הממשלה אישרה היום (א') תוספת לפנסיות התקציביות של גימלאי צה"ל, הידועה כ"הגדלות הרמטכ"ל". בהחלטה שנויה במחלוקת, הממשלה הצביעה היום להעביר את ההחלטה ברוב של 13 שרים בעד, 7 נגד ו-6 שרים נמנעו בגלל ניגוד עניינים.
מדובר בתוספת שנוהג הרמטכ"ל להעניק לפורשים מצה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית. התוספת הזאת אמורה להגיע רק לגבי חיילים שיש להם נסיבות כלכליות מיוחדות, אבל בפועל ניתנת מאז שנות ה-60 לרובם המוחלט של הפורשים מצה"ל. על פי חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, מדבור בתוספת שניתנה ללא סמכות חוקית. התוספת הזאת אותגרה בשנים האחרונות בבג"צ שהגישו עמותות "צדק פיננסי" ו"רווח נקי", והחלטת הממשלה הזאת נועדה להכשיר אותה בדיעבד, כדי להימנע מצו שיינתן על ידי בית המשפט. ההסדר יצטרך להיקבע בחקיקה וההתנגדות מצד חלק מהשרים וחברי הכנסת תקשה על משרד הביטחון בהמשך.
במשרד האוצר הוציאו לכלל שרי הממשלה בשבוע שעבר בצעד חריג חוות דעת כלכלית חריפה עליה חתמו יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, וקובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר. לטענתם, אימוץ המתווה שהציג משרד הביטחון משמעו תוספת תקציבית קבועה של 1.5 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון.
הדיון בממשלה על הנושא הפך לעימות בין שר הביטחון בני גנץ לבין השרים שהתנגדו לתוספת. גנץ טען כי מדובר בקיצוץ רטרוקאטיבי ואמר כי "באף משרד ממשלתי לא עושים את זה ואני לא אתן ידי לדבר הזה". הרמטכ"ל כוכבי טען בדיון כי "זוהי החלטה של ערכים ולא של מספרים, איך המדינה מתייחסת למגיניה, לאנשים שיכלו לפתח קריירה בחוץ ובחרו לשרת".
במרצ ביקרו את ההחלטה להגדיל את הפנסיות התקציביות של צה"ל, על חשבון פיצויים לנשים בהחלטה להעלות את גיל הפרישה לפנסיה. תמר זנדברג אמרה בדיון ממשלה כי "שם חסר מיליארד ש"ח לפיצוי למוחלשות ביותר בפנסיה של 6,000 ש"ח שמקצצים להן 2,000 ש"ח מקצבת הזקנה. פה מדבר על פורשים בגיל 46 עם פנסיה ממוצעת של 17,000 ש"ח". חבר הכנסת מוסי רז אמר כי ״החלטת הממשלה לאשר את תוספת הפנסיות היא מחטף רע. פניתי בעניין לשרי הביטחון והאוצר ואמשיך להיאבק על הוצאת הסעיף המיותר הזה מהתקציב״.
גם בשאר המערכת הפוליטית נמתחה ביקורת על ההחלטה להגדיל את הפנסיות לצה"ל, במיוחד בתקופה של משבר כלכלי וחוסר ודאות. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' צייץ כי "הגדלות הרמטכ"ל" הוא שם מכובס לשחיתות ושוד הקופה הציבורית וכמה העובדה שהממשלה הרעה הזו הולכת לאשר אותם בתקופת משבר כלכלי כזה היא יריקה בפרצופו של הציבור".
המתווה שאושר היום בממשלה לא רק מכשיר בדיעבד את המצב הקיים לגבי משרתי קבע מעל גיל 40 אלא גם מבקש ליצור הסדר דומה לגבי משרתי קבע מתחת לגיל 40, שבו כלל גמלאי צה"ל יזכו לתוספת לקצבת הפנסיה, כלומר הגדלה של הפנסיה גם למי שנמצא בהסדר פנסיה צוברת, עם עלות שנתית נוספת בגובה 400 מיליון ₪. משרד האוצר מעריך כי העלות של שיעור ההגדלה של קצבת הפנסיה לכל פורש היא של כ-16.7 אחוזים, תוספת ממוצעת של 2,880 שקלים לחודש. בנוסף, ההצעה של משרד הביטחון מתגמלת תפקידים עורפיים ותפקידי עתודה ב-4 אחוזים, לעומת לוחמים שיקבלו רק 3 אחוזי תוספת.
זאת למרות שהוצאות הפנסיה התקציבית של צה"ל עומדות כבר כיום על כ-8 מיליארד ₪ בשנה, וצפויות לעלות בעתיד בצורה משמעותית ולהגיע עד לכ-12.3 מיליארד ₪ בשנת 2040. המחויבויות הנוספות של צה"ל בגין פנסיית הגישור עתידות להעלות את ההוצאה על פנסיה בצה"ל עד לכ-15 מיליארד ₪ בשנה. כלל המחויבות האקטוארית של מערכת הביטחון עומדת על כ-360 מיליארד ₪, שמהווים 40 אחוזים מכלל החבות האקטוארית של מדינת ישראל.
על פי חוות הדעת הכלכלית של משרד האוצר, כבר כיום כ-70 אחוזים מכספי ההגדלות משולמים לגמלאים שמקבלים קצבה גבוהה מהשכר הממוצע במשק, וכן מזכירים כי גמלאי צה"ל זכאים ממילא להטבה משמעותית, של פנסיה גבוהה מגיל צעיר. רבים מגמלאי צה"ל ממשיכים לעבוד עוד עשורים לאחר פרישתם מצה"ל, ומקבלים משכורת נוספת על הפנסיה. לדוגמא, בשנת 2019 עמד גיל הפרישה הממוצע בצה"ל על 46, והקצבה הממוצעת לגמלאי צה"ל (קצינים ונגדים) עמדה על 17,256 ₪ לחודש. לשם השוואה גיל הפרישה הממוצעת של שוטרים וסוהרים עמד על 54 והקצבה הממוצעת שלהם עומדת על 14,072 ₪.
