נגיפים הם יצורים משתנים, ובכללם גם SARS-CoV-2, שהביא עלינו את מגפת הקורונה. אף שרוב המוטציות הגנטיות אינן מזיקות, חלקן עלולות ליצור זן נגיף מיומן יותר בהדבקת תאים, לדוגמה, או בהתחמקות מנוגדנים. גרסאות "חזקות" כאלה יכולות להביס זנים אחרים, כך שיהפכו למקור ההדבקה השכיח ביותר.
בשנה האחרונה צצו גרסאות מדבקות יותר ויותר של נגיף הקורונה, כשכל אחת מהן מכילה חבילת מוטציות משלה. הווריאנט המדאיג ביותר עד כה הוא זה המכונה דלתא. מאז שהתגלה בהודו באוקטובר שעבר הוא פשט בחלק גדול מהעולם, והוביל להתפרצויות במיוחד במקומות שאוכלוסייתם לא חוסנה בשיעור ניכר.
סולם המוטציות
ארגון הבריאות העולמי משתמש במינוחים "וריאנטים מעוררי חשש" כדי לסמן זנים המאיימים על בריאות הציבור; "וריאנטים מעוררי עניין" לאלו שמצדיקים מעקב צמוד מחשש שיתגלה שהם מסוכנים בקרוב; ו"התראות שזקוקות לניטור נוסף" לווריאנטים בעלי מאפיינים גנטיים המצביעים על כך שהם עלולים להתפתח לסיכון עתידי. ההערכות משתנות בהתאם להתפתחות המגפה. לזנים מעוררי חשש ולזנים מעוררי עניין מוקצות אותיות מהאל"ף־בי"ת היווני לשם זיהוי. עד 25 באוגוסט, ארגון הבריאות העולמי זיהה ארבעה זנים בשתי הקטגוריות הללו.
אלפא: זן שהופיע באנגליה בספטמבר 2020, והביא לעלייה בהדבקה שהובילה לסגר בבריטניה בינואר. מדינות אחרות, במיוחד באירופה, הלכו בעקבותיה והחילו גם הן מגבלות תנועה מחודשת. אלפא היה בעבר הזן הדומיננטי בארה"ב, ולפי ארגון הבריאות העולמי הוא זוהה ב־192 מדינות לפחות.
בטא: הזן הזה הופיע בדרום אפריקה באוגוסט 2020, והוביל לצמיחה מחודשת במקרי הדבקה באפריקה הדרומית. הוא זוהה ב־141 מדינות לפחות.
גמא: הזן נמצא לראשונה בעיר מנאוס באמזונס בדצמבר 2020, ותרם לזינוק במקרי ההדבקה שמתח את מערכת הבריאות של ברזיל עד קצה גבול היכולת והוביל למחסור במכונות חמצן. הוא זוהה ב־86 מדינות לפחות.
דלתא: זן שמתפשט במהירות וזוהה ב־163 מדינות לפחות. הוא יצר גל קורונה חסר תקדים בהודו. לפי ההערכות הוא מדבק ב־55 אחוזים יותר מאלפא וכמעט פי שניים יותר מהזן המקורי שהתפשט בתחילת 2020. ייתכן שהסיבה לכך היא שלנדבקים בו יש יותר חלקיקים נגיפיים זיהומיים בדרכי הנשימה. נראה שהחלקיקים האלה נקשרים באופן מוצלח יותר ל־ACE2, הקולטן במעטפת התא שהנגיף נצמד אליו כדי להשתלט על התאים.
האם הדלתא קטלני יותר?
ככל הנראה, כן. חולים שנדבקו בזן הדלתא נוטים להתאשפז יותר מאלו שחלו בזן האלפא, ששלט בעבר. מחקר גדול שפורסם בכתב העת לאנסט הראה שלחולי קורונה שנדבקו בזן הדלתא יש סיכון גבוה פי 2.3 לאשפוז בתוך שבועיים בהשוואה לחולים שנדבקו באלפא. מחקר נפרד שנערך בסקוטלנד הראה גם הוא שהסיכון לאשפוז בבית החולים כמעט הוכפל בקרב הנדבקים בדלתא. רופאים בהודו קישרו את הדלתא למערך רחב יותר של תסמיני קורונה, כולל ליקויי שמיעה.
עדויות אחרות מצאו שיש לדלתא נטייה לחמוק מתרופות מבוססות נוגדנים, וגם מי שהחלימו מקורונה שגרמו זנים אחרים מסתכנים באופן מוגבר בהדבקה מחודשת.
ההשפעה על החיסונים
מדענים מקדישים תשומת לב רבה למוטציות בגן שמתקשר לקולטן ACE2, הדוקרנים של הנגיף, הממלא תפקיד מרכזי בכניסתו לתאים. כל ארבעת הווריאנטים נושאים כמה מוטציות המשפיעות על החלבון הזה. מה שמעורר את השאלה: האם מי שפיתחו נוגדנים לזן "הרגיל" או "הפראי" – בין משום שהתחסנו ובין שהחלימו – יצליחו לבלום את הווריאנטים החדשים? לפי ארגון הבריאות העולמי, ברוב המקרים הזנים הללו אכן מובילים להפחתה ביעילות החיסונים בדרגות שונות, אם כי הם לרוב משמרים את יכולתם להגן מפני מחלות קשות.
כיצד מדינות מגיבות?
ירידה ברמות הנוגדנים בכמה אוכלוסיות מחוסנות במיוחד, למשל בישראל, הובילה למדיניות של מתן מנת חיסון שלישית כדי לבלום את התפשטות התחלואה ואת מספר מקרי האשפוז. המהלך שנוי במחלוקת, משום שיש הטוענים שבעקבות זאת פוחתