לשחקן והקומיקאי דובי גל יש באפגניסטן אח תאום, קומיקאי גם הוא. שמו חאשה זוואן. שמו יצא למרחוק, גם מחוץ לגבולות אפגניסטן, בזכות סרטוני הטיקטוק שלו, המייצרים פרצי צחוק בלתי נשלטים. במסגרת הז'אנר, המעריצים של חאשה מאתגרים אותו לא פעם בזמן אמת בטיקטוק, והוא מגיב בסטנדאפ שנון הנושא את חותמו.
אבל לדובי גל כבר לא תהיה הזדמנות להכיר את אחיו התאום מעבר להרי הינדו־כוש. כאשר כוחות הטליבאן נכנסו לקנדהאר לפני שלושה שבועות, הם לא היו במצב רוח מבודח כלל. אחת המטרות הראשונות שהם התבייתו עליה, הייתה חאשה זוואן. הצחוק שהקומיקאי המקומי עשה ממנהיגי הטליבאן בסרטוני הטיקטוק שלו, לא היה לטעמם. בכלל, בטליבאן לא אוהבים תרבות, מוזיקה או חלילה דברי ליצנות. בסבב השליטה הראשון שלהם באפגניסטן, בראשית שנות התשעים, הם אסרו על שמיעת מוזיקה. בתי קולנוע ותיאטראות נסגרו, הצחוק והשירה פסקו, דממה ירדה על המדינה.
#Kandahar: Video of martyred Nazar Mohammad, the famous Kandahari comedian, has been circulating on social media showing the moments when the Taliban took him away from his home and eventually martyred him. #Afghanistan pic.twitter.com/JSkWaAmnHB
— RTA World (@rtaworld) July 27, 2021
לחאשה לא היה סיכוי. הוא נחטף מביתוֿ על ידי שני לוחמי טליבאן חמושים, הוכנס בכוח למכונית והוסע משם לגורלו. זמן קצר לאחר מכן התגלתה גופתו החבולה. בתחילה הכחישו בטליבאן כי חטפו והרגו את חאשה. אולם לאחר שעלה לרשת סרטון שבו נראה חאשה יושב במכונית בין שני אנשי טליבאן שחטפו אותו, כאשר אחד מהם שב וסוטר על פניו, הודה דובר הארגון כי חאשה אכן הוצא להורג. פשעו, הסביר, היה עבודתו עם כוחות המשטרה בקנדהאר. וכדי לסבר את האוזן הוסיף הדובר כי השניים שחטפו את חאשה זוואן יישפטו על התנהגותם מכיוון שהוציאו אותו להורג מבלי שהועמד קודם לדין.
על רקע המראות הדרמטיים משדה התעופה של קאבול, החל בימים האחרונים ויכוח ערני בשאלה אם הטליבאן מודל 2021 היא אותה תנועה אסלאמיסטית קיצונית ואכזרית של שנות התשעים, שעורפת ראשים וסוקלת למוות נשים בכיכר העיר, או שאולי היא עברה תהליך התמתנות במהלך השנים.
לטליבאן היו די אמצעים להשתלט על אפגניסטן, אבל אין לה הכספים כדי לנהל אותה. השאלה היא אם התנועה מסוגלת לבצע שינוי כדי שעזרה בינלאומית תמשיך להגיע, או שכל מה שמעניין אותם זה לשלוט במדינה הגוועת
מה שבטוח הוא שהטליבאן למדו פרק או שניים בהלכות תקשורת. בשבוע שעבר ערך דובר הטליבאן מסיבת עיתונאים ראשונה בבירה קאבול. את דבריו פתח בציטוט דברי נועם מן הקוראן. המסר שנשא היה אמור להיות מרגיע. "האמירות האסלאמית של אפגניסטן אינה נוטרת טינה לאף אחד", אמר. "איננו רוצים לנקום באיש. אנו רוצים לחיות בשלום. נסלח לכל מי ששירת את הממשלה האפגנית או את ארה"ב".
"החיילים בצבא אפגניסטן שנלחמו נגדנו", הבטיח הדובר, "יקבלו חנינה. גם המתורגמנים והקבלנים שעבדו עבור מעצמות זרות. איש לא ייפגע. אף אחד לא ידפוק על דלתות באישון לילה, אף אחד גם לא יחקור אותם". גם לזרים באפגניסטן היה לו מסר. "איש מנציגי הממשל האמריקני או הקהילה הבינלאומית השוהים באפגניסטן לא ייפגע", אמר, ובאותה נשימה הבטיח כי "הטליבאן לא יאפשר פעולות משטחה של אפגניסטן שיפגעו במדינות אחרות". קרי, לא יאפשר פעולות טרור של אל־קאעידה, דאעש או כל גוף אחר משטח האמירות האסלאמית של אפגניסטן.
