פרשת גילתק והשוחד בצה"ל: תמלילי עד המדינה מראים כמה קל לגזור קופון של מיליוני שקלים מתקציב הביטחון

כסף גדול, איומים ופרשת שוחד מטרידה במיוחד הם חלק מהחומרים שפרשת גילתק עשויה מהם. תמלילי החקירה של עד המדינה, שנחשפים כאן לראשונה, משרטטים תמונה מדאיגה המלמדת כיצד אפשר לכאורה לשחד בקלות יחסית פקידים במשרד הביטחון וחיילים בצבא, ולגזור קופון של לא פחות מ־100 מיליון שקלים.

במרכז הפרשה עומדת חברת גילתק, המתמחה בתשתיות תקשורת. הלקוח המרכזי של החברה הוא משרד הביטחון, וההתקשרויות בין המשרד לגילתק נערכו בהתאם לזכיית החברה במכרזים. בשנים 2011־2017 ערכה החברה בשביל משרד הביטחון, באמצעות קבלני משנה, עבודות בהיקף של כ־250 מיליון שקל.

בסוף חודש יוני האחרון הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום חמור, המאשים את המעורבים בפרשה בעבירות של לקיחת שוחד, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון.

כתב האישום הוגש נגד חברת גילתק ונגד בכיריה, ובהם סמנכ"ל גילתק חן שקלובר והסמנכ"ל הטכני ניסים מזרחי, מנהל הפרויקטים בצפון משה כהן וקבלן המשנה של החברה עמוס מנחם, וכן נגד עמנואל טדג'יאב, עובד משרד הביטחון.

לפי ההאשמות, חברת גילתק ומנהליה קיבלו במרמה, במשך שנים, מיליוני שקלים. מעשי המרמה כללו דרישת תמורה העולה על המוצרים שסופקו, אספקת מוצרים ושירותים שלא בהתאם להתקשרות ודרישת תשלומים ללא בסיס תוך זיוף מסמכים בהיקף נרחב ומתן שוחד לכמה עובדי ציבור, שהיו אמונים על פיקוח על הנאשמים.

עד המדינה מתגייס

בסוף אוקטובר 2017 הגיע למשרדי היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433. מי שיהפוך בעתיד לעד המדינה בפרשה. האיש, ששמו חסוי, נחקר באזהרה בחשד למתן שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע. חוקר המשטרה רס"ר טל פרץ הטיח בו דברים חמורים: "אני אומר לך שפעלת יחד עם אחרים בחברת גילתק וידעת על עבודות שאמורות להתבצע ולא בוצעו, וציוד שלא הוזמן על ידי הצבא ונרשם כאילו סופק". על כך הוא השיב: "אתה טועה לחלוטין… לא עשיתי שום דבר, אני לא מכסה על אף אחד".

אך גרסתו של האיש השתנתה במהרה, ויומיים לאחר חקירתו הראשונה הוא חתם על הסכם עד מדינה. עד המדינה הודה שגילתק לא עמדה כלל בתנאי הסף למכרזי משרד הביטחון, ושלחברה היו "אנשים" בצבא ובמשרד הביטחון ששוחדו כדי לנפח את אומדן הציוד שנמכר ולקבל סכומי כסף גבוהים תמורת ציוד שלעיתים לא סופק ועבודה שלא בוצעה.

האיש סיפר לחוקריו כיצד השיטה עבדה, לטענתו. גילתק רכשה לכאורה ציוד זול שאמור להגיע לבסיסי צה"ל, ובו בזמן דיווחה לצבא שרכשה ציוד יקר יותר. בהמשך חקירתו עבר עד המדינה על קלסרים שלמים והראה לחוקרי המשטרה איזה ציוד סופק ואיזה לא, אף שנטען שהוא כן סופק; הוא גם הראה להם איזה ציוד סופק במחיר גבוה יותר ממחיר רכישתו. "אני רק יודע להגיד שהסכומים שאני שמעתי הם מאות אלפי שקלים בחודש (שעברו לגילתק, ב"א), ואני לא סיפקתי ציוד בגובה הסכומים האלה כפי שנכתב באומדן שהחברה הגישה לצבא", אמר לחוקרים.

המשך דבריו מטריד במיוחד: עד המדינה הראה שבהונאה היו מעורבים לכאורה חיילים משרתים, שתפקידם לוודא כי הכסף שמוזרם לצבא מגיע למקומות הנכונים. "הנגדים, החיילים והקצינים בצבא שהיו בקשר איתי היו אמורים לקבל אישור מהצבא כדי לקבל תקציב", אמר. "מבחינת האנשים בקריה כולם ידעו אילו פריטים מאושרים ואילו לא מאושרים במסגרת המכרז. לפעמים היו שואלים אותנו והיינו אומרים להם שהפריטים לא מאושרים, ובכל זאת הם היו מזמינים את הפריטים הלא מאושרים". כלומר, חיילים בצבא ידעו שהם מזמינים ציוד שהצבא לא אישר, ובכך סייעו לחברה להגדיל את רווחיה על חשבון משלם המיסים.

