היה זה עוד סיור שגרתי של יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל ברשות מקומית בדרום הארץ. כשראש המועצה ביקש להציג אותו לפני המנכ"ל, הוא הסתפק במשפט אחד: "זה האיש שניצח את ביבי". כוונתו הייתה כי חגואל, איש ליכוד ותיק, עמד מול נתניהו שביקש למנות אדם אחר לתפקיד, וניצח במערכה אחר מערכה. בהצבעות במרכז הליכוד, בליכוד העולמי ובדיונים משפטיים. לבסוף הוא השיג את מבוקשו: להמשיך את דרכו של בנימין זאב הרצל, ולעמוד בראשות התנועה הציונית.
בחודש אוקטובר הקרוב יציין חגואל שנה בתפקיד; שנה מאתגרת שבה לא נסע לחו"ל ולו פעם אחת – עניין שאמור להיות חלק מרכזי בהיותו ראש הארגון שמקדם את הציונות בארץ ובעולם.
ביולי האחרון נבחר חגואל על ידי הנהלת הסוכנות היהודית לכהן כיו"ר בפועל של הסוכנות, עם סיום תפקידו של יצחק הרצוג, שנבחר לנשיא המדינה. הוא נכנס לתפקיד הזמני (בעוד כחודשיים צפוי להיבחר יו"ר חדש לסוכנות, צ"ק) במלוא הכוח והמרץ, והוא משתתף מבוקר עד לילה באירועים ממלכתיים ברחבי הארץ. "ראיתי בזה משימה חשובה לעם היהודי", אומר לי השבוע חגואל על תפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. "חשוב בעיניי לשמר את המומנטום של היו"ר הקודם שהיה מצוין לסוכנות".
אני שואל את חגואל, שאת פעילותו אני מסקר כבר כעשור, אילו מטלות נוספו לו עם כניסתו לתפקיד החדש, והוא צוחק. "אם חשבתי שאני צריך להשקיע עוד שעה ביום בעבודת הסוכנות, הבנתי שזה מצריך יותר מזה. מדובר בגוף גדול וחשוב, והחלטות משמעותיות מגיעות אל שולחני".
כמו מה?
"רצה הגורל ונבחרה כאן ממשלה חדשה. אני נמצא בקשר עם השרים הרלוונטיים לסוכנות היהודית. הרבה מאוד דברים היו ב'הולד' כי לא היה תקציב וכי לא הייתה ממשלה. סוף־סוף העניינים האלה משתחררים".
מי יירש את הרצוג
יעקב חגואל (50), נשוי ואב לארבעה, מתגורר בנתניה. הוא נולד בתל־אביב, אך כשהיה בן שבע החליטו הוריו לעבור לערד ממניעים ציוניים. בגיל 12 בלבד, אחרי שסייע למפלגת הליכוד בבחירות בערד, החליט לפעול להקמת סניף מקומי של בית"ר. בהמשך הוא שירת בגרעין נח"ל של בית"ר, ועם השנים הפך למנכ"ל תנועת הנוער העולמית בית"ר. עד שנבחר ליושב ראש, שימש סגן וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית וראש המחלקה לישראל ולמאבק באנטישמיות.
שנה לאחר היבחרו בקונגרס הציוני, חגואל הוא לא רק אחד האנשים החזקים במוסדות הלאומיים, אם לא החזק ביותר, הוא גם מחזיק בתפקיד הממלכתי הבכיר ביותר בליכוד. נלחמו נגדו ראש ממשלה מכהן, יו"ר קואליציה (מיקי זוהר) ואחרים. כולם כבר אינם נושאים בתפקידיהם, ורק הוא נשאר. מאז ניצח מערכה אחר מערכה, הפך חגואל לבכיר עוד יותר במפלגה הגדולה באופוזיציה. מקורביו מספרים שהיו לו יותר פגישות עם נתניהו בחצי השנה האחרונה ממה שהיו לו בחצי העשור האחרון. מצד שני, ואולי דווקא מכיוון שלא נחשב "ביביסט", הוא עובד יד ביד עם ראש הממשלה נפתלי בנט, עם שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ועם שר האוצר אביגדור ליברמן. גם סביב המינוי המדובר לראשות הסוכנות, כולם נפגשים עם חגואל.
