במעשי האלימות בפרעות שומר החומות היו מעורבים בעיקר ערבים שאינם בעלי רקע פלילי ואינם מוכרים למשטרה, כך עולה מנתונים שנאספו על ידי מקור ראשון.
אלפי פורעים הצטרפו למעשי האלימות וההשחתה, ורבים מהם השתתפו במתקפות רצחניות ובהצתות שכוונו לבתים ולבני אדם, ב"ערים המעורבות" וברחבי הנגב והגליל. כמה יהודים נרצחו בפרעות: אבי הר־אבן נשרף למוות במלון האפנדי בעכו, יגאל יהושע נרצח ביידוי אבנים בלוד, ודסטאו ביסט נרצח בדריסה ברמלה. אחרים הותקפו במעשי לינץ' אכזריים וחלקם נפצעו קשות.
עו"ד אהרון גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אוסף בחודשים האחרונים כל פריט מידע על כתבי האישום שהגישה הפרקליטות נגד משתתפי הפרעות. לדבריו, הסך הכולל של כתבי האישום שהוגשו מאז הפרעות בחודש מאי אינו ידוע, ואין דרך לברר את מצבם של כל ההליכים המשפטיים, אולם מנתונים מסוימים אפשר להסיק בכל זאת מסקנות.
כך למשל, במחוזות חיפה והצפון הוגשו כתבי אישום נגד כ־80 אזרחים ערבים שהשתתפו במעשי אלימות קשים. מתוכם, לשישה בלבד היה רישום פלילי קודם. המשמעות היא ש־92.5 אחוזים מהנאשמים אינם מוכרים למשטרה.
מאז שוך האלימות טענו מנהיגי הציבור הערבי שהמתפרעים היו עבריינים מקומיים, גורמי שוליים קיצוניים שניצלו את להט האירועים לשם פעילות פלילית, ובני המעמד הנמוך שמחו על עוני ותחושות אפליה וקיפוח. חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) טענו אף הם שהמעורבים בהתפרעויות היו, ברובם, צעירים משולי החברה הערבית, מובטלים מעבודה ומלימודים. בפועל, מניתוח שמות הנאשמים שהגיעו לידינו עולה כי הם לא משתייכים להגדרה הזו.
בקרב משתתפי הפרעות בעכו שנעצרו אך לא הוגשו נגדם כתבי אישום אפשר למצוא סטודנטים באקדמיה, אחים סיעודיים בבתי חולים ציבוריים, תלמידי תיכון מצטיינים וקרובי משפחה של אישי ציבור בהנהגה המקומית – כך אמר לנו גורם בעיריית עכו.
"יש פה כוחות גדולים שמנסים לטעון שמדובר בעבריינים מהשוליים, אבל העובדות מוכיחות אחרת", אומר עו"ד גרבר. "גם במסקנות ועדת אור לחקר אירועי אוקטובר 2000 שלט הנרטיב שהמניע לאירועים הוא רווחה והזנחה ולא אופי לאומני־גזעני. הנתונים מראים בבירור שהאמירה הזאת רחוקה מהמציאות".
לדבריו, יש לוודא שמבצעי המעשים האלימים יבואו על עונשם. "למעלה מ־90 אחוז מהאישומים נסגרים בעסקאות טיעון, ולכן קריטי לעקוב אחרי התיקים בבתי המשפט", הוא טוען. "מערכת המשפט צריכה לעשות את תפקידה, להעניש את מי שפגע בחוק ולהגן על מי שנפגע. הבעיה היא שאי אפשר לעקוב אחרי מה שקורה בבתי המשפט, ובכוונה תחילה. אין לנו דרך לדעת מה קורה עם כתבי האישום, ולברר כמה מהם יימחקו או ייסגרו בעסקאות טיעון בעונש מקל".
היקפי הנאשמים שלהם אין כל רקע פלילי, כפי שנחשפים מבדיקת מקור ראשון, מפילים למעשה את חדשות הכזב שהוכחשו בידי שירות הביטחון הכללי ופורסמו בשלהי חודש יוני. לפיהם העבריינים שמובילים כיום את הפשיעה החמורה במגזר הערבי "הם ברובם סייענים של השב"כ", וכי במצב הזה "ידי המשטרה כבולות" כי לא ניתן לגעת באותם סייענים, שנהנים מחסינות. הידיעה שפורסמה בחדשות 12 ניסתה להעביר לכאורה לשב"כ את האחריות לאירועים האלימים שקרו בערים המעורבות בזמן מבצע "שומר החומות". למעשה, הנאשמים בפרעות הם כאלו הנחשבים לאזרחים 'נורמטיביים' שבעת הפרעות נתפסו לאלימות קשה וביצעו מעשי לינץ', רצח וביזה בלתי נתפסים ולא סייעני שב"כ או גורמי שוליים עבריינים.
ביום רביעי השבוע נפגש יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג לפגישת עבודה ראשונה. בטוויטר, בשפה העברית, דיווח עודה כי הפגישה עסקה "באלימות ובפשיעה בקרב האזרחים הערבים. שוחחנו גם על יחסי יהודים־ערבים בצל המאורעות". בפייסבוק, בערבית, שיתף עודה את תומכיו במאמציו לחון את מבצעי הפוגרומים, ובבקשתו מהנשיא הרצוג להשתמש בסמכותו "להענקת חנינה והקלות לעצורים במאורעות".
עו"ד איתמר סונינו, חבר מועצת העיר עכו, אומר שהיה שמח לדעת ש"מי שעמדו מאחורי הפרעות הקשות כאן היו עבריינים מהחברה הערבית. אנחנו עדיין בהלם. הכאב והחרדה מתעצמים כשאנחנו מבינים ש'בני טובים' מקרב תושבי העיר הערבים, שמקבלים את כל התקציבים מהעירייה וגם מהמדינה, מרשים לעצמם להתנהג כך".
לדבריו, השקעת תקציבים נוספים בחברה הערבית אינה פתרון מוצלח. "אנחנו צריכים לשנות את נקודת המבט שלנו ולהבין שאי אפשר לפתור הכול בכסף. אנחנו מלקים את עצמנו שאנחנו לא בסדר ולא מספיק קשובים. אפשר לתקן את זה באמצעות אינטגרציה בין ילדים ערבים ליהודים, שייחשפו זה לזה ויכירו ואולי כך ילמדו שאסור לפגוע זה בזה, או באמצעות ההבנה שאי אפשר לסמוך על חלק מהחברה הערבית. אם לא נתקן את החינוך מהיסוד, לא נוכל לתקן זאת בשום דרך".
