוצק בדורות הבאים". עוד נאמר כי "לאמיתו של דבר, כל מהלך שמסכן את חזון שתי המדינות וחותר תחת סיכויי מימושו מהווה איום ממשי על ביטחונה של ישראל… אנו נערכים, באופן דחוף ביותר, לסכל כל צעד לקראת סיפוח חד־צדדי".

"מי שחותם על מכתב כזה ברור שהוא איש שמאל, זו לא רק הבעת דעה. מהמכתב עולה שהוא איש שמאל אקטיבי ואובססיבי", טוענת סטרוק. את האש היא מפנה לכיוון ראש הממשלה. "אני יודעת עד כמה נפתלי בנט בז לאורך כל חייו הפוליטיים לחבורת הקצינים השמאלנים האובססיביים האלו, ואמר פעם אחר פעם שמזל גדול שלא שמענו לעצות שלהם לרדת מהגולן. כי בכל שאר העצות שהם נתנו, מאוסלו ועד ההתנתקות, הם תמיד הובילו את ישראל לתהום. כשהוא ממנה אחד מהם לתפקיד כל כך רגיש ומכריע, זה סוג של חציית קו אדום. זה מדאיג מאוד. אם אתה שולח לשם שגריר שמאמין בהפך הגמור ממך, לא ברור איך אתה עצמך תוכל להבהיר זאת לאמריקנים".

"אין לי שום דבר אישי נגדו", אומרת סטרוק. "הרצוג אדם מאוד מוכשר, ודווקא בגלל זה הוא מסוכן. הוא אדם שיידע לנווט מדיניות שמאל, להוביל מהלכים".

"אני מכבד את האיש, חושב שהוא אדם בעל ראייה רחבה, אבל הוא איש שמאל, זה ברור. אני לא מבין איך בנט הסכים למינוי כזה", אומר לנו חוקר יחסים בינלאומיים שהעדיף להישאר עלום שם, בשל ידידותו עם המשפחה. "זה מינוי שמשדר כיוון ביידני, ימי אובמה שהולכים להתיישר איתם. אני לא בטוח שזה המסר שבנט רוצה להעביר, אבל זה מה שעולה. שגריר יכול לחתור תחת החלטות ישראליות באמצעות משרד החוץ האמריקני".

איש שיחנו מספר על פגישה שקיים עם הרצוג לפני שנים אחדות, לצד בכיר אירופי, ובמהלכה עלה נושא מעמדה של בירת ישראל. "אני אמרתי שירושלים היא שלנו, והוא העלה את המחשבה על חלוקת ירושלים. זה חרה לי מאוד. אני יכול להבין משא ומתן על יהודה ושומרון, אבל ירושלים, זה לעבור קו שאני לא יכול לסלוח עליו. חשבתי על זה שסבא שלו יתהפך בקברו למשמע הדברים". בהקשר זה צריך לציין כי אחד האתגרים העומדים כעת לפתחו של השגריר החדש, הוא הבטחת הבחירות של ביידן לפתוח מחדש את הקונסוליה המיועדת לפלסטינים בתוך שטחה הריבוני של ירושלים. עניין שבישראל מתנגדים לו.

אהוד ברק: "ההשערה שלי הייתה שהוא לא איזה איש ימין שאי אפשר לטעות בו, אבל הוא איש מקצוע, מבין שיש עמדות פוליטיות ושתפקידו להביא את העמדות הענייניות"

עבד עם נתניהו

סוזי דים, דוברת ארגון הימין "מטות ערים", אומרת כי עצם העובדה שבעמותת השמאל "אמריקנים למען שלום עכשיו" קידמו בברכה את המינוי, מעידה על קשר מטריד. בהודעה מטעמם נמסר כי הם "מצפים לעבודה אתו", וכי "למייק הרצוג יש הטמפרמנט לייצג את ישראל בהצלחה בארה"ב ולשרת את המטרה של הממשלה החדשה (בישראל) לריכוך העמדה הניצית של ישראל בוושינגטון". לעומת זאת, למינוי בזמנו של דויד פרידמן לשגריר ארה"ב בישראל הם התנגדו.

מנגד, הזכירו לנו השבוע, גם בתקופה שבה נתניהו כיהן כראש ממשלה, מילא הרצוג תפקידים מדיניים. הוא שימש כשליח מדיני מיוחד מטעם נתניהו בשנים 2009־2014, ולקח חלק עם עו"ד יצחק מולכו במגעים החשאיים עם הפלסטינים. בסביבתו הקרובה טוענים שבשום פנים ואופן אין להגדיר אותו כשמאלן, ושבכל מקרה האתגר הראשון שלו הוא סוגיית הגרעין האיראני, שבה אין תחליפים רבים למומחיותו.

אהוד ברק מאשר כי לא מדובר באיש ימין, אך מבהיר כי הרצוג הוא מקצועי וענייני. "מהעבודה בלבד אי אפשר לדעת שום דבר על העמדות הפוליטיות שלו. ההשערה שלי הייתה שהוא לא איזה איש ימין כמו עמידרור שאי אפשר לטעות בו, אבל הוא איש מקצוע, מבין שיש עמדות פוליטיות אבל שתפקידו להביא את העמדות הענייניות. הוא לא מתיימר לקבוע למדינאים את העמדות הפוליטיות".

"מה הימין רוצה, שימנו את אורי אריאל לשגריר?!", מתרעם בניהו. "אני לא חושב שהוא איש שמאל, הוא איש מרכז, ביטחוניסט. אני מבין את אנשי הימין שרוצים איש משלהם, הם גם לא מבינים איך שר הביטחון ושר החוץ לא מהימין, ייקח להם זמן להתרגל".

גם השגריר לשעבר אורן מצדד בגישה הזו: "טוענים שהוא שמאל, זה שטויות, אני לא מסכים. כשהוא מקבל הנחיה מדינית הוא מבצע אותה בצורה הכי טובה. מייק הוא עובד מדינה, הוא שליח, ציוני, לא שמאל ולא ימין. בוושינגטון הוא עלול להתמודד עם טענות שהוא ימין כי הוא עבד עם נתניהו. אני לא יודע מה הדעות הפוליטיות שלו, אני יודע שהוא עובד מדינה נאמן ומסור".

עמידרור משוכנע כי הרצוג ייצג את תפיסת העולם של הממשלה "לא כפי שרואה אותה הימין ולא כפי שרואה אותה השמאל, הוא יצליח מאוד לייצג את מדינת ישראל של מי ששלח אותו". עם זאת, הוא חושש שחילוקי הדעות המדיניים בתוך הממשלה הנוכחית עלולים להיות לו לרועץ. "אם יש לי חששות, הם לא נובעים מכישרונו וידיעותיו של השגריר המיועד אלא מהיכולת של ממשלת ישראל לייצר עמדות קוהרנטיות, דבר שאינו קל במורכבות הפוליטית של הממשלה. בסוף, השגריר לא קובע מדיניות, הוא מייצג מדיניות. הוא לא בין הפטיש לסדן, הוא מייצג את ישראל בארה"ב, לא את ארה"ב בישראל".

כבר בחודשים הקרובים ניצבות כמה משימות קריטיות לפתחו של הרצוג, מסוגיית הגרעין האיראני שבה הוא בקי מאוד, דרך ביסוס הסכמי אברהם והרחבתם למדינות נוספות, ועד לתפקידי הסברה מול ביקורת אמריקנית פנימית קשה המוטחת בישראל. בין השאר יצטרך לעסוק בשיקום היחסים בין ישראל למפלגה הדמוקרטית. "זו משימה מורכבת מאוד", מסכם עמידרור.