כולנו מכירים באופן כמעט אינטימי את מומחי הקורונה שיושבים יותר משנה וחצי באולפנים ומסבירים לנו מה חדש, מה צריך לעשות ולאן הולכת המגפה. רובם נושאים תואר פרופסור או לפחות דוקטור, כיאה לתקופת מגפה. מה שקצת פחות ידוע הוא שכמעט כל אלה ניזונים באופן יומיומי מהנתונים ומהגרפים שמספק איש אחד המכנה את עצמו בטוויטר "מואיז הקטן" – שהפך לאוטוריטה מקצועית בתחום אף על פי שאין מאחוריו רקע רפואי זולת קורס חובשים בצבא.
קוראים לו אלדד סיטבון, הוא מסעדן, והעניין שלו בקורונה התחיל בחרדה משפחתית גדולה. ב־23 בפברואר 2020, הנגיף עוד היה בשביל הישראלים עניין סיני לא מאוד מעניין. באותו יום חזר ארצה מי שהתברר כמה ימים לאחר מכן כחולה המאומת הראשון בישראל, ומשפחת סיטבון הקטנה נכנסה לחרדה רבתי. רינה, אשתו של אלדד, חזרה גם היא מאיטליה באותו יום ממש, ונכנסה לבידוד. אלדד נשאר לבדו, מטופל בתינוק בן שנה. "אני לא חובב מחלות גדול, שזו דרך מכובסת לומר היפוכונדר", הוא מספר. "אני אדם מאוד סקרן וחרדתי, והשילוב ביניהם הוביל אותי לחפש כמה שיותר מידע על הנגיף בטוויטר. היה אז מעט מאוד. הבנתי שמידע שמוצג נכון, בבהירות ובאופן גרפי הוא הדבר הנצרך ביותר כדי שהציבור יבין על מה מדובר, והתחלתי לשרטט גרפים עם מעט המידע שהיה. אגב, מהגרף הראשון ועד היום הכול נעשה באקסל. היום אני מבין בתוכנה הזאת במאה רמות יותר מאשר לפני שנה וחצי, הרקע הראשוני שלי באקסל הגיע מדו"חות משכורות ומשמרות במסעדה".
מה היה הגרף הראשון שפרסמת?
"זה מצחיק כי הגרף הראשון דווקא לא היה קשור לקורונה אלא לפוליטיקה, והוא היה ציני. עשיתי אותו מימין לשמאל, מה שמראה כמה חובבן הייתי. הראיתי בו איך בכל מערכת בחירות הרשימה המשותפת גדלה ככל שנתניהו תוקף אותם יותר. עד הקורונה הפיד שלי היה פוליטי בעיקרו, הדעות שלי במרכז־שמאל והייתי בעד שינוי".
המעמד הציבורי של סיטבון הלך וצבר תאוצה עם התפתחות הקורונה. "באפריל־מאי 2020 נגמר הגל הראשון ויצאנו לחגוג כמו שנתניהו ביקש", הוא משחזר. "בגל השני, שהתחיל בסוף מאי ונגמר בסגר בספטמבר, כבר התחברתי לבסיס הנתונים של משרד הבריאות והתעסקתי בעיקר בגרפים של קצב התפשטות המחלה. היום אני כבר כמעט לא מתעסק בכך. נקודת המפנה הגיעה בתוך הסגר השני. פנה אליי מישהו שעשה מילואים בפיקוד העורף, ואמר שהוא אוהב את מה שאני עושה ושיש לו כמה קבצים שאולי יעניינו אותי. זה היה מבחינתי כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים. העיניים שלי נצצו. מיד הבנתי שיש פה אוצר נתונים שלא קיים בשום מקום ציבורי. היו שם כל המדדים האפשריים של תחלואה לפי שכונות ולפי ערים".
"לא כל מי שלא מתחסן הוא מתנגד חיסונים. 90 אחוז מהם בעיקר פוחדים ואם לא נעזור להם להפיג את החששות, נאבד אותם"
למה הנתונים האלה לא הגיעו לציבור?
