עשור לאחר שחזר מאפגניסטן, מארק סילבסטרי היה משוכנע שהגיע הזמן שגם חבריו יחזרו הביתה. אך הצפייה ביציאה הכאוטית מקאבול שהתפתחה בזמן אמת הדהימה את החייל הוותיק.
"אלה היו כמה ימים קשים", אמר ראש המחלקה לשירותי ווטרנים בן ה-43 מרביר, מסצ'וסטס. "הייתי בעד הנסיגה, חשבתי שהגיע הזמן. יותר מ-20 שנה, מיליארדי דולרים שהוצאו, אבל מעולם לא ציפיתי שהמהירות והתעוזה של הטליבאן יגיעו לרמות כאלו. מעולם לא ציפיתי שהעם כל ההכשרה והכסף שהשקענו בצבא האפגני, הם פשוט יניחו את נשקם ויגישו לטליבאן את המדינה. זה מזעזע אותי".
עבור וטרנים אמריקניים של המלחמה הארוכה, כיבוש הברק של המדינה על ידי הטליבאן עורר מגוון רגשות כולל הלם, זעם, קבלה ודאגה, הן לבעלי בריתם האפגנים שנותרו מאחור והן לבני ארצם שזועזעו מסיומה באסון של המערכה האמריקנית.
בתוך ימים ספורים, הצבא והממשלה האפגנים התפרקו. שלשום (א') נפלה קאבול הבירה ללא קרב כשהטליבאן נכנס לעיר והנשיא אשרף גאני נמלט מהמדינה.
הידיעה עוררה סצנות נואשות, כאשר אפגנים התכנסו בשדה התעופה בניסיון להימלט וממשלות זרות התאמצו לפנות אנשי צוות דיפלומטיים.
עבור הווטרן צ'אד פרוס, נסיגת הכוחות האמריקניים "תמיד הייתה הולכת להיות בלגן" בלי קשר למי שממונה, בגלל כשל יסודי בהבנת המציאות באפגניסטן: "הרבה אנשים ישאלו, 'למה? לא היה טעם להיות שם. לראות חברים מתים או מאבדים איברים או מאבדים את דעתם'".
"אך יחד עם זאת, אני חייב לתהות האם לא היה עוד יותר חסר טעם לדבוק במסלול הזה כאשר בסוף היינו מגיעים לאותה תוצאה גם 20 שנים מהיום", הוסיף.
גורלן של הנשים במדינה הוא נקודה כואבת עבור פרוס ואחרים. במהלך שלטונם האכזרי בין 1996 ל-2001, האסלאמיסטים צמצמו באופן קיצוני את חירותן של נשים באפגניסטן, כשהן נעולות מאחוריי דלתיים סגורות ותחת איסור להתחנך.
אבל הפלישה האמריקנית ב-2001 שינתה את המצב, במיוחד באזורים עירוניים. עם זאת, כל הרווחים שהושגו במאבק הקשה עומדים להישחק עם חזרת הטליבאן לשלטון.
"אידיאלים כאלה שחשבנו שאנחנו הולכים לשם כדי לאפשר, אלה הדברים שלדעתי מטרידים הרבה אנשים", אמר פרוס. "גם לי זה מפריע".
הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן דבק אתמול בהחלטתו להמשיך עם הנסיגה, אך הודה שהמצב בקאבול קשה. הוא גם התחייב לפנות "אלפי" אזרחים אמריקנים ואפגנים שעבדו עם הכוחות האמריקניים וחוששים מתגמול של הטליבאן.
ההבטחה הזו היא שכנראה סופגת את הביקורת הקשה ביותר בארה"ב. עבור וטרנים רבים, הרעיון שיפקירו אפגנים שעבדו לצידם במשך שנים לנקמת הטליבאן אינו מתקבל על הדעת: "הם עזרו לנו ואנחנו מפקירים אותם לגורלם. אני פשוט חושב שזה לא בסדר", אמר פרוס והדהד רגשות של וטרנים אחרים ששוחחו עם AFP.
