המחקר בחן את נתוני כל מבוטחי קופת החולים מאוחדת מעל גיל 18 שנמצא שנדבקו בנגיף הקורונה בין מרץ לאוקטובר 2020. מהנתונים עלה כי אנשים שריכוז הגלוקוז בדמם עולה על 105 מיליגרם לדציליטר עלולים להיות בסיכון גבוה לתחלואה קשה ולתמותה בעקבות סיבוכי המחלה – אף שסוכרת מוגדרת רשמית כשריכוז הגלוקוז בדם עולה על 125 מ"ג לדציליטר.
"כבר בתחילת המגפה ראינו שיש קשר בין סוכרתיים ובין סיכון גבוה לתחלואה קשה ומסובכת בקורונה ואף למוות", אומרת ד"ר מיכל שאולי־אהרונוב מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומהחוג להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב. "עכשיו גילינו שיש הבדל ניכר בערכי הסוכר בין מי שהייתה לו מחלה שהסתבכה ובין מי שחווה מחלה רגילה". המחקר ראה אור בסוף החודש שעבר בכתב העת המדעי PLOS ONE.
החוקרים מבית החולים הדסה, מקופת החולים מאוחדת, מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז האקדמי לב בדקו את תוצאות בדיקות הדם של מאומתי הקורונה במשך שנה לפני שחלו. לדברי שאולי־אהרונוב, משמעות הממצאים היא שאנשים שנמצאים בסיכון לסוכרת צריכים לשים לב לערכי הסוכר בדמם ולראות בהם תמרור אזהרה מבחינת השלכות ההידבקות בקורונה. ממצא נוסף במחקר עוסק דווקא באוכלוסייה הסוכרתית: סיכוני התחלואה גוברים בקרב סוכרתיים שנוטלים תרופות המפחיתות את ערכי הסוכר בדמם מתחת ל־80 מ"ג לדציליטר.
המחקר נערך לפני מבצע החיסונים ולא יכול לקבוע אם החיסון מפחית את הסיכון המוגבר ומשיב אותו לרמתו בקרב מי שרמת הסוכר בדם שלהם תקינה. "שימו לב למה שאתם מכניסים לפה מבחינת סוכר", מזהירה ד"ר שאולי־אהרונוב. "לא רק מי שיש לו סוכרת הוא בסיכון. ההמלצות הן לא להרבות בצריכת סוכר, ולעשות המון פעילויות מנע כמו שמירה על אורח חיים בריא והקפדה על פעילות ספורטיבית".
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לערוך בדיקות סקר לסוכרת אחת לשלוש שנים מגיל 45 ואילך. בדיקות סקר כאלה כוללות בדיקת סוכר בצום, בדיקת המוגלובין מסוכרר ובדיקת העמסת סוכר. עם זאת, לאוכלוסיות בסיכון – בשל עודף משקל, סוכרת במשפחה וכו׳ – ההמלצה היא לבדוק בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר.
"בזמן מגפה טוב שכל אחד ידע מה מצב הסוכר שלו, כי יש המון אוכלוסיות שבכלל לא עושות בדיקות דם", אומרת שאולי־אהרונוב. "הבעיות עלולות 'להתעורר' כשכבר מאוחר מדי".
