פרקליטות המדינה הגישה לביהמ"ש העליון ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת לשחרר את רומן זדורוב למעצר בית עם איזוק אלקטרוני. בערעורה טענה המדינה כי ביחס לזדורוב, הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל ב-2006, קיימת עדיין מסוכנות לציבור וחשש שמא יברח מהארץ, ועל כן עליו להישאר מאחורי סורג ובריח במהלך ניהול המשפט החוזר.
בערעור שהוגש באמצעות עו"ד איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נאמר כי המדינה סבורה שגם בשלב זה קיימות ראיות לכאורה כבדות משקל נגד זדורוב. לטענתם, אמנם קיימות ראיות אחרות שהן אלו שהביאו להחלטה על קיום משפט חוזר, אך הדבר עדיין לא שינה את התמונה הכוללת, ולא קיים "כרסום" בראיות, כפי שכתב ביהמ"ש המחוזי בהחלטה של השחרור למעצר בית.
בערר טוענת המדינה כי גם בחלוף השנים "עסקינן ברצח אכזרי במיוחד, בבית ספר בשעות הצהריים, של ילדה בת 13 שנים", וכי "על פי הפסיקה, רק במקרים חריגים ונדירים ישתחררו ממעצר של ממש מי שמואשמים בעבירת רצח – וזה אינו המקרה".
בנוסף טוענים בפרקליטות המדינה כי ביהמ"ש המחוזי העריך בחסר את מסוכנותו של זדורוב ואת החשש כי יימלט מהדין, על אף שחלפו 15 שנים מאז הרצח. הם ביקשו לציין כי זדורוב הוא אזרח אוקראיני שגדל באוקראינה עד שנות העשרים המוקדמות לחייו, באופן שמעניק לו כלים לבנות שם את חייו. הוא אינו מחזיק באזרחות ישראלית ונמצא בארץ במעמד של תושב זמני.
לבסוף, טוענת המדינה בערר, כי גם אם סבר ביהמ"ש המחוזי שמן הראוי להורות על מעצרו של זדורוב בפיקוח אלקטרוני, לא היה מקום לעשות כן בלא להורות על קבלת תסקיר שירות מבחן.
לצד הסברים אלו, לא מן הנמנע כי התנגדותה הנחרצת של הפרקליטות לשחרורו של זדורוב למעצר בית, נובעת מכך ששחרור שכזה עלול להיתפס בעיני הציבור כניצחון של זדורוב על הפרקליטות. ייתכן כי בפרקליטות חוששים שיהיו מי שייטעו לחשוב כי יציאתו מהכלא מהווה מעין זיכוי שלו מהאשמה ברצח תאיר ראדה, וזאת עוד בטרם החל המשפט החוזר.