"אנחנו רוצים את היהודים בישראל, מעודדים עלייה, אבל מכבדים כל יהודי בקצב שלו, בשאיפה שלו, בהחלטה שלו. אנחנו לא יכולים לחייב יהודים לעלות"
מועמדים רבים מבקשים לרשת את הרצוג בתפקיד יו"ר הסוכנות. חגואל עומד בראש הוועדה הבוחרת, המונה עשרה חברים. "זה אומר שהנושא מעניין את הבכירים בישראל. יש בזה דבר מאוד יפה. יותר מעשרה אנשים מתמודדים, ובהם יש כעת יותר מועמדות ממועמדים ובעיניי זה מבורך. כל השנים שהסוכנות קיימת לא הייתה יושבת ראש לארגון הזה, אם כי כעת מכהנת מנכ"לית ראשונה (אמירה אהרונוביץ' שמינה הרצוג, צ"ק), אז אנחנו כנראה בדרך הנכונה".
בין המועמדות והמועמדים אפשר למצוא את השר אלעזר שטרן, מועמד הממשלה, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר מייקל אורן, ח"כ לשעבר עוזי דיין, סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן־נחום, שרת התפוצות לשעבר עומר ינקלביץ', השרה לשעבר רוחמה אברהם, ח"כ לשעבר תהלה פרידמן, דני דנון ואחרים. שם חדש שעלה לאחרונה הוא אירינה נבזלין, יו"ר דירקטוריון "אנו – מוזיאון העם היהודי", אשר עונה על כל הקריטריונים המבוקשים.
איך יכול להיות שעוד לא היה יו"ר ממוצא מזרחי לסוכנות היהודית?
"תשאל את מי שבחר בהם. אבא שלי לא אשכנזי, ואני מתפלל בבית כנסת בנוסח עדות המזרח – אני גאה בזה. למה לא בחרו עד עכשיו במזרחי? אני לא יודע, זה הנתון, ואני שמח שיש כיום פתיחות לכל עם ישראל".
עוצר הנסיעות לחו"ל הוא עניין של דוגמה אישית, הוא אומר. "אנחנו מפעילים שיקול דעת ובמקביל מנצלים את המרחב הדיגיטלי עד כמה שאפשר. הרי כשאנחנו נוסעים לחו"ל, זה כדי לפגוש קהילה יהודית – וברוב המקומות עדיין אין מפגשים פיזיים של הקהילה. לכן אם מדובר בפגישות אחד על אחד, אז או שהם טסים לכאן, או שאנחנו עושים את זה בזום". לדבריו, יש לו "עשרות שעות זום בשבוע", והוא מקווה מאוד שבקרוב יוכל לחזור ולהיפגש עם הקהילות היהודיות כבעבר.
לאחרונה הפכה העבודה המרכזית שלו, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, לכזו שיש בה הרבה מאוד ויכוחים אידאולוגיים ופוליטיים. בישיבת ההנהלה שהתקיימה לפני חודש וחצי במלון עדן שבזכרון־יעקב, התגלע ויכוח נוקב בין חגואל לבין סגנו וממלא מקומו ד"ר יזהר הס. בישיבה שבה דנו על מהות הציונות כיום, כך על פי כתבת 'גלובס' שירית אביטן־כהן, אמר הס: "צריך לדאוג שגם בבל תמשיך להתקיים כדי להעשיר את התרבות של העם היהודי. בעיניי, זה יהיה דבר נורא אם כל העם היהודי יעלה לארץ ישראל, ואני באופן אישי אצטער על כך מאוד".
על פי גלובס, חגואל השיב ש"הדברים שאמרת הם לא פוסט־ציונות, דבריך הם אנטי־ציוניים". אלא שמאז חגואל לא התייחס לדברים בתקשורת, ולמרות עשרות הפניות שקיבל מעיתונאים, שמר על שתיקה.
"ציונות היא תנועה דמוקרטית עם שיח פתוח, וזה היה חלק ממנו", הוא אומר עכשיו. "אני בהחלט חושב שהמהות של הציונות היא עלייה ועידוד העלייה לארץ".