"כי יש בהם מספרים שכפופים לחיסיון רפואי. קובץ השכונות היה החשוב ביותר ועזר לי לגדול ברמת האהדה הציבורית והחיבור לעיתונאים ומומחים. לקח לי המון זמן אבל הצלחתי לאפיין את כל השכונות בארץ לפי מגזרים. הגל השני והשלישי התאפיינו בתחלואה חרדית גבוהה מאוד, אבל אף אחד לא ידע להצביע על נתון אמיתי שמוכיח את זה. לא בעיה לאפיין את הערבים, אבל את החרדים, בעיקר בירושלים, הרבה יותר מסובך. צריך לבדוק שיש יותר מ־60 אחוז ממגזר מסוים בשכונה מסוימת כדי לאפיין אותה. השתמשתי בארבעה או חמישה מקורות שונים והצלבתי עד שהגעתי למפה נכונה. הנתונים היו מדהימים והראו ש־28 אחוז מהתחלואה מגיעה מהמגזר החרדי. כל הזמן היה לי חשוב שלא אטעה, ולא הייתי בטוח עד שעיתונאית אמרה לי ששאלה את משרד הבריאות משהו בקשר לנתונים והם הפנו אותה אליי כי הנתונים שלי נכונים. הבנתי שאני עושה משהו טוב וחשוב".
מתי אתה מבין שהפכת לאוטוריטה?
"יש הרגע המקצועי ויש הרגע התקשורתי. באחד הימים הופיעה בנתונים נפטרת בת שש. היה ברור לי שמדובר בטעות וצייצתי שמשרד הבריאות בטח טעה, הנפטרת בת שישים ורק נשמטה הספרה אפס. דובר משרד הבריאות דאז הגיב לי ואמר שלא מדובר בטעות אלא בילדה פלסטינית חולת סרטן שנפטרה בעת טיפול בישראל. לאחר מכן הוא שאל אותי בהודעה פרטית אם ארצה לפרסם גרפים בערוץ הטלגרם של משרד הבריאות. הסכמתי, מצגת שלי אכן פורסמה שם וזו הייתה חותמת מקצועית ברורה לגרפים שאני עושה. לא המשכנו בשיתוף הפעולה הזה מכל מיני סיבות. רגע הפריצה התקשורתי היה ריאיון ב'תוכנית חיסכון' בחדשות 12, בסוף ספטמבר 2020. באמת לא הבנתי למה הם רוצים לראיין אותי, בסך הכול מואיז הקטן מהטוויטר, אבל הם התעקשו ובאתי לאולפן. מספר העוקבים הוכפל בימים שלאחר הריאיון הזה".
הוא נולד וגדל ביפו ד' על גבול בת־ים. לאחר שחרורו מהצבא עבד בעבודות מזדמנות ואז נכנס לעסקי המסעדנות, בהתחלה כעובד מן המניין ובהמשך הגיע לזכיינות ובעלות על סניף ג'פניקה בכפר־סבא. "קפצתי פנימה בלי לחשוב יותר מדי", הוא אומר. "ההורים שלי משכנו את הבית כדי לתת לי כסף. בדיעבד זה התברר כהימור נכון, אבל היום לא הייתי עושה להם את זה. הייתי בן 28 ולא הבנתי את המשמעויות. תודה לא־ל שההימור הצליח".
את החשבון שלו בטוויטר פתח סיטבון ב־2015, והפך לפעיל ביולי 2019, בעיקר בענייני פוליטיקה: "מיציתי את הפייסבוק, שמעתי שכולם מדברים על הטוויטר כפלטפורמה הבאה, אז נכנסתי". טוויטר מאפשרת להזדהות בשם בדוי, וסיטבון בחר באופציה זו. "השם הראשון היה ג'פניקו, אחר כך החלפתי עוד כמה ובסוף התקבעתי על מואיז הקטן. למה? בקורס החובשים שעשיתי ב־99' התנגן ברדיו הרבה פעמים השיר הקלסי של יוסי בנאי 'אני וסימון ומואיז הקטן'. השם המלא שלי הוא מוריס אלדד סיטבון, ואחד החבר'ה התחיל לשיר 'אני וסיטבון ומוריס הקטן' – ומאז זה נדבק".
