מחקרים חדשים מוכיחים קשר הדוק בין נוכחות נוגדנים לקורונה ובין חסינות לנגיף, אך החוקרים אינם יודעים מה כמות הנוגדנים הנדרשת להבטחת חסינות מרבית בפני הידבקות ותחלואה קשה.
"ערכי הבדיקות הסרולוגיות עשויים להצביע על יכולת הנוגדנים להיקשר לווירוס ולהילחם בו, אבל אנחנו לא יודעים מהו בדיוק הסף שמאפשר הגנה טובה", מסבירה ד"ר רותי רחמימוב, מנהלת היחידה להשתלות כליה במחלקת ההשתלות בבילינסון.
בעבר המליצו בארגוני הבריאות לא לערוך בדיקות סרולוגיות למי שמעוניינים לדעת אם יש בגופם נוגדנים, מחשש שנוכחות הנוגדנים אינה מספקת כל מידע על סיכוני ההדבקה והמחלה. לפני שבועיים פורסם מחקר שנערך בבית החולים שיבא תל השומר, שהוכיח קשר מובהק בין הנוגדנים לחסינות.
ד"ר רחמימוב הציגה אתמול ממצאים המעידים על יעילות מנת החיסון השלישית בקרב מושתלי איברים בעלי מערכת חיסונית חלשה, שחלקם לא הצליחו לפתח נוגדנים רבים לאחר החיסון הראשון והשני, ואילו לאחר המנה השלישית ערכי הנוגדנים בגופם קפצו בסדר גודל אחד או שניים. כ־6,000 ישראלים הם מושתלי איברים, שהסיכון לתחלואה קשה בקרבם גבוה פי 400 לעומת לא מושתלים.
"בזכות המנה השלישית הצלחנו להכפיל פי שניים את היקף האוכלוסייה המחוסנת בקרב המושתלים", אומרת רחמימוב. כרבע מהמושתלים לא הצליחו לפתח נוגדנים גם לאחר מנת החיסון השלישית, ורחמימוב לא שוללת את האפשרות שינסו לתת להם מנת חיסון רביעית או חיסון במינון גבוה יותר.
לדבריה, ישראל אינה המדינה הראשונה בעולם שחיסנה מדוכאי חיסון במנה שלישית. "בחודש אפריל החלו בצרפת בחיסון מנות דחף, וגם שם ראינו עדויות להצלחת החיסון. פנינו למשרד הבריאות כבר בחודש מרץ לבקש את אישורם, אך רק לפני שבועות ספורים המהלך אושר, בשל ההתלבטות הקשה סביב ההחלטה".
