אחרי שקודמו בתפקיד מת בפתאומיות, הכירו את מפקד הנח"ל החדש

אל"מ אורן שמחה לא הסתיר במהלך השנים את שאיפתו לקבל את הפיקוד על חטיבת הנח"ל, שהייתה ביתו הצבאי ברבות משנותיו בצה"ל, אולם הוא לא פילל שהדבר יקרה בנסיבות טרגיות כל־כך. חודשיים בדיוק לאחר מותו הפתאומי של חברו אל"מ שרון אסמן במהלך אימון בוקר, ניצב שלשום אל"מ שמחה על רחבת המסדרים במחנה בית־ליד בשרון וקיבל עליו את הפיקוד על החטיבה. "לא כך קיוויתי שיהיו פני הדברים", אמר בטקס. "אני מקבל את הפיקוד על חטיבת הנח״ל בתחושות מעורבות, התרגשות וגאווה גדולה, לצד הנסיבות הטרגיות של אובדן אדם, חבר ומפקד יקר".

"רציתי מאוד להיות מפקד החטיבה, אבל תכננתי שזה יקרה בעוד שנתיים, אחרי שרון אסמן", אומר לנו השבוע אל"מ שמחה. "שרון היה חבר טוב, שירתנו יחד בכמה תקופות ואפילו עברנו ביחד את פו"ם (המכללה הבין־זרועית לפיקוד ולמטה; נ"א). זו טרגדיה עצומה ומכה כואבת לכולם. שרון לא היה רק מפקד מובחר, הוא היה אדם ענק ומפקד טוב לחיילים שלו, ולמדתי ממנו המון. שנה שלמה בצוות בפו"ם עברנו המון יחד, ובשנתיים האחרונות הוא סייע לי רבות בתפקיד האחרון שמילאתי.

"מה שהכי אפיין אותו הוא השקט והצניעות, תבונת המעשה. היו לו אינטואיציות מעוררות הערצה, ואת הכול הוא עשה ברוגע מופתי, בנועם ובצניעות רבה. הוא היה מפקד שונה בנוף. קיוויתי להחליף אותו בבוא היום, לא כל כך מהר וכמובן לא בנסיבות הטרגיות האלה. המציאות הכואבת הכתיבה דברים שונים מהתכנון, וצריך לעשות מה שאפשר. אני מגיע לחטיבה עם הרוח של אסמן, ומתכוון להמשיך איתה".

אל"מ שמחה התגייס לצה"ל בשנת 1998, לאחת היחידות המובחרות ביותר: שייטת 13. במשך שנים שירת במגוון תפקידי לחימה ופיקוד בשייטת. פעמיים בקריירה הצבאית שלו הוא החליף את כומתת חיל הים בכומתה הירוקה של הנח"ל. בפעם הראשונה בשנת 2006, כששירת תקופה בפלוגת החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של הנח"ל, ושוב לאחר עשור, ב־2016, כשנפרד מזרוע הים ומונה למפקד גדוד הסיור של הנח"ל. המעבר לפיקוד על הגדס"ר היה אירוע מכונן בעבור שמחה, שנדרש לקחת את הניסיון המבצעי שרכש בשייטת וליישם אותו בזירה שונה לחלוטין. הצלחתו במשימה הזאת סימנה את המשך ההתקדמות שלו, וב־2018 הוא מונה למפקד חטיבת המילואים עציוני.

בשנה וחצי האחרונות פיקד אל"מ שמחה על עוצבת הגולן, ועבד על מבצעים עלומים בשטח. הגזרה שלו – שגבלה בירדן, לבנון ובעיקר סוריה – נמתחה על פני עשרות קילומטרים של גדר ועוד כמה קילומטרים של גבול בלי גדר. פגשנו אותו רגע לפני שקיבל לידיו את חטיבת הנח"ל, לשיחת סיכום על אתגרי הזירה הצפונית.

מסכלים הברחות סמים

הטלטלות העזות שעוברות שתי שכנותינו בצפון עשויות להשפיע גם על ביטחון ישראל ועל האתגרים שצה"ל מתמודד עימם. מלחמת האזרחים בסוריה עודנה משתוללת גם לאחר עשור מפריצתה, ולבנון נקלעה בשנה האחרונה להידרדרות כלכלית חריפה שמערערת את היציבות במדינה.