מעבר לגרפים מאירי עיניים, ניכר שאתה מתעקש לפזר לעוקביך אופטימיות גם בתקופות שבהן הדברים נראים פחות טוב.
"כמו שזה מצטייר בטוויטר, אני לא אופטימי מטבעי; אבל מבחינתי המשחק השתנה ביום שפייזר הודיעו שהם יצרו חיסון. כל השאיפות שלנו התרכזו בחיסון, זה היה האור בקצה המנהרה. מאז אני אופטימי. נכון שיש תקופות קשות. ינואר 2021 היה הקשה מכולן. התחילו כבר לתת חיסונים, ומספר החולים הקשה לא ירד. כולם הסתכלו רק על מספר החולים שמצבם קשה, אבל אני – שאיני מדען ולא מחויב לשיטות מדעיות ורפואיות – החלטתי להתמקד דווקא בנתון אחר, שיעור בני ה־60 פלוס המאומתים מתוך כלל המאומתים. ב־20 בינואר זיהיתי שם בלימה. כמעט מיד לאחר מכן הגיעה גם בלימה בחולים קשה, אבל הנתון שעליו הסתכלתי בהחלט הראה את מה שבעצם כל העולם חיכה לו בציפייה – החיסון עובד. התחלתי לרכוב על זה ולפרסם, בעוד המדענים לא יכולים לפרסם כי מבחינתם זה עדיין לא אמר כלום. האופטימיות הזאת, חד־משמעית, עזרה לעוקבים שלי".
ואז הגל נגמר, ואתה כמו כולנו השתכנעת שנגמרה הקורונה.
"נכון. המשכתי לבדוק כל יום את הנתונים אבל בשלב מסוים זה נהיה מביך, לא היה מה לכתוב. חזרתי לצייץ פוליטיקה וראיתי שהרבה עוקבים מימין נוטשים אותי. הבנתי אותם. ברגע שהתחיל הגל הרביעי קיבלתי על עצמי שוב להפסיק לצייץ דברים פוליטיים ולחזור למילואים של הקורונה. אני מבין שיש לי תפקיד, הבנתי את המעמד שהגעתי אליו, אנשים עוקבים אחריי כדי לדעת מה קורה בקורונה, חלקם לא רואה חדשות בכלל אלא מתעדכן אצלי".
איך אתה רואה את הגל הרביעי?
"בהתחלה שלו הייתי בהכחשה מוחלטת. הייתי בטוח שזה נקודתי וייעלם בתוך שבוע־שבועיים. עד שהגיעה זריקת הבוסטר זה היה די מדכא, כי אין משהו אחר מלבד חיסונים שיכול להוציא אותנו מהסיפור הזה. מחוסנים התחילו להידבק ולמות, וזה נתן רוח גבית למכחישי הקורונה. לא רציתי להפסיד להם, ולא להפסיד בכלל. התחלתי לבקש נתונים שיסבירו מה קורה פה, ולקח הרבה זמן עד שקיבלתי. התברר שהגל התחיל ביישובים מאוד מחוסנים, מה שגרם לכך שכמעט רק מחוסנים נדבקו. כשהגל התחיל לזוז לעבר הלא מחוסנים, היחסים של החולים קשה התחילו להשתנות וגם התבררה היעילות של החיסון. כשמשרד הבריאות אמר אחרי שבוע מתחילת הגל ובלי מספיק מידע שהיעילות במניעת הדבקה ירדה ל־40 אחוז, זו הייתה טעות. הם הורידו לכולם את מצב הרוח, ואז בנט אמר שזן הדלתא פורץ את החיסונים. גמרו את המורל של המדינה".
וגם בלמו את ההתחסנות לתקופה ארוכה. אנשים פשוט הבינו מהממשלה שהחיסון לא עובד.
"נכון. אתה לא יכול להגיד כראש ממשלה שהדלתא פורץ את החיסון ואז לומר לכו תתחסנו. אתה סותר את עצמך".
איך אתה מסביר את האמירות האלה של בנט?
