מחוץ לשער הברזל הראשי של שגרירות הודו בקאבול, המתינה קבוצת לוחמי טאליבן, חמושים במקלעים ובמשגרי טילים. בתוך המתחם היו 150 דיפלומטים ואזרחים הודים – שהלכו ונחרדו בזמן שצפו בחדשות על כך שהטליבאן מחזק את אחיזתו בבירה, אותה כבש ללא קרב.
המצב שלהם לא היה פשוט.
פקיסטן הפכה זה מכבר לתומכת הגדולה ביותר של הטליבאן, כשהיא משתמשת במדינה עבור עומק אסטרטגי במלחמות בלתי נגמרות – אמיתיות ודיפלומטיות – עם יריבתה הגדולה ביותר, הודו. הודו מצדה, תמכה בממשלה שעלתה כשהטליבאן הודח, החלטה שהניבה איבה נגדה מצד הארגון האסלאמיסטי.
אך לוחמי הטליבאן שהתייצבו מחוץ לשגרירות ההודית לא היו שם כדי לנקום, אלא ללוות את הצוות לשדה התעופה בקאבול, שם המתין מטוס צבאי כדי לפנות אותם מהמדינה לאחר שניו-דלהי החליטה לסגור את השגרירות.
כשהראשון מתוך כעשרה כלי רכב יצא מהשגרירות בשעות הלילה המאוחרות שלשום (ב'), כמה מהלוחמים נופפו וחייכו לעבר הנוסעים – ביניהם כתב AFP. אחד הלוחמים הדריך אותם ברחובות ולכיוון הכביש הראשי לשדה התעופה.
ההחלטה של השגרירות לבקש מהטליבאן ללוות את הצוות התקבלה כאשר לוחמי הארגון חסמו את הגישה לשכונה המבוצרת, לאחר שכבשו את קאבול. רבע מתוך 200 ההודים שבשגרירות כבר הוטסו מחוץ לאפגניסטן עוד לפני שהשלטון התחלף.
"כשפינינו את הקבוצה השנייה… התמודדנו מול הטליבאן, שסירב לאפשר לנו לצאת מהאזור", אמר גורם שהתפנה ביום שני. "לאחר מכן החלטנו ליצור קשר עם הטליבאן ולבקש מהם באופן ישיר ללוות את שיירתנו".
במהלך היום, פעמיים התחייב הארגון לשלוח כוחות ליווי אך לא קיים את הבטחתו, וזה הוביל להסלמה במתח בתוך המבנה, כאשר דיפלומט אחד משווה את החוויה ל"מעצר בית". היה זה רק כמה שעות אחרי רדת החשכה כשהרכבים יצאו סוף סוף מהמתחם למסע של חמישה קילומטרים לשדה התעופה.
הנסיעה התנהלה בקצב איטי מאוד וארכה חמש שעות, כאשר בכל דקה הנוסעים חוששים ממתקפה אפשרית. מחסומים לא מוכרים הוצבו לכל אורך הדרך ואלפי אנשים שנעקרו מבתיהם עמדו בצידי הכביש.
אחת לכמה זמן קפצו לוחמי הטליבאן המלווים את השיירה ההודית מתוך כלי הרכב שלהם וכיוונו את רוביהם לעבר ההמונים, מאלצים אותם לסגת לאחור. אדם אחד שנראה כמפקד הכוח ירה כמה כדורים באוויר כדי להפחיד קבוצה גדולה שהתאספה סביב צומת אחד.
המלווים עזבו לאחר שהשיירה הגיעה לשדה התעופה, שם השתלטו על העניינים חיילים אמריקניים, שתיאמו טיסות.
לאחר המתנה של שעתיים נוספות, עלתה הקבוצה על מטוס הובלה צבאי הודי C-17 שהמריא עם עלות השחר, ונחת בבסיס חיל האוויר במערב הודו מאוחר יותר באותו בוקר.
"אני כל כך שמחה שחזרתי", אמרה שירין פאתאר, עובדת אייר אינדיה שהייתה על הטיסה. "הודו היא גן עדן".
אזרח הודי אחר, מחזיק את בתו בת השנתיים, נזכר בכאוס ובחרדה ביציאתו המזורזת ממשרדו ומהעיר. "שעות ספורות לפני שעליתי על הטיסה לוחמי טליבאן ביקרו במקום העבודה שלי", אמר האיש, שסירב להזדהות בשמו. "הם היו מנומסים אבל כשהם הלכו, הם לקחו שניים מכלי הרכב שלנו. מיד ידעתי שהגיע הזמן שאני ומשפחתי נצא".