"לבנון היא אתגר גדול", אומר אל"מ שמחה. "זו אמנם גזרה קטנה באזור שלי, אבל הרגישות פה גדולה מאוד. הירי הרקטי שבוצע לאחרונה למרחב הר דב והחרמון תופס אותנו מול מדינה מתפרקת, וזה משפיע עלינו. יש שם חוסר יציבות, ממשלה שלא מתפקדת, חיזבאללה שמחליט להזדהות עם כל מיני דברים שקורים פה, וגם ארגון פלסטיני שמחליט לירות עלינו. כל הסיפור הזה מחייב אותנו להיות הרבה יותר דרוכים ומוכנים. ירי רקטי כזה, שמתעופף לפה בלי התרעה ובלי הקשר, מחייב אותנו להיות מוכנים לרגע שכיפת ברזל לא עוצרת את הירי וזה נופל על אחד היישובים ולא על שטח פתוח. אנחנו בעמדת מוכנות לספיגה, ולכל הפעלה שנידרש אליה".

אתגר מסוג חדש שנוצר לאחרונה בעקבות המשבר החמור בלבנון, הוא חדירת מסתננים ופליטים. אירוע כזה עשוי להתרחש בכל רגע במהלך היום. לאחרונה נגרמה שורה של מבוכות בהקשר הזה, לאחר שצה"ל בילה שעות ארוכות בניסיון לתפוס מסתננים, שחלקם הצליחו להגיע לתוך יישובים ישראליים.

נראה שהסיפור של המסתננים תופס אתכם לא מוכנים.

"תופעת המסתננים לא הייתה בעבר, והיא חלק מהתהליכים שמתרחשים בלבנון. שינינו מיד את מבנה ההגנה, בעיקר במקומות רגישים. הפקודות משתנות מול נושא הפליטים וההברחות. אלה אירועים שמחייבים הכלה, בניגוד לאירוע פח"עי שבו אתה מתמודד עם מחבלים. זה משפיע על הכול. חיזקנו פה את הכוחות, בעיקר באזורים שפעם לא היינו עסוקים בהם כי לא היו שם הברחות ולא מסתננים. זה דורש מארבים וערנות של הכוחות. אדם תמים שמסתובב בשעות לא שגרתיות, זה אירוע שמקפיץ את הגזרה.

"גם סביב נושא ההברחות יש מאמץ לא קטן. יש פה נתיבים מאוד משמעותיים של סמים. הם מנסים להבריח לישראל ולסוריה. גם הסורים נלחמים בהברחות אצלם. אנחנו רואים את זה מכאן אבל לא מתערבים. אתה רואה את התנועה על חמורים, שיירות שלמות על בסיס יומי. הייתה פה עבודה רצינית, ואני בהחלט יכול לומר שלאחרונה אין הברחות. מאה אחוזי סיכול. יש ניסיונות, אבל אין הצלחות".

איך המצב בלבנון צפוי להשפיע עלינו?

"אלה תהליכים שקשה לצפות מה יהיו התוצאות וההשלכות שלהם עלינו. אנשים שלא טוב להם ונמצאים בחרפת רעב – זה בוודאי לא טוב. הסבל בצד השני מביא את האנשים לחפש דברים אחרים, שמייצרים בגזרה חוסר יציבות. זה ישפיע גם עלינו, אני לא יודע לומר מתי ואיך. לבנון היא גזרה קטנה כאן בחטיבה, אבל היא מאוד מעסיקה אותנו בגלל המאפיינים שלה. קודם כול הרגישות מול לבנון, שיש לנו היסטוריה איתה. לכל חיכוך יש פוטנציאל להידרדרות מהירה שאף אחד לא יודע איפה היא תיעצר. חוסר יציבות מוביל לתקרית, תקרית מובילה לימי קרב, וימי קרב מידרדרים למלחמה. אף אחד לא רוצה את זה פה, ולכן זה בהחלט מעסיק את הגזרה".

