דו"ח הנציבות השנתי לשנת 2020 שהגיש היום (ב') נציב תלונות הציבור, כולל ביקורת על התנהלותו של ד"ר אביחי מנדלבליט. הנציב, השופט (בדימוס) דוד רוזן, קבע כי מינוי היועץ המשפטי לממשלה ליו"ר ועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה, יצר חשש ממשי לניגוד עניינים, זאת בניגוד למשתמע מההתייחסות מטעם מנדלבליט לדברים.
הסיבה לניגוד העניינים נעוצה בכך שפרקליט המדינה עתיד לקבל החלטה בעניין סגירת תיק החקירה נגד מנדלבליט בפרשת הרפז. רוזן לא קיבל את טענותיו של היועמ"ש וקבע כי "היתכנות פנייה של ד"ר מנדלבליט לפרקליט המדינה הבא בבקשה לתקן מצב בעייתי זה ולקבוע את עילת סגירת התיק, יש בה היום כדי ליצור חשש ממשי לניגוד עניינים ביושבו של ד"ר מנדלבליט כיושב ראש ועדת האיתור למינוי פרקליט מדינה קבוע".
יחד עם זאת קבע הנציב כי נוכח ההודעה המפורשת מטעמו של מנדלבליט, לפיה אין בכוונתו לפנות בנושא לפרקליט המדינה הבא, לא קיימת מניעה לכך שישמש כיושב ראש ועדת האיתור.
במקביל, ביקר השופט את הותרת התיק המשטרתי נגד מנדלבליט פתוח במשך זמן ממושך על ידי הפרקליטות. הנציב ציין כי על אף החשש של פרקליט המדינה דאז מניגוד העניינים הכרוך בהחלטה על סגירת התיק, וכי על אף החשש למראית עין בקבלת החלטה ביחס לממונה עליו, היה עליו לקבל את ההכרעה המקצועית. בהתאם לכך, קבע הנציב כי הותרת התיק פתוח הינה בבחינת התנהלות בלתי ראויה של הפרקליטות.
תלונה אחרת שהוגשה לנציב עסקה בטענות לעבירות בנייה שהתבצעו על ידי ראש צוות התביעה במשפטו של ראש הממשלה, עו"ד ליאת בן ארי, וגיבויה על ידי היועמ"ש וצמרת משרד המשפטים. במענה לתלונה קבע רוזן כי הנציבות אינה הגוף המתאים לטיפול בה, וכי הדבר צריך להיבחן בידי הגורמים המוסמכים לכך, ככל אזרח אחר. עם זאת כתב הנציב כי "לא ניתן שלא לומר בקול רם וברור, כי משרת ציבור, בטח ובטח משרת ציבור המכהן במשרה בכירה, מצווה להקפיד ולהיזהר בהליכותיו קלה כבחמורה, שלא רק בעת עשייתו בתפקידו הציבורי. עיני הציבור נשואות אליו ואל כלל התנהגותו ואופן קיום החוק על ידו, והכול, ובצדק, ללא הנחות ומחילות. לאמור, שלהבת בארזים, אף אם מדובר בשלהבת קטנה ואפילו גץ, עלולה להשתלהב ולהבעיר אחרים, הרואים בעיניהם ועושים כמותם".
בנוסף מצביע דו"ח הנציב על 550 תלונות, עלייה של למעלה מ-26 אחוזים ממספר התלונות שהוגשו במהלך שנת הפעילות הקודמת. נתון זה מצטרף למגמת עלייה מתמשכת מאז כניסתו של רוזן לתפקיד. מתוך כלל התלונות 136 נמצאו מוצדקות, כאשר 68 אחוז מתוכן התייחסו לפרקליטות ו-17 אחוזים התייחסו למשטרה.
בתגובה לדו"ח מסר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי "עבודת מערך הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, משמעותית מאוד לתפקוד התביעה הכללית ומערך מייצגי המדינה בערכאות, ולביצור שלטון החוק במדינת ישראל. מערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שרות ייחודי וחשוב לאזרחי מדינת ישראל, ומתוך כך קיימת חשיבות רבה לשיפור עבודתנו, לאיתור ליקויים ותיקונם". עם זאת, אמר מנדלבליט, יש חובה לשמור על עצמאות מערך התביעה ומייצגי המדינה כדי שהללו יוכלו להפעיל את שיקול הדעת המקצועי בלא מורא וללא השפעות זרות. נציב המדינה פועל במקצועיות וביעילות לקיום ביקורת בונה, המשיך, "החותרת לתיקון ליקויים וכשלים המתגלים בעבודתנו. כל זאת, מתוך הבנה כי מערכת הנתונה לביקורת אפקטיבית והוגנת היא מערכת איתנה ואחראית אשר ראויה לאמון הציבור".
שר המשפטים, גדעון סער, התייחס אף הוא לדו"ח. "כגודל הכוח והסמכות המופקדים בידי עובדת או עובד ציבור, כן גודל אחריותם וחובתם לעמוד לביקורת מול הציבור, שאותו הם משרתים, ולתת בפניו דין וחשבון, בשקיפות ובניקיון כפיים". מטרת הביקורת אינה לפגוע במעמדם, אמר סער, אלא לחזקם "בשיפור ותיקון הטעון תיקון בעבודתם ומאידך לחזק את אמון הציבור, הנוכח לראות כי יש גוף עצמאי ואובייקטיבי, המנטר ופועל לטיוב עבודה חשובה זו. מאז נחקק החוק שמכוחו פועלת הנציבות נצבר ניסיון רב, והומחש הצורך לחזק את הנציבות ואת הכלים העומדים לרשותה במלאכתה".
תגובת הפורום המשפטי למען ישראל לדו"ח רוזן: "כגוף שיזם את הקמת הנציבות, טענו שוב ושוב כי בלי יכולות אכיפה אפקטיביות אין לנציבות הביקורת יכולת לפעול בצורה נורמלית, לצערנו מאבק הפרקליטים השאיר את הנציבות ללא סמכויות מהותיות וכל ניסיון לשפר את המערכת מוצג על ידם ועל ידי עושי דברם כניסיון להחלישה, דמוניזציה שנולדה כדי למנוע כל שינוי לטובה.
אנו תקווה כי מקבלי ההחלטות יבחרו לחזק את הנציבות ולאפשר לה לפעול בצורה עצמאית, עם סמכויות אמיתיות שתשפר באמת את הנעשה במערכת המשפט".