"במה שנוגע לנשים", הטעים הדובר, "הטליבאן מחויב לזכויות נשים על פי חוקי השריעה. הן תוכלנה לצאת ללמוד, לעבוד ולהיות פעילות בחברה, אבל במסגרת חוקי האסלאם. לקהילה הבינלאומית יש אמנם חששות, אך לא תהיה אפליה כלפי נשים במסגרת שבה אנו חיים – השריעה". אותו עיקרון יחול גם על התקשורת, שתהיה, כך אמר, "חופשית ועצמאית אך תתנהל בהתאם לערכי האסלאם, שהוא הערך העליון במדינה שלנו".
אם דבריו נועדו להרגיע, הם כנראה לא הרגיעו איש. שום הבטחות לא ירגיעו את אותם אלפים שצבאו ועדיין צובאים נואשות על שדה התעופה על שם חמיד קרזאי, בניסיון לברוח אל החופש. הטירוף שאחז באותם אנשים שמצאו את מותם בניסיון להיצמד לגלגלי מטוס 17־Cהממריא, רק מעיד על גודל הפחד והייאוש. ולא בכדי.
מותו האכזרי של חאשה זוואן, הקומיקאי שהעז לצחוק על ראשי הטליבאן, מוכיח שדברי החלקלקות שלהם הם כיסוי לאלימות ככלי לזריעת טרור. ייצור פחד לשם שליטה. מותו היה רק מקרה אחד מני רבים שליוו את מסע ההשתלטות של הטליבאן על אפגניסטן.
חסינות לחיילי ארה"ב
ככל שנוקפים הימים נרשמים עוד ועוד דיווחים על מעשי זוועה שביצעו הטליבאן בדרך להשתלטותם על הבירה קאבול. רשת סי־אן־אן דיווחה על רצח אישה בת 45 שלוחמי טליבאן נכנסו לביתה ודרשו ממנה להכין להם אוכל. אבל ההוצאות להורג החלו כבר לפני חודשים. במאי האחרון דווח על חטיפות אוטובוסים בידי טליבאן והוצאה להורג של נוסעים. המטרה, התברר, הייתה ניסיון לצוד קרובי משפחה של חיילים או שוטרים בשירות המדינה. ביוני רצחו אנשי טליבאן צעיר בן 21, עקרו את עיניו, פשטו את עורו והשליכו אותו ממצוק אל מותו, כנקמה על חיסול מפקד בטליבאן שביצעו בני משפחתו של אותו צעיר.
אלה רק שתי דוגמאות מסדרה ארוכה של מעשי זוועה, שנועדו להשליט אימה על תושבי אפגניסטן, כחלק ממסע התנועה לשלטון. מסע שהסתיים בתרועת ניצחון עם הגיעם ליעד, הבירה קאבול. כל החודשים הללו הקפידו ראשי התנועה להכחיש את אחריותם לתקריות. המטרה הייתה השלמת המו"מ מול האמריקנים בהצלחה. לכן, למרות שביל הדמים שהותירו מאחוריהם, הם הקפידו על עניין אחד: שום חייל אמריקני לא נהרג או נפגע בדרך ליציאה של ארה"ב מאפגניסטן.
אז איך ייראו החיים תחת שלטון הטליבאן? לאיש אין אשליות, אבל יש הרבה סימני שאלה. כדי לנהל את המדינה הזו יש צורך במצבת כוח אדם ובאנשים שיֵדעו לשלוט. ייתכן שבעניין זה נמצאת נקודת התורפה של הטליבאן. הרושם הראשוני הוא שהאנשים שהגיעו לקאבול אינם בדיוק חוד החנית. אפשר היה לראות זאת בתמונות הביזאריות של אנשי טליבאן צוהלים כמו ילדים קטנים בפארק השעשועים של קאבול, רוכבים על סוסונים מפלסטיק ונוהגים במכוניות מתנגשות.
עדות מעניינת בהקשר זה הביא בשבוע שעבר אוריאל לוי באתר "דבר". לוי יצר קשר עם יאסיר מליקזאדה, סטודנט מקאבול בן 27, אב לשניים, ששוטט ברחובות קאבול וחזר עם תובנות מרחיקות לכת: "בתקשורת מספרים לכם על טליבאן חדש. שטויות. אלה אותם כפריים קיצוניים שהיו פה בשנות התשעים… אלה האנשים הכי בורים ומטומטמים שראיתי בחיים שלי. הם לא נוהגים, לא יודעים לקרוא, לא מבינים כלום. הם בחיים שלהם לא היו בעיר מודרנית. איך ינהלו מדינה? זה הזוי לחלוטין. אפילו נעליים אין להם… הם בכל מקום, מסתובבים בעיר ולא ממש מבינים מה קורה… נכנסים לחנויות ובתים לבקש אוכל. זה לא צבא. זה המון נבער של כפריים שמחזיקים נשק ועושים שטויות. שמעתי שהם בוזזים בתים של אנשים לפי רשימות. כמה מהם זרקו רימוני גז מדמיע על הכביש שבו נסעתי. אני חושב שהם לא הבינו בדיוק מה זה".