הס התבטא על כך רבות בתקשורת לאחר מכן, למה אתה לא התבטאת? הרי לדעתך זה פוגע בארגון.
"אני מתבטא כעת, כי אני חושב שהמטרה של הציונות מאוד ברורה והיא הולכת עם אותה אידאולוגיה כבר 124 שנים באופן ברור".
אמרת שזו אנטי־ציונות – אתה עומד מאחורי אמירה זו?
"זה מה שאני חושב על כך".
זהירות, חפץ חשוד
כאשר שאלתי את חגואל עם מינויו כיצד תיראה ההסתדרות הציונית בהנהגתו, הוא השיב כי "נשתמש בכלים דיגיטליים. אנחנו טובים בכך, אבל נהיה טובים יותר".
את אותה שאלה אני שואל אותו כיום, אחרי שנה. "אנחנו עוד מעט מסיימים שנה בתפקיד, ועדיין מנסים להגיע לקהל רחב יותר ממה שהגענו בעבר. האתגר הוא להגיע לקהל הצעיר יותר ואף לקהל המתרחק. אנחנו מנסים ללכת לשדות אחרים, משני צידי המפה: חרדים מצד אחד, ושמאל יהודי קיצוני מצד שני. כיום אנחנו רואים יותר חרדים בתנועה הציונית, לא רק בקרב נבחרי הציבור. מהצד השני של המפה, מתוך התנועות היותר שמאלניות והליברליות, יש אתגרים, ואנחנו מנסים להתגבר עליהם. יש קבוצה נוספת שלא הייתה על הרדאר שלנו עד כה, ואלו הישראלים שבחרו בשלב זה שלא לחיות בישראל. אנחנו מקיימים כעת המון פעילויות בעבור אותם ישראלים, שהדור השני והשלישי שלהם רחוקים יותר מישראל ומהיהדות מאשר הדורות הקודמים".
יש מספיק קולות בישראל, מימין ומשמאל, שמתייחסים להגירה ישראלית מעבר לים כאנטי־ציונות.
"זו לא אנטי־ציונות, זה אתגר. צריך להבין שהנתונים שבידינו מראים שאחוזי ההתבוללות בקרב ישראלים בחו"ל גבוהים יותר מאשר בכל קהילה יהודית באותם מקומות. האתגר שלנו כתנועה ציונית היא להגיע אליהם".
אבל לא כדי להעלותם לישראל.
"בטח שאנחנו מכוונים גם לעלייה. אגב, אנחנו מדברים עם כל קבוצה או מגזר על עלייה. אנחנו רוצים את היהודים בישראל, אבל מכבדים כל יהודי בקצב שלו, בשאיפה שלו, בהחלטה שלו. אנחנו לא יכולים לחייב יהודים לעלות. אפשר להיות ציונים גם בניו־יורק וגם בבואנוס־איירס, אבל למרות זאת אנחנו קוראים ליהודים לעלות לישראל, ונעשה כל שביכולתנו לסייע לכך".
במסגרת ההסכם הקואליציוני בקונגרס הציוני האחרון, קיבלו חברי רשימת "ארץ הקודש" החרדית־אמריקנית, את האחריות לניהול המחלקה העוסקת בפריפריה ובחיבורה לתפוצות, וש"ס קיבלו את ראשות המחלקה החדשה העוסקת בגיוס משאבים.
"חשוב לי להבהיר שהמחלקות האלה לא עוסקות בחרדים, אלא עומדים בראשן חרדים. לכל מחלקה יש המטרות שלה והאפיון שלה, אבל כולם עובדים עם כל עם ישראל. אין לנו מחלקות סקטוריאליות".
האם נראה שליחים חרדים מטעם ההסתדרות הציונית?
"אנחנו בתחילת הדרך. צריך להבין שזה קהל שבאופן היסטורי לא רק שלא היה איתנו, אלא היה נגדנו. היום הוא רלוונטי אלינו, ובחודשים האחרונים עסקנו בעיקר במיפוי ובאיתור של צורכי הקהילות האלה. אנחנו היום בהחלט מתעסקים בחרדים בישראל ובעיקר בחרדים שעלו לישראל. זה קהל שהוא נגיש אלינו היום בגלל המגבלות של הקורונה ודרכם אנחנו מגיעים אל הקהלים בעולם".
