שני מיליון שקלים – כך מעריכה ועדת המכרזים בקרן למורשת הכותל את עלותו של שיפוץ גשר המוגרבים הרעוע שניצב במעלה הר הבית זה 16 שנים. גורמים המעורים בעניין אומרים עם זאת שייתכן שההערכה מצומצמת, והחלפת הקורות שהתיישנו בגשר הקיים תעלה הרבה יותר.
בישיבה בהשתתפות כל גורמי הביטחון – שהתקיימה בעקבות התרעת מהנדס מטעם הקרן שקבע כי יש להחליף את גשר העץ הקיים בגשר ברזל עד ערב ראש השנה, אחרת לא יאפשר עוד שימוש בו – הכריע ראש הממשלה בנט דווקא על שיפוץ חוזר של הגשר הקיים במקום לבנות גשר קבע. הגשר מוביל לשער המוגרבים־הלל, היחיד מעשרת שערי ההר שמי שאינם מוסלמים נכנסים דרכו למתחם ההר.
הכרעה דומה, יש לציין, קיבל ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו ב־2011. מאז חלפו עשר שנים, ומצבו של הגשר, שיועד מלכתחילה לשמש שנה וחצי־שנתיים לכל היותר, לא הוטב. הסיבה להחלטת בנט להסתפק בשיפוץ הגשר המפוקפק הקיים, שנבנה במקורו תוך הוצאת היתר בנייה במרמה, דומה לזו שהניאה גם את נתניהו ואולמרט לפניו להימנע מבניית גשר קבע: איומים אסלאמיים בגל מהומות ובהתפתחות שערורייה בקנה מידה בינלאומי.
נזכיר: הגשר נבנה בחופזה לאחר התמוטטות המעלה הוותיק בשל רעידת אדמה בשנת 2004, ונועד לשמש לזמן קצר בלבד. ב־2007 דו"ח חריף של מבקרת עיריית ירושלים שלומית רובין אף הוכיח שהיתר הבנייה של הגשר הוצא במרמה, באמצעות זיוף ובניגוד לחוק; ובכל זאת, מאז 2007 נדחתה בניית גשר הקבע שוב ושוב בשל התנגדות ערבית עזה.
בשבוע שעבר נודע שבהוראת ראש הממשלה יצאה הקרן למורשת הכותל במכרז סודי להחלפת הקורות הפגומות בגשר הקיים תוך החתמת הקבלנים השותפים על הסכם לשמירת סודיות. עתירה לעצירת המכרז ולהוצאת מכרז חדש ופומבי הוגשה מיד. צו לעצירת המכרז והעבודות אכן הוצא בידי בית המשפט, אולם ביום רביעי השבוע ביטלה אותו השופטת חגית מאק־קלמנוביץ' וקבעה שהמכרז הסודי – אף שכבר אינו סודי כלל – נעשה כדין: "פרסום המכרז עלול לפגוע בביטחון המדינה ובשלום הציבור וכן ביחסי החוץ של מדינת ישראל", קבעה.
בשבוע הבא ידון בית המשפט העליון בערעור על ההחלטה בעניין המכרז. כמו כן יתקיים דיון בעתירת שבע מפוקדות רחבת הכותל להפסקת השימוש בגשר הזמני ולבניית גשר קבע.
העותרות הדורשות לפרק את הגשר מוחות על גלגול האחריות: "התוצאה של ההתנהלות הזו בלתי נסבלת ומזכירה במידה רבה את המציאות ששררה במתחם ציון הרשב"י בהר מירון עובר לאסון הכבד בל"ג בעומר השנה"
בינתיים, אתמול נודע שבמכרז זכתה חברת "קן התור", המועסקת בידי הקרן למורשת הכותל גם בבניית בית הליבה – בניין שיוקם מול הכותל וישמש את הקרן. תחילת העבודות על הגשר צפויה ככל הנראה ביום שלישי, בכפוף להכרעות שיתקבלו בשבוע הבא בבית המשפט. הכוונה של הקבלן היא להחליף כחמישה מטרים מקורות העץ בגשר בכל יממה.
