אחרי 15 שנה מאחורי סורג ובריח, רומן זדורוב שוחרר הערב (ה') ממאסר וישהה במעצר בית בקצרין. בפתח בית הכלא אמר "יש רק אמת אחת, הכול יהיה בסדר. הצדק ייצא לאור. אמרתי את זה כל הזמן – וזו רק ההתחלה". מוקדם יותר, שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין הכריע כי זדורוב ישוחרר למעצר בית בתקופת קיום משפטו החוזר. בכך אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את זדורוב למעצר בית עם איזוק אלקטרוני.
כזכור, זדורוב שהורשע לפני למעלה מעשור ברצח הילדה תאיר ראדה, זכה בחודש מאי האחרון לאישור חריג יחסית לעריכת משפט חוזר. בעקבות האישור החליט ביהמ"ש המחוזי בנצרת לשחרר את זדורוב למעצר בית, אולם בפרקליטות המדינה החליטו לערער על השחרור וטענו כי ביחס לזדורוב קיימת עדיין מסוכנות לציבור וחשש שמא יברח מהארץ, ועל כן עליו להישאר מאחורי סורג ובריח במהלך ניהול המשפט החוזר.
לצד הסברים אלו, לא מן הנמנע כי התנגדותה הנחרצת של הפרקליטות לשחרורו של זדורוב למעצר בית, נבעה מכך ששחרורו של זדורוב עלול להיתפס בעיני הציבור כניצחון של זדורוב על הפרקליטות. ייתכן כי בפרקליטות חוששים שיהיו מי שייטעו לחשוב כי יציאתו מהכלא מהווה מעין זיכוי שלו מהאשמה ברצח תאיר ראדה, וזאת עוד בטרם החל המשפט החוזר.
על זדורוב הוטלו שלוש הגבלות נוספות, בהן איסור על כניסת מבקרים לשטח הבית בו ישהה, למעט בני משפחה מדרגה ראשונה או שנייה ובאי-כוחו של המשיב אשר מייצגים אותו במשפט החוזר ובהליכים נלווים. בנוסף, גורמי אכיפת החוק המוסמכים יורשו לבצע האזנות סתר למכשירי טלפון, סלולריים וקוויים, וכן למחשבים ולאמצעי תקשורת אחרים בבית בו ישהה זדורוב. הגבלה נוספת היא שהדרכון וכל תעודות המעבר שברשות זדורוב יופקדו בבית המשפט.
בהחלטתו כתב השופט שטיין, "הראיות החדשות שעניינן עקבות הנעליים הזרות בתא השירותים שבו נרצחה המנוחה, דם המנוחה על אחת מהעקבות הללו, וכתמי דמהּ של המנוחה בתא השירותים האחר – כל אלה טעונות בירור משפטי יסודי שבמסגרתו תידרש התביעה להפריך את תזת החפות של המשיב באופן שיסיר כל ספק סביר לגבי אשמתו. בשלב הנוכחי, בצדן של ראיות לכאורה אשר מצביעות על אשמתו של המשיב במעשה הרצח המיוחס לו, ניצבות ראיות שמכרסמות לכאורה בתזת האשמה".
"הצורך למנוע כליאת שווא של נאשם מקבל משנה תוקף. בהחלטות שעניינן מעצר עד תום ההליכים אגב משפט חוזר, אשר מתקבלות אחרי שהנאשם כבר ריצה מאסר ממושך בין כותלי הכלא, שיקול זה הוא שיקול חשוב ביותר, אם לא מרכזי – ובחברה אזרחית כמו שלנו, אשר סולדת מדיכוי ושוחרת חירות, אין צורך לפרט אודותיו", המשיך השופט.
"החיבור ההכרחי בין שני השיקולים הללו – היחלשות הראיות המפלילות את הנאשם והצורך המוגבר למנוע כליאת שווא – מוליכני למסקנה המשפטית המתבקשת מאליה", הוסיף השופט שטיין. "במצב דברים שבו עסקינן, מן הדין לעצור את הנאשם עד תום המשפט החוזר שנערך בעניינו רק באין דרך מעשית אחרת למזער את המסוכנות הנשקפת ממנו כמי שעלול לבצע עבירות, להימלט מהדין או לשבש את מהלכי משפטו. בכל המקרים האחרים, מן הראוי להורות כי הנאשם ייעצר באזוק אלקטרוני מחוץ לכלא, ובנסיבות מתאימות אף ישוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים – זאת, גם כאשר הוא מואשם בעבירה חמורה כמו רצח".