הוא מספר עוד על הנעשה במחלקה לפריפריה, וש"גילינו שבין גדרה לחדרה יש יותר חיבור והיכרות עם התפוצות. יש לנו היום פרויקטים שמחברים את הפריפריה בישראל אל התפוצות ואת התפוצות אל הפריפריה, באמצעות מיזמים בשיתוף עם רשויות מקומיות שמייצרים פעילות היכרות. אנחנו שואפים, כשיתאפשר, לקיים מפגשים פיזיים בין צעירים בתפוצות לבין צעירים בפריפריה בישראל".
אחד המיזמים המעניינים שמקדמים בהסתדרות הציונית הוא של המחלקה למאבק באנטישמיות בראשות רחלי ברץ־ריקס, נציגת כחול לבן במוסדות הלאומיים. "אנחנו משיקים בקרוב קמפיין לקהילות היהודיות, שמטרתו להעלות את המודעות שלהן כלפי איומים אנטישמיים וביטחוניים. הרי כל ישראלי שיראה כיום תיק זרוק, לא יפתח אותו אלא יתקשר מיד לגורם ביטחוני. אנחנו חושבים שזה משהו שהם צריכים לאמץ. ראינו מחקרים בחו"ל שמראים שאזרח במדינות מערביות שרואה תיק, הדבר הראשון שהוא עושה זה לבדוק כמה כסף יש בתוכו, במקום להרחיק את כולם ולהתקשר לכוחות הביטחון. ראינו מה קרה בגרמניה ביום כיפור לפני שנתיים ובבית הכנסת בפיטסבורג, ואנחנו חייבים לנסות למנוע עוד פיגועים שכאלה". בקרוב יושקו סרטוני אנימציה מושקעים באנגלית שהופקו על ידי חברת "שרוטונים", ובו מופיע כלב שמנסה להסביר לבעליו שיש במקום חפץ חשוד וכי יש לעזוב את המקום ולעדכן בדחיפות את רשויות אכיפת החוק.
מיזם נוסף שפורח בהסתדרות הציונית הוא של המורים השליחים, היוצאים דרך המחלקה לחינוך בראשות גאל גרינוולד – נציג המזרחי העולמי. "יש לנו גידול במספר השליחים למרות הקורונה: יותר מ־220 מורים שליחים בתפוצות שחיים ברחבי העולם למשך שנתיים עד שלוש שנים ומלמדים בבתי ספר יהודיים. זה משהו יפה שממלא את המורה בעוד אנרגיות, ומחבר את התפוצות אל בתי הספר בישראל. הביקוש בבתי הספר היהודיים לשליחים מורים גדל ביותר מ־50 אחוז, והנתון הזה נכון בעיקר לצפון אמריקה".
אתם עומדים בביקוש?
"זה אתגר. אני קורא כאן מעל דפי העיתון למורים שהאתגר של התפוצות ועם ישראל מעניין אותם להגיש מועמדות".
לסיום, אני שואל את חגואל איזו מטרה הוא מבקש לקדם במיוחד בארבע השנים שנותרו לו בתפקיד. "הסיפור של קליטת עלייה מטריד את מנוחתי ועוד לא פיצחתי אותו. צריך להבין שבעשור האחרון מגיעים בין 20 ל־35 אלף עולים בכל שנה, אבל שכחנו כעם את הצורך לקלוט אותם. אני מנסה לרתום את עם ישראל לנושא הזה. צריך לראות איך אפשר לאמץ עולים בצורה וולונטרית, לסייע להם למצוא עבודה ובית ספר בעבור הילדים שלהם. פעם היה פעם 'הסבר פניך לתייר', ואנחנו צריכים כעת קמפיין 'נותנים את הלב לעולה'. יש כאן אתגר שאנחנו חייבים לטפל בו – ואני בטוח שכך יגיעו לישראל עולם רבים יותר".