חופש פעולה בסוריה

בעשור האחרון, הדבר היציב ביותר בסוריה הוא חוסר היציבות. השינויים המהירים שם מצריכים ערנות מודיעינית רבה, ולעיתים המידע שהוצג בבוקר כבר לא רלוונטי בערב. בניגוד לדעה הרווחת, שלפיה ישראל לא מעניינת את אסד – השליט הסורי שהצליח לשמור על כיסאו למרות כל התחזיות – המציאות בשטח מראה אחרת. בשנה האחרונה בלבד הוביל אל"מ שמחה לא מעט מבצעים, בהם מבצע שהתקיים במובלעת סורית, עם כוחות מיוחדים, לצורך פיצוץ מוצב שהצבא הסורי בנה בגבול עם ישראל.

"שרון היה חבר טוב. הוא היה אדם ענק ומפקד טוב לחיילים שלו, ולמדתי ממנו המון. אני מגיע לחטיבה עם הרוח של אסמן, ומתכוון להמשיך איתה"

"בניגוד לדעה שמלחמת האזרחים בסוריה הסתיימה, בימים אלה אנחנו רואים שהתחילה מערכה שלמה על דרעא, המעוז שבו פרצה מלחמת האזרחים", מציין אל"מ שמחה. "הצבא מנהל שם כבר כמעט חודש מלחמה עם המורדים. יש שם ירי ופיגועים נגד המשטר, והמשטר תוקף את הכפרים. אי אפשר לדעת איך כל זה ייגמר ומה תהיה ההשפעה של הדבר הזה לטווח ארוך. מלחמת אזרחים עם יותר מ־600 אלף הרוגים ומיליוני פליטים, זה לא משהו שאפשר למחוק בהסכמים של פיוס".

מה התחזית שלך למדינה הזאת בשנים הקרובות?

"סוריה היא מדינה שאף אחד לא יודע לאן היא הולכת. כל מי שניסה לנבא מה יקרה עם סוריה שגה בתחזיות שלו, וצריך לקחת פה כל דבר בעירבון מוגבל. אסד מנסה כעת לקבל הכרה מחודשת בעולם, וטוען שיש לו כעת לגיטימציה אחרי הבחירות שבהן הוא קיבל 95 אחוז מהקולות. בינתיים הוא משקם את הצבא, את הכלכלה ואת התהליכים הפוליטיים במדינה".

עד כמה האיראנים וחיזבאללה מנצלים את המשבר בסוריה?

"יש לא מעט בעלי אינטרס שנכנסו לתמונה ומנצלים את המצב. האיראנים, הרוסים וחיזבאללה עמוק בסוריה, והעניין של כולם הוא ישראל. יש שם עוד גורמים שרוצים לגזור קופון ולקדם את האינטרסים שלהם. כל זה מייצר לנו עבודה מול ההתבססות של חיזבאללה. נסראללה רוצה לכרות ברית דמים עם סוריה ועם הצבא והתשתיות שלה, ועל הדרך לבנות שם חזית מולנו. העבודה המרכזית מול חיזבאללה היא לא בלבנון אלא בסוריה. נסראללה רוצה לייצר חזית גדולה, מהים עד קוניטרה, ככה הוא רואה את הדברים. זה האתגר הכי גדול שלנו – לא לאפשר לדרום סוריה להפוך לדרום לבנון, ואנחנו עושים לא מעט כדי לעצור את זה.

"שלא תהיה טעות, הם ינסו לאתגר אותנו משם בכל מיני צורות. ירי טילים, הוצאת פח"ע ואפילו לחימה. ובסך הכול אנחנו עושים עבודה לא רעה בכלל. חיזבאללה עושה מאמץ להצליח ואנחנו עושים מאמץ לא לאפשר לו, ובמשוואה מולו התוצאות שלנו לא רעות בכלל. היום אין לו יכולות אופרטיביות משמעותיות לייצר חזית נוספת. נסראללה בהחלט יכול לייצא אירועים מסוריה, אבל לא כאלה שישראל לא יודעת להתמודד איתם. ירי טילים ופיגועים על הגדר בהחלט, אבל לחימה של ממש, שתמנע מישראל לפעול בזירות אחרות – שללנו ממנו את היכולות האלו".

אתה יכול לומר בוודאות שהרסנו לנסראללה את התשתיות בסוריה?

