הרוחות סערו אתמול (ה') לנוכח דיווח ישראל היום על התחייבות ראשי בתי החולים לממשלה שלא לדווח על אי ספיקה במחלקות. הן סערו הרבה פחות אל מול דיווח בידיעות אחרונות בדבר הסכם לשמירת סודיות, עליו חתמו קבלנים אשר השתתפו במכרז חשאי לשיפוץ גשר המוגרבים ה"זמני".
בתגובת המדינה לעתירה בעניין גשר המוגרבים, שהוגשה שלשום באיחור של כמעט חודשיים, מודה המדינה שלמעשה אין כל כוונה להסיר את הגשר הזמני – זה שמהנדס מטעם הקרן למורשת הכותל קבע שהוא רעוע, שבעבר עלה חשש שהוא יהפוך למלכודת מוות במקרה של שריפה ובנוסף לכל שנבנה תוך הוצאת היתר בנייה במרמה ובאופן בלתי חוקי.
מתגובת המדינה עולה שראש הממשלה החליט לשפץ את הגשר הקיים זה יותר מ-16 שנה, גשר שנבנה מראש כדי לשמש שנה וחצי-שנתיים לכל היותר עד לבניית גשר קבע, וזאת בדומה לצעד שבו נקט ב-2011 גם נתניהו. גם אז הסתפקו בהחלפת הקורות הרקובות ובחיזוק הגשר הקיים כדי להימנע מהחלפתו.
כך נכתב בתגובת המדינה: "בתום ישיבה שהתקיימה בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שרים וגורמים בכירים נוספים, הוחלט על שיפוצם ההדרגתי של רכיבי העץ הטעונים החלפה בגשר המוגרבים. עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה היא כי ניתן לבצע את העבודות המבוקשות, שעניינן החלפת הרכיבים הקיימים ברכיבים חדשים בלבד לצורך חיזוק הגשר, ללא הוצאת היתר בניה חדש. מטבע הדברים, ומפאת הרגישות הברורה, ידגישו המשיבים כי לא ניתן להרחיב בעניין זה במסגרת תגובה גלויה זו. ככל שבית המשפט הנכבד יראה לנכון, המשיבים נכונים כאמור להרחיב ולפרט בעניין זה בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בלבד".
ובעברית פשוטה: ראש הממשלה חושש יותר מתגובת המוסלמים מאשר מתרחישים לא מופרכים של התמוטטות הגשר הקיים או עלייתו באש. חשוב להבהיר: מדובר בגשר בלתי חוקי מתחילה ועד סוף, שנבנה בחופזה לאחר התמוטטות המעלה הקודם בעקבות רעידת אדמה בשנת 2004, ונועד לשמש לזמן קצר בלבד. רק התנהלות הזויה הביאה לכך שב-2021 מודיעה המדינה שבכוונתה לשפץ אותו במקום לבנות מעלה קבע.
דו"ח חריף מאוד של מבקרת עיריית ירושלים משנת 2007, שלומית רובין, בעניין הגשר, מסביר שהחברה לפיתוח מזרח ירושלים אשר היתה אמונה על בניית הגשר הזמני ועל תכנון גשר הקבע, עברה על החוק כמה וכמה פעמים באופן מסמר שיער כדי לקצר תהליכים לבניית הגשר שניצב עד עצם היום הזה במקום.
כך, חוות דעת של עורך דין חיצוני שהוזמנה בידי החברה והוגדרה על ידו טיוטה – הוגשה בידי החברה כאישור סופי לבניית הגשר תוך מחיקה בטיפקס של המילה "טיוטה". כך נכתב בנוגע למסמך ההוא: "רצוף בזה בקשה להיתר בצירוף חוות דעתו של היועץ המשפטי. אנא הנחיותייך לגורמי העירייה לקידום הטיפול בקבלת היתר לביצוע הגשר לפני בוא הגשמים". אם לא די בכך, כשמבקרת העיריה ביקשה את המסמכים הרלוונטיים לעיונה בשנת 2007, שב והוסיף מאן דהו בחברה מחדש את המילה "טיוטה" בראש הדף כדי להסוות את הזיוף.
אפילו לפי אותה טיוטה, נדרשה החלטה של ועדת הבנייה המקומית לצורך הקמת הגשר, אולם בעירייה ובחברה לפיתוח מזרח ירושלים הסתפקו בהעברת העניין ברשות הרישוי ללא כל אישור מהוועדה המקומית. "על כן", כתבה מבקרת העיריה, "מסתבר כי גם מבחינת הוראות המסמך עצמו, אושרו היתרי הבנייה של שני הגשרים ללא סמכות". "העובדות המתוארות לעיל מצביעות על מעשה חמור ביותר", כתבה רובין, "של שינוי מסמך על ידי גורם לא מוסמך במטרה להשיג היתר בנייה להקמת הגשר הזמני ללא סמכות תכנונית או משפטית".
היא עוד מוסיפה לתאר ליקויים רבים אחרים בהנפקת האישורים לגשר. אחת הסיבות ללחץ הרשויות לבניית הגשר במהירות האפשרית היתה שבמסגרת ההסכמות הבלתי כתובות עם הוואקף והירדנים, שער המוגרבים-הלל הוא היחיד מכל עשרת שערי ההר שדרכו רשאים יהודים לעלות למתחם.
"היתר הבנייה לגשר הזמני אושר בתום שרשרת של ליקויים חמורים", סיכמה אז רובין. "ההחלטה לאשר את ההיתר נתקבלה בניגוד לחוק, בניגוד להוראות תכניות המתאר החלות במתחם, בניגוד לחוות דעת משפטית המתועדת בדוח הביקורת על מרכז דוידסון, בניגוד להנחות יסוד של חוות דעת תכנונית של העירייה עצמה, בניגוד להנחיות של מסמך שהוגש בזמנו לגבי הקמת הגשר הזמני, ואף בניגוד לדעה המקצועית של אישים ציבוריים רבים שהגישו מכתבי תלונה רבים נגד המהלכים המתועדים בגוף הדו"ח".
ובחזרה ל-2021. אתמול הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המכרז שפרסמה המדינה לשיפוץ הגשר. באותו הקשר היו מי שתהו האם ההחלטה העכשווית להנציח את קיומו של הגשר הזמני היא תוצאה של הסכם של ראש הממשלה עם מנסור עבאס ורע"ם בעניין. מעבאס לא הצלחנו אמש להשיג תשובות לתהיות הללו. בנוסף שאלנו את דובר משרד ראש הממשלה האם הדיווח בידיעות אחרונות אתמול על הוצאת מכרז לשיפוץ הגשר הזמני ועל החתמת הקבלנים המשתתפים בו על שמירת סודיות מוחלטת – נכונים. אם כן, הוספנו ושאלנו, מדוע הסודיות ולמה מדינת ישראל משלימה עם קיומו של גשר בלתי חוקי. במשרד ראש הממשלה בחרו שלא להשיב.
