סין הודיעה אתמול (ב') כי תאסור על קטינים לשחק במשחקי מחשב במהלך ימי לימודים ותתיר להם שעה בלבד בימי שישי, סופי שבוע וחגים לאומיים. החוק החדש גובש בגוף הרגולציה הסיני למשחקי מחשב, מנהל העיתונות וההוצאה לאור הלאומי, שלא הגיב לבקשות תגובה. המדיניות החדשה תיכנס לתוקף החל ממחר, 1 בספטמבר.
סין כבר קבעה הגבלות נרחבות על קטינים שמחשקים במחשב, בניידים ובקונסולות בעבר, לאחר שטענה שאלו גורמים לליקויים בראייה ולהתמכרות. ב-2019, הממשלה הודיעה שגיימרים מתחת לגיל 18 יחויבו להפסיק לשחק בין השעות 22:00 ל-08:00, ויורשו לשחק רק במשך 90 דקות בימי לימודים. ב-2018, בייג'ינג הקפיאה את האישורים למשחקים חדשים במשך תשעה חודשים, ופגעה בחברות ענק סיניות כמו טנסנט ו-NetEase.
ממשלת סין מתכננת לאכוף את האיסור בכך שהיא תדרוש מקטינים להירשם למשחקים עם שמותיהם האמיתיים ולדרוש מחברות משחקים לבקש שמות אמיתיים. חלק מחברות המשחקים כבר החלו להשתמש במערכת רישום מבוססת שמות אמיתיים כדי להגביל את זמן המשחק, כמו למשל טנסנט שמבקשת שמות אמיתיים עם רב המכר שלה לטלפונים ניידים, "הונור פור קינגז".
בהצהרה רשמית כתבה טנסנט כי היא תומכת בתוקף בחוק החדש ותעשה כל מאמץ למלא אחריו. היא הוסיפה כי היא מיישמת אמצעים למנוע התמכרות של קטינים למשחקים מאז 2017.
"בעוד שלאחרונה ממשלת סין הייתה חיובית כלפי משחקים ואף קידמה תחומים כמו גיימינג תחרותי (esports) ושירותי ענן לגיימינג כגורמי צמיחה מרכזיים, התמכרות למשחקים בקרב קטינים נתפסת כתוצאה שלילית של הפופולריות של משחקים בחברה", הסבירה ליסה קוסמאס הנסון, נשיאת חברת המחקר ניקו פרטנרס. זירת הגיימינג התחרותי בסין גדלה במידה ניכרת עם השנים, ושחקנים בענף הספורט הדיגיטלי הזה בדרך כלל מתאמנים במשך שעות כל יום כבר בגיל צעיר.
הנסון ציינה שילדים יכולים לעקוף את האיסור אם הם מתחברים עם חשבון של מבוגר. הממשלה מבקשת שיתוף פעולה מצד משפחותיהם כדי למנוע את הטקטיקה הזו.
ההשפעה הכוללת של האיסור החדש עדיין אינה ברורה, שכן הממשלה מרחיבה מגבלות קודמות. לקטינים בסין כבר אסור להוציא יותר מ-400 יואן (62 דולר) בחודש על משחקים. טנסנט דיווחה השנה כי שחקנים מתחת לגיל 16 מהווים רק 2.6 אחוזים מסך ההוצאות של לקוחות שלה.
מוקדם יותר בשבוע שעבר הודיעה דרום קוריאה כי היא תבטל את החוק שמנע מאזרחים מתחת לגיל 16 מלשחק משחקים בין חצות ל-06:00.
קונסולות משחקים כמו אקס-בוקס ופלייסטיישן נאסרו בסין במשך יותר מעשור, עד 2015. גם היום, רוב השחקנים בסין נמשכים למשחקים למחשב ולנייד, כאשר חברות כמו נינטנדו וסוני מצליחות לאט-לאט לקדם את המוצרים שלהן במכירות קטנות.