"הזירה הסורית מאפשרת חופש פעולה, ואנחנו יכולים לפעול בעקביות ובהתקפיות לממש את היעד הזה. נסראללה לא מרים ידיים, ואני לא חושב שהוא אי־פעם ירים ידיים, אבל גם אנחנו לא. ואם צריך לנהל על זה סיכונים כך נעשה. הוא יבין שהנחישות שלנו לא משתלמת לו, ואולי בעתיד יבין שעדיף לו ללכת למקום אחר. מי שמשלם את המחיר זה לא הוא, אלא הסורים. הפונדקאות שאסד נותן לנסראללה עולה לו ביוקר. אנחנו פוגעים לסורים בתשתיות כי הם מארחים את חיזבאללה. המפקדים בצבא סוריה לא תמימים. הם לא מופתעים מהאירוח של חיזבאללה והם מבינים שזה המחיר ושהם ימשיכו לשלם אותו, כי אנחנו לא נאפשר לחיזבאללה להתבסס בחזית".

לפני שנה ניסו האיראנים לפתוח במלחמה נגד ישראל מהחזית הסורית. שתי זירות מולכדו במטענים, במטרה לפגוע בסיור של צה"ל ולהרוג לא מעט לוחמים. ההבנה באיראן הייתה שישראל לא תוכל להבליג על אירוע כזה, והם התכוננו לכך. החטיבה של אל"מ שמחה הצליחה לסכל את הניסיונות הללו. לפי המידע המודיעיני שחושף כעת מפקד החטיבה, את המטענים הניחו לוחמי פרוקסי בהובלת איראן.

"פה הבנו עד כמה הניצול הציני של אנשים רעבים הוא יסוד הפעלה של האיראנים", הוא אומר. "אלה שכירי חרב שנשכרו לשרת את איראן להוציא פיגוע, ואפילו על זה סוריה שילמה מחיר. אנחנו נשמור על גבול שקט בכל מחיר, גם במחיר של הידרדרות, וכל השחקנים במגרש יודעים את זה".

בואו לגולן

אל"מ אורן שמחה מתגורר בקיבוץ נצר־סרני, נשוי למירב, עובדת סוציאלית במקצועה, ואב לשלושה. יש לו  תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מהמרכז הבינתחומי, ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה.

אחרי כמה תפקידים, שבעיקרם פיקוד על חטיבת מילואים ועל חטיבה מרחבית, קיבל השבוע אל"מ שמחה פיקוד על חטיבת חי"ר סדירה. "זה אתגר שונה לגמרי, במיוחד לאור המציאות האזורית", הוא אומר. "פה צריך להכין לוחמים למלחמה, להקנות להם עוצמה של לוחמים מנצחים, להתכונן לזירות שונות מול חמאס וחיזבאללה. יש לי זמן קצר להיכנס לתפקיד. באחד הביקורים האחרונים שלי בגדוד שפיקדתי עליו בעבר, ראיתי שוני עצום. גדוד שמאורגן אחרת לקרב, עם חיזוק הקצה המבצעי ולא מעט ציוד חדש ומשוכלל. זה לא אותו גדוד שעזבתי. אני בדרך לפקד על חטיבה שצריכה ללמוד בזמן קצר איך לתמרן מול אויב שעד היום ראיתי דרך המשקפות. לחמתי נגדו בעבר, אבל זו לא אותה המלחמה. הגדודים בקצה הם אלה שייתקלו באויב, והם צריכים להיות קטלניים עם יכולות ועוצמה".

ביום שני הקרוב ישב עם ישראל סביב שולחן החג ויקבל את השנה העברית החדשה. באופן מסורתי, זוהי תקופת שיא בתיירות באזור הצפון. אל"מ שמחה, שנפרד השבוע מהגזרה, מבקש להבטיח לתושבי הצפון שצה"ל ערוך לסכל כל איום. לאזרחי ישראל שמתכוונים לבלות ולנפוש כאן הוא מבקש לומר שאין אזור בטוח יותר מרמת הגולן. "אני קורא לכולם לבוא ליהנות בתקופת החגים מהשקט של הגולן ומהנופים המהממים. יש פה נחלים, מעיינות, אטרקציות, התיישבות מדהימה. אני אומר באופן ברור: זה אזור שקט ובטוח, רק תבואו לרמת הגולן. הטיול עליכם, השקט עלינו".