טליבאן מחזיק כעת במפתחות לאוצר מחצבים בשווי עצום, הכולל מתכות שיכולות להניע את המעבר הבינלאומי לאנרגיות מתחדשות. אך אפגניסטן מתקשה זה שנים רבות לחצוב את המשאב רב־הערך. הארגון האסלאמי, הנתון בקשיים כלכליים וחזר כעת לשלטון עשרים שנה לאחר סילוקו, עשוי לראות במחצבים הללו את הפתרון לצרתו.
מלחמות אינסופיות ותשתיות לקויות מנעו מהמדינה להניח את ידה על המתכות שיכולות לשנות את מצבה הכלכלי. המחצבים כוללים בוקסיט, נחושת, עפרת ברזל, ליתיום ומתכות נדירות (Rare Earth Metals), לפי דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS). נחושת, הדרושה לייצור כבלי חשמל, הפכה השנה למצרך לוהט, והמחירים זינקו ליותר מ־10,000 דולר לטון. ליתיום הוא רכיב הכרחי בייצור מצברים לכלי רכב חשמליים, ללוחות סולאריים ולטורבינות רוח.
לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הביקוש העולמי לליתיום צפוי לגדול פי 40 עד 2040. ואפגניסטן "יושבת על עתודות ליתיום ענקיות שלא נוצלו עד היום", אומר גיום פיטרון, מחבר הספר "מלחמת המתכות הנדירות". באפגניסטן יש גם מתכות נדירות אחרות המשמשות את תחום האנרגיה הנקייה: נאודימיום, פרוזאודימיום ודיספרוסיום. אוצר המחצבים הלא מנוצל במדינה נאמד בשווי טריליון דולר, אם כי פקידים באפגניסטן טענו שהוא שווה פי שלושה.
אפגניסטן חוצבת היטב אבני חן כמו אזמרגד ואודם, וכן גבישים יקרים למחצה כמו טורמלין ולאפיס לזולי, אך הייצוא בשוק שובש בגלל הברחות לא חוקיות לפקיסטן. המדינה גם כורה טלק, שיש, פחם וברזל.
אף שהשתלטות הטליבאן עלולה להרתיע משקיעים זרים, מדינה אחת שמוכנה לעשות איתם עסקים היא סין. בכלכלה השנייה בגודלה בעולם אמרו שיקיימו יחסי "ידידות ושותפות" עם אפגניסטן לאחר כניסת הטליבאן לקאבול.
תאגיד המטלורגיה הסיני זכה בשנת 2007 בזכות החכירה על מרבץ עפרות הנחושת הענק "מס איינק" למשך שלושים שנה, ויחלץ מתוכו 11.5 מיליון טונות עופרת – מיזם כריית הנחושת השני בגודלו בעולם. לפי נתוני העיתון הסיני הממשלתי "גלובל טיימס", התאגיד טרם החל לפעול בשטח "בשל בעיות בטיחות". אך העיתון הביא ציטוט ממקור בחברה שלפיו היא "תשקול לפתוח בעבודות כשהמצב יתייצב ותתקבל הכרה בינלאומית – כולל הכרת ממשלת סין – במשטר הטליבאן".
לדברי פיטרון, "הסינים אינם מתנים את העסקאות שלהם בעקרונות דמוקרטיים". מנהיגי סין "אינם מתלהבים" מהשתלטות הטליבאן, אך "הם לא יאפשרו לעיקרון לעמוד בדרכה של המעשיות", כתב ריאן האס, עמית בכיר במכון המחקר ברוקינגס בוושינגטון. "בלימת הפיתוח במכרה הנחושת מס איינק מוכיחה את נכונותה של סין להתאזר בסבלנות במרדף אחר החזר השקעה".
פיטרון הזהיר כי אין ודאות שאפגניסטן תהפוך למכרה מחצבים רב ערך: "לשם כך אתה צריך אקלים פוליטי יציב מאוד". לדבריו, בהחלט ייתכן שיחלפו עשרים שנה מגילוי המחצבים ועד תחילת עבודות הכרייה: "אף חברה לא תרצה להשקיע אם אין מערכת פוליטית ומשפטית יציבה".