חמור מכך, על פי כתב האישום גילתק וסמנכ"ל התפעול שלה נתנו שוחד בהיקף כ־900 אלף שקל לעמנואל טדג'יאב, מפקח מטעם משרד הביטחון שהיה אמון על אישור העבודות והפיקוח עליהן. "טדג'יאב הוא אזרח שפיקח מטעם הצבא על עבודות שביצענו בבסיסי חיל האוויר", סיפר עד המדינה בחקירתו. "בשיחה עם אנשים מתוך החברה הבנתי שעמנואל חותם על כבלים שלא מאושרים להתקנה בפרויקטים שלנו, ושהם ניפחו את הכמויות של הציוד בפרויקטים, בעיקר באזור פלמחים. הייתה התחשבות שאחוז מסוים מהפער של הניפוח נשאר בחברת גילתק, וכל השאר הועבר לעמנואל באמצעות חשבונית שהגיש לחברת גילתק עבור ייעוץ".

עד המדינה סיכם: "בדיבורים במשרד אמרו ש'עמנואל דואג לנו', מאשר ציוד לא מאושר ומנפח יחד [איתנו] את העלויות".

לימים, טען עד המדינה, גילתק לא העבירה לטדג'יאב "את האחוזים שציינתי, והוא התחיל לא לאשר פרויקטים או לדחות מסירת פרויקטים שהסתיימו, ולהתנכל לחברה".

איומים מרומזים

לא רק כסף היה מעורב בפרשה. עד המדינה סיפר על איומים מרומזים שהופנו אליו בעקבות החקירה. "אתמול בסביבות השעה תשע וחצי בערב שמעתי דפיקה בדלת", סיפר לחוקריו. "הייתי לבד בבית. הילדה שלי הייתה צריכה להגיע, אבל יש לה מפתח אז זה היה לי מוזר, כי אף אחד אחר לא היה צריך להגיע אליי הביתה. נבהלתי. הסתכלתי דרך העינית וראיתי מישהו עם שיער קצת לבן שהראש שלו רכון מטה, ככה שאני לא יכול לראות את הפנים שלו דרך העינית. הוא עמד גם קצת בזווית, ככה שלא ידעתי מי בעצם מי דופק בדלת.

"שאלתי מי זה, והוא ענה לי 'כן'. חשבתי שזה יכול להיות מישהו מהשכנים כי יש לנו הרבה תקלות בזמן האחרון עם המים ועם המעליות. אז פתחתי את הדלת. פתאום אני רואה את אחד מאנשי הקבע שעבדתי איתם".

האיש שהתדפק על הדלת בלילה היה אחד מאנשי הקבע שנכון למועד מתן העדות שירת בצריפין ועבד עם מנהל הפרויקט מטעם גילתק. עד המדינה קיבל הוראה ממנהל הפרויקט "לתת לו את כל מה שהוא רוצה", ואכן איש הקבע היה מצלצל אליו ישירות ומזמין מוצרי חשמל רבים בכמויות ובסכומים גדולים. עד המדינה המשיך לתאר את אירועי אותו ערב: "נבהלתי נורא, הלב שלי נפל, פחדתי. אמרתי לו שלום, אני מצטער, אסור לי לדבר איתך, וסגרתי את הדלת"

תגובות

מהפרקליטות נמסר: "במהלך חקירת המשטרה נגד חברת גילתק, בגין חשדות למעשה מרמה, שוחד והלבנת הון, גויסו שני עדי מדינה. בתמורה לעדותם הובטחה להם חסינות בפני העמדה לדין. עדי המדינה שגויסו היו בתפקידים זוטרים יחסית ואחד מהם אף הגיע מיוזמתו לתת את העדות שהובילה לפתיחת החקירה".

עו"ד שרון קינן, המייצג את עמנואל טדג'יאב, מסר בתגובה: "כתב האישום הוגש בגין חשד לביצוע עבירות מלפני כמה שנים. מדובר בחומר חקירה רב־היקף שטרם הגיע למשרדנו, ובסוגיות משפטיות מסובכות. רק לאחר לימוד החומר נוכל להתייחס לאישומים. אנו בטוחים שלאחר ההסברים שניתן יתברר שלמרשנו אין כל חלק באישומים הפליליים".

עו״ד דרור מתתיהו, שותף ומנהל מחלקת צווארון לבן במשרד פישר ושות׳, המייצג את חן שקלובר, מסר בתגובה: ״בעקבות השימוע שנערך למרשנו, הוסרו ממנו החשדות המרכזיים אשר עסקו במתן שוחד. מרשנו משוכנע כי לאחר שבית המשפט ייחשף לראיות ולטענות כבדות המשקל שבאמתחתו, הוא ינקה אותו גם מחשדות אחרים שמיוחסים לו בכתב האישום".

עו"ד גיל דחוח, המייצג את ניסים מזרחי, מסר בתגובה: "מרשי מכחיש את האשמות ויציג את טענותיו במהלך המשפט".