שר האוצר אביגדור ליברמן יניח מחר (ג') את תקציב המדינה בכנסת לקראת קריאה ראשונה, שתתקיים בהמשך השבוע. לטענתו של ליברמן "זה התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל". הוא מנה תוספות לתקציבי המשרדים השונים, ביניהם תוספת 2 מיליארד שקלים לבסיס התקציב של משרד הבריאות, לא כולל התקציבים המיוחדים לקורונה, וכן את בנייתם של שני בתי חולים חדשים בבאר שבע וקרית אתא. תוספת של מיליארד שקלים למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון בבסיס התקציב ו-300 מיליון לסגירת פערים. תוספת של מיליארד שקלים למשרד לביטחון פנים. הגדלת תקציב הרווחה ב-700 מיליון שקלים והגדלת מלאי הדירות לדיור הציבורי.
ליברמן משוכנע כי יהיה רוב של חברי כנסת שיצביעו בעד התקציב, למרות התנגדות של חברי כנסת רבים מקרב הקואליציה. "תמיד עד הרגע האחרון יש משברים ודרמות והצהרות וחתימות. כבר עברתי מספיק תקציבים זה חלק אינטגרלי מדיוני התקציב, ואני מקבל את זה בהבנה. עד להצבעה הדברים ייפתרו", אמר.
שר האוצר מתייחס לאיומים מצד חברי כנסת ממפלגות העבודה, מרצ וכחול לבן, הטוענים כי יפצלו את הצבעתם: יצביעו בעד התקציב אבל נגד חוק ההסדרים. ההתנגדות שלהם, מופנית בעיקר לשלוש רפורמות בתוך חוק ההסדרים: הרפורמה בחקלאות, שתבטל את המכס על פירות וירקות וכן את התכנון בענף ההטלה; העלאת גיל הפרישה לנשים בתהליך מדורג; והקמתה של רשות רגולציה, שתפקח על הרגולציה הממשלתית ותנסה לצמצם אותה.
בתגובה אמר ליברמן כי "חוק ההסדרים הוא חלק אינטגרלי מהתקציב. אני שומע כל מיני דיבורים על נושא התקציב ושאפשר להצביע על התקציב ולא על חוק ההסדרים. זה עורבא פרח. גם מבחינת סדר ההצבעות, מצביעים קודם על חוק ההסדרים. השינויים המבניים זה המקור התקציבי לכל התקציב. אי אפשר להפריד ביניהם".
ליברמן נחוש להתקדם עם כל הרפורמות הללו, ובמיוחד עם הרפורמה בחקלאות עליה אמר כי "יש פה חוסר הבנה. כל הרפורמה נועדה כדי לתת תקציבים לחקלאים. אני לא צריך אף אחד בשביל לפתוח את המשק ליבוא, זה חתימה של שני שרים. עם החקלאים יכולנו להגיע להסכמה כבר מזמן, משום מה היו כמה חברי כנסת שהחליטו להפוך את זה לדגל".
הוא הוסיף כי "אם אני רוצה להגזים – יש היום 7,000 חקלאים בישראל, גיל ממוצע של חקלאי הוא 66. אין שם חדשנות ואין רווחים, וחייבים לשנות את זה. מי שמצטרף כעת לעולם החקלאות זה העולם השלישי. אין לנו סיכוי לעמוד מולם בתחרות, כי שכר העבודה שם נמוך ואין תנאים סוציאליים. הסיכוי היחיד של החקלאות הישראלית לשרוד זה להפוך אותה לסטארט אפ ניישן. לכן הסעיף הראשון ברפורמה זה 2.6 מיליארד שקל לתוספת חדשנות והשקעה בחקלאות. החלק השני הוא חצי מיליארד שקל לתמיכה ישירה בחקלאים. המבנה של החקלאות הישראלית עם כל המועצות החקלאיות ומכסות זה עדיין שיטות מפא"י צריך לעבור לחדשנות וסטארט אפ ניישן גם בחקלאות".
ליברמן מציין כי כבר הגדיל את מספר האשרות לעובדים זרים, וכי הקפיא את מחירי המים – שתי הבעיות המרכזיות של החקלאות הישראלית. באוצר מתכוונים לבחון גם את שרשרת השיווק, כדי לבחון את הטענות בנוגע לפערי התיווך. "אצלנו הקמעונאי הוא גם סיטונאי וגם יבואן, הכול נשלט על-ידי שלושת הרשתות הגדולות (שופרסל, רמי לוי וויקטורי) ואני רואה שהרווחים שלהם הוכפלו מאז הקורונה, יש צורך לבדוק את כל השרשרת הזו, זה ייקח זמן ואנחנו נבדוק את כל זה".
בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, שגם לו קמו מתנגדים קולניים בכנסת, אמר ליברמן כי המתווה הנוכחי מעלה את גיל הפרישה בצורה מאוד מדורגת. "כל שנה יתווספו רק שלושה חודשים. זה מתפרש על פני 11 שנה ואפשר לעשות תיקונים תוך כדי תנועה. שמנו לא מעט כסף על רשת ביטחון לנשים שלא יוכלו להמשיך לעבוד. אין כזה דבר בעולם גיל פרישה של 62. תוחלת החיים שהייתה פעם זה לא מה שיש היום".
ליברמן התייחס גם להגדלת הפנסיות התקציביות של גמלאי צה"ל, שעורר ביקורת נרחבת ואמר כי "אני מאוד שלם שעשינו סדר. ההחלטה התקבלה ב-61 על ידי בן גוריון. זה היה תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רצה לנגוע בו ועשינו סדר. עשינו את זה בצורה שקופה, שקלנו וקיבלנו החלטה שקולה. אני לא חושש מהשלכות רוחב. אנחנו רוצים לשמור על צה"ל כצבא איכותי. יש היום תחרות קשה מול השוק הפרטי. פעם לא היה כזה מגוון של הצעות מהשוק הפרטי. המשכורות בקבע לא יכולות להתחרות במשכורות של השוק הפרטי. היתרון היחסי שאפשר לתת להם זה בנושא הפנסיה. בשיקול הכולל ובכל האיזונים זאת החלטה נכונה".
ליברמן תמך בהגדלת הפנסיות התקציביות ובהכשרת תוספת הרמטכ"ל בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרדו, שכתב חוות דעת חריפה כנגדה. הוא טען כי " אני מאוד מכבד את הדבר המקצועי אבל אמרתי שאני מתכוון לעבוד איתם ולא אצלם. יש לי דעות מגובשות אבל אין סתימת פיות. הם כתבו את חוות הדעת שלהם, אני לא הסכמתי איתה, אבל היא הועברה למזכירות הממשלה והוצגה בישיבת הממשלה".
ליברמן אופטימי לגבי הכלכלה, למרות העלייה בתחלואה. "כלכלת ישראל נמצאת בעלייה, בצמיחה. אפשר לראות את זה על פי שלושה פרמטרים: בדוחות הרבעוניים של כל החברות הנסחרות בבורסה הישראלית מצביעים על פעילות מוגברת במשק. גם הנתונים מפעילות בכרטיסי האשראי מעידים על כך, וגם נתוני גביית המיסים שהיא טובה, ואפילו טובה מאוד. התו הירוק והתו הסגול עובדים יפה. הכלכלה הישראלית למדה לחיות ולעבוד לצד הקורונה".
מהסיבות האלה אין עדיין כוונה במשרד האוצר לתת פיצויים לעסקים שנפגעו כתוצאה מהרחבת התו הירוק. "נפגשתי עם פורום העצמאים", הוא אומר "אני מניח שיש עסקים שנפגעו ואנחנו קשובים ורגישים. המשק נמצא בתנופה, אם יש עסקים שנפגעו נבדוק לגופו של עניין. כשאני מדבר עם עסקים הם אומרים שאין בעיה בביקוש, יש בעיה בכוח העבודה. חסר כוח אדם. בהסעה, במסעדות, בתעשיינים. כרגע אנחנו מוצפים בדרישות לאשר עובדים זרים למלונאות תחזוקה וניקיון תעשיינים ומסעדנים. הדבר הכי בולט במשק הוא שחסרות ידיים עובדות".
על פתיחת הלימודים המתקרבת, אמר ליברמן כי "אנחנו חייבים להמשיך ללמוד לחיות לצד הקורונה, גם בנושא הלימודים. יש בזה סיכונים וחששות, אבל למרות כל הסיכונים, אני תומך בפתיחת השנה ב-1 בספטמבר. כל החיים זה ניהול סיכונים. נכון להרגע זו ההחלטה הנכונה".