פשע, סמים והלבנת הון
עם ההמון הנבער הזה, הטליבאן יתקשו לנהל מדינה. הם יזדקקו לפקידות הממשלתית הקיימת כדי להימנע מכאוס שלטוני. הם יצטרכו להיכנס למשא ומתן כלשהו עם כל מי שיישאר, כדי שהעסק ששמו אפגניסטן לא יחמוק להם מבין האצבעות.
אבל זו תהיה טעות לחשוב שהטליבאן היא תנועה של כפריים נבערים בלבד. דו"ח של האו"ם שפורסם ביוני האחרון ומתבסס על מידע מודיעיני של מדינות חברות באו"ם, מצייר תמונה של ארגון פשע היררכי, המחזיק בארסנל נשק משמעותי ומתנהל בצורה פיננסית מושכלת. על פי הדו"ח, עיקר תקציבה של תנועת הטליבאן מגיע מפעילות פלילית הכוללת גידול וייצור אופיום, סחר בסמים, חטיפות ודמי כופר.
רווחי התנועה מסחר בסמים מתקרבים לחצי מיליארד דולר, הכנסה נאה שהארגון לא יוותר עליה גם בהיותו בשלטון. דובר הטליבאן אף העביר בימים האחרונים את המסר שאם הקהילה הבינלאומית תרצה שהטליבאן יחדלו מגידול אופיום, יהיה עליה לממן עבורם גידולים אלטרנטיביים. רווחים נוספים מגיעים ממכרות ואוצרות טבע בשטחים המצויים בשליטת הטליבאן, מה שמכניס להם בקירוב חצי מיליארד דולר נוספים. כל זה בנוסף לתרומות מרחבי העולם.
האם כל זה ימנע מהמדינות החברות באו"ם לעשות עסקים עם הטליבאן? לא בטוח. רוסיה וסין מנהלות מזה זמן דיאלוג עם תנועת הטליבאן. המחצבים שאפגניסטן עשירה בהם – יהלומים, אבנים יקרות ומתכות נדירות, הם פיתוי משמעותי. אבל הכסף הגדול והבלתי ממומש הוא בתחום הולכת הנפט.
ומעבר לעסקים יש פוליטיקה. כדי שסין תעשה עסקים עם הטליבאן, יהיה עליהם להימנע מכל צורה של תמיכה בהתקוממות האויגורים המוסלמים בחבל שינג'יאנג. ואכן, דובר הטליבאן כבר שיגר כאמור מסר ספציפי לסין ומדינות נוספות, ששום פעילות נגד מדינות אחרות לא תצא משטחה של אפגניסטן.
אבל כדי לנהל מדינה, הטליבאן עדיין יזדקק לעזרה בינלאומית מסיבית. על פי נתונים שמפרסם אתר i־AML למלחמה בהלבנת הון, 80 אחוז מתקציבה השנתי של אפגניסטן בשנים האחרונות, כ־9 מיליארד דולר בשנה, הגיעו מהקהילה הבינלאומית. המשמעות היא שלטליבאן היו די אמצעים להשתלט על אפגניסטן, אבל אין לה הכספים הדרושים כדי לנהל אותה. השאלה היא אם תנועת הטליבאן מסוגלת לבצע את השינוי הנדרש כדי שעזרה בינלאומית תמשיך להגיע, או שכל מה שמעניין אותם זה להמשיך לשלוט באפגניסטן בעודה הולכת וגוועת.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ספג בשבוע החולף ביקורת מכל חזית אפשרית. וכן, סביר להניח שהמראות משדה התעופה חמיד קרזאי עם האנשים הנתלים בייאוש על כן הנסע של המטוס, וההשוואה לפינוי השגרירות האמריקנית בסייגון, כל אלה ייזכרו לו לכף חובה. אבל ביידן לא התרגש מהביקורת. "אי־אפשר להילחם עבור אנשים שלא מוכנים להילחם למען עצמם", חתך בנאום לאומה, בלי להתבלבל ובלי להתנצל. בכך הגיעה לסיומה המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב.
כשחושבים על זה, ג'ו ביידן הדמוקרט התנהל יותר טראמפ מטראמפ. הוא שם את האינטרס האמריקני לפני הכול ונתן לכל השאר לפרפר. מבחינתו אמריקה עשתה את שלה. סין, רוסיה, איראן, פקיסטן, האיחוד האירופי – הטליבאן אצלם שוב על סף הבית, והפעם בתחפושת חדשה. הם יצטרכו, כל אחד לחוד וכולם יחד, להתאמץ לפתור את הבעיה. אמת, למהלך הזה יהיה מחיר. תוצאותיו יהדהדו במרכז אסיה וברחבי המזרח התיכון, אבל בשורה התחתונה, ביידן קיים את ההבטחה.