ניכר שהרשויות נתונות בלחץ רב בעניין, ובמובנים רבים הן בין הפטיש לסדן. הן לא רוצות לבנות גשר קבע מחשש לתגובה המוסלמית, ולא יכולות להשאיר את הגשר כפי שהוא בשל התרעת מהנדס מוסמך על הסכנה שבו, מצד שלישי הן גם לא מתירות לעצמן לסגור את הגשר עד להודעה חדשה ולאפשר ליהודים גישה דרך אחד משערי ההר האחרים. עיקר הלחץ של הרשויות לבניית הגשר במהירות האפשרית הוא ההסכמות הבלתי כתובות עם הווקף והירדנים, אולי גם עם מנסור עבאס, שלפיהן יהודים יוכלו לעלות להר רק דרך שער הלל.
עדויות ללחץ אפשר לראות בסגנון ההיסטרי כמעט של תגובת המדינה לעתירה בעניין המכרז: "להיעתרות לבקשה לצו הביניים השלכה על שיפוץ הגשר, כך שבהכרח תתעכב התחלת שיפוצו. לעיכוב בתחילת השיפוץ השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה וכן קיים פוטנציאל לפגיעה ביחסי החוץ שלה – כפי שיתואר בהמשך וכפי שהמדינה נכונה להרחיב במעמד צד אחד בדלתיים סגורות".
וגם זה: "היעתרות לבקשת העותרות למתן צו שיקפיא את המצב הקיים עלול להיות בעל השלכות ביטחוניות משמעותיות ואפשר גם מדיניות ואף ביכולת כוחות הביטחון לשמור על ביטחון הציבור בהר הבית וברחבת הכותל. גשר המוגרבים הוא שער הכניסה היחיד למבקרים שאינם מוסלמים אל רחבת הר הבית. יש חשיבות מכרעת לאפשר את המשך הליכי המכרז האמורים באופן מיידי, וזאת על רקע הרגישות הברורה של הדברים".
בכירי המועצה לביטחון לאומי, המשטרה ושב"כ טרחו להגיע השבוע לדיון בבית המשפט המחוזי, תוך שחרור רמזים עבים כפיל באוזני השופטת: גם ראש הממשלה עוקב בדריכות אחר הנעשה בעניין הגשר.
אחת מנקודות התורפה העיקריות מבחינת המדינה היא זהות המשפץ. החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י), שבנתה את הגשר בשנת 2005 ושמבחינת המדינה מחזיקה בהיתר הבנייה שלו (המפוקפק כאמור), מבקשת כעת להימחק מהעתירה בטענה שאין לה קשר לנעשה. לפי החלטת בנט, השיפוץ מוטל הפעם על הקרן למורשת הכותל. שבע העותרות מוכנות למחיקתה של החברה לפיתוח מזרח ירושלים מהעתירה רק בתנאי שתסיר את שמה גם מהיתר הבנייה – צעד שיעמיד בבעיה קשה את המדינה, שאומנם כבר השלימה עם שימוש בהיתר בנייה שהוצא שלא ביושר לפני 17 שנה – אבל כנראה לא תוכל להשלים עם קיום עבודות כיום ללא כל היתר בתוקף.
סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג, חבר דירקטוריון פמ"י, פנה השבוע למנכ"ל החברה וביקש להסיר את שמה של פמ"י מהיתר הבנייה, לדבריו כדי להציל אותה מאחריות עתידית לגורל הגשר.
"הנה כי כן", כתבו גם העותרות השבוע לראש העיר משה ליאון, לרב הכותל ולגורמים נוספים המעורבים בפרשה, "אנו ניצבים בפני מצב בלתי אפשרי לפי דיני התכנון והבנייה וגם לפי דיני הנזיקין. מבקשת ההיתר, החברה לפיתוח מזרח ירושלים, מתנערת מכל אחריות לנעשה במתחם. הקרן למורשת הכותל מצהירה באופן גלוי על כוונתה לבצע בגשר עבודות בנייה, אך מתנערת מכל אחריות לעניין חוקיות ההיתר המקורי, חוקיות הקמת הגשר וחוקיות השימוש בו.
"המצב הזה עומד בסתירה מובהקת לכוונתו הברורה של המחוקק שכל בנייה תיעשה על פי היתר כדין, כאשר בעל ההיתר נושא באחריות. התוצאה של ההתנהלות הזו בלתי נסבלת ומזכירה במידה רבה את המציאות ששררה במתחם ציון הרשב"י בהר מירון עובר לאסון הכבד בל"ג בעומר השנה".
