01 זיכרון ילדות תרבותי. בתור ילדה ההורים שלי נהגו לקחת אותי הרבה להצגות. אחת ההצגות ששינתה את חיי הייתה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בקאמרי. אני זוכרת את עצמי יושבת עם אמא שלי בשורה הראשונה ביציע ובשלב מסוים אני פשוט נשאבת לבמה, כאילו נופלת לתוכה, חשה כמיהה וצורך גדול מאוד להיות בין השחקנים. בעצם מאותו רגע נבט בי משהו, מין חיידק במה כזה שאולי חולל את כל מה שקרה אחר כך.
02 ספר שקראת פעמיים. "ארבעה בתים וגעגוע" של אשכול נבו. נסעתי לחו"ל, הייתי בתאילנד וקראתי את הספר והוא כבש אותי. ואז הגעתי לאיזה אי וראיתי שהוא עומד להיגמר לי, וקראתי לאט־לאט. ואז הוא נגמר לצערי והיו לי עוד שלושה ימים על האי, אז פשוט קראתי אותו שוב.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אמא שלי. יש בה המון חוכמה, המון דרך ארץ, המון תרבות, והדבר שאני הכי אוהבת בה הוא שיש לה חשיבה חיובית. לפני שנתיים אבא שלי נפטר, ואמי בחרה לעבור לדיור מוגן. כל פעם שאני מצלצלת אליה היא אומרת – אני בטוב, חני, היה לי יום נהדר ואני עסוקה ויש לי חברים. היא כל הזמן שולחת אנרגיה טובה ליקום ואני מאמינה שבגלל זה היקום מחזיר אליה אנרגיה טובה. זה משהו שאימצתי לליבי בתור ילדה כי ככה היא הייתה תמיד, והיום על אחת כמה וכמה אני מבינה כמה שלשלוח אנרגיה טובה וחשיבה חיובית זה מעצים ויוצר את הדברים הטובים.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה. הייתי ממש שמחה לשבת לכוס בירה עם ג'ק ניקולסון. שחקן ענק בעיניי, יש בו כל כך הרבה צבעים. נראה לי איש מאוד חכם, מצחיק, שנון וציני. יש לי הרגשה שזו הייתה יכולה להיות פגישת בירה מרתקת במיוחד.
05 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. "הקיץ האחרון", של להקת שפיות זמנית. אני זוכרת ששמעתי את השיר הזה בחניה של בית החולים בילינסון בקיץ 93' והמילים שלו די ריסקו אותי וישבתי באוטו ובכיתי, כי ידעתי שזה הקיץ האחרון של צביקה בעלי. זה שיר שהיה לי קשה מאוד להקשיב לו. הרבה שנים כשהייתי שומעת אותו הייתי מעבירה ערוץ כי זה גרם לי לבכות. היום אני יכולה להאזין לו שוב. עברו הרבה שנים. שיר מאוד מרגש ונוגע.
06 מהו המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. באופן כללי אני לא אוכלת מתוק, לפחות מנסה. כשיש קדאיף בסביבה אני נשברת. זה באמת מאכל שאני לא יכולה לעמוד בפניו. יש משהו בשערות הנשברות האלה בתוך הפה, במתיקות המעודנת הזו, שממכר.
07 מה מתנגן אצלך באוטו. האמת שמה שמתנגן אצלי באוטו זה צליל חיוג הטלפון. צליל חיוג יוצא וצליל נכנס. איכשהו אני לא מקשיבה למוזיקה באוטו. פעם אמרו שטלפון באוטו הופך שעה אבודה לשעת עבודה. ככה זה אצלי. אני נכנסת לאוטו ומתחילה בשיחות או מקבלת שיחות, ככה שזה הפסקול של נסיעתי ברכב.