"חוסר הבנה וחוסר ניסיון. במדינה כזו מפולגת וכשאתה עם שישה מנדטים בסך הכול, אחרי ראש ממשלה חזק מאוד שהיה פה 12 שנה, מרחב התמרון שלך לטעויות קטן מאוד. הוא פשוט טעה. אלה טעויות של חוסר ניסיון, חוסר הבנה ולחץ".
מעבר לטעויות של בנט, מה אתה אומר על ההתנהלות של הממשלה הזאת לעומת הקודמת?
"אנסה לדבר בלי פוזיציה אף על פי שאני בעד הממשלה הזאת. אני חושב שההתנהלות בסדר, לא מושלמת. נראה שהבוסטר עובד ונותן את אותותיו, נכון גם שפתיחת שנת לימודים השבוע יכולה לטרוף את הקלפים, אבל בסך הכול ההתנהלות נכונה. יש לי ביקורת גדולה מאוד על התו הירוק, אני חושב שהממשלה איבדה כאן את ההיגיון. יש לי פוזיציה כי זה נוגע בי ברמה האישית כמסעדן, אבל גם מבחינה אפידמיולוגית אין שום היגיון בחיוב תו ירוק באכילה מחוץ למסעדות ובבריכות, ומצד שני הקניונים מלאים. זה להיות חכמים על חלשים".
עוד מאפיין שלך הוא שיח פתוח עם מהססי חיסונים.
"פונים אליי אנשים שחוששים מהתחסנות ואני משתדל להסביר עד כמה שאפשר, כל עוד אני מבין שהם לא מכחישים שעושים דווקא. חייבים להבין אצלנו שלא כל מי שלא מתחסן הוא מתנגד חיסונים. 90 אחוז מהם בעיקר פוחדים, ואם לא נעזור להם להפיג את החששות, נאבד אותם. ומה שהכי חשוב בנוגע להם הוא להיות שקוף. יש תופעות לוואי, אל תסתירו אותן. דברו עליהן בגלוי, פרסמו את כל הנתונים ותסבירו שיש מקרים כאלה אבל יעילות החיסון גדולה בהרבה מסכנות תופעות הלוואי. הסתרה רק מתדלקת את המכחישים".
מתי כל זה ייגמר לדעתך?
"ביום שבו מספיק אוכלוסייה בעולם תהיה מחוסנת. עד אז, נצטרך לקבל בוסטר כל ארבעה חודשים בערך. לדעתי כבר לקראת סוף דצמבר יתחילו לדבר על בוסטר נוסף. הוא מעלה את רמת הנוגדנים במערכת הנשימה, מה שמגן מהדבקה, וגם אם מישהו יידבק, הסיכון למחלה קשה יהיה נמוך. כל העולם רואה שלא סגרו אצלנו את המשק – ציון מאוד גבוה לממשלה על זה – ובכל זאת יש שבירה של העקומה בצורה ברורה. אם הבוסטר אכן יצליח לגמור את הגל הזה בלי הגבלות משמעותיות במשק, זו תהיה הצלחה מטורפת, גם פוליטית. כרגע זה נראה בכיוון. לגבי וריאנט שיפרוץ את החיסונים, אני לא מדען אבל ממה שאני מבין ממומחים, התהליכים האלה מצריכים אבולוציה ועוד אבולוציה של הנגיף, והיא לא קורית כל כך מהר".
אז אתה אופטימי.
"כן. אם ידעו לתת את הבוסטרים בזמן ולהתמקד באוכלוסיות של בני 50 פלוס ולהגן על בתי אבות, זה יעבוד".
ומה יהיה אז על מואיז הקטן?
"גם כך הוא נמצא בנקודה בחיים שבה הוא שוקל לשנות את מה שהוא עושה, אולי לעבור מתחום המסעדנות".
לא נראה שתהיה לך בעיה למצוא עבודה כאנליסט.
"אני מניח שכן, וגם מקבל הצעות. מצד שני אני עצמאי כל חיי ומתקשה לראות את עצמי יושב במשרד ועובד מתשע עד חמש. גם אם אגיע לתחום, זה יהיה בדרכי שלי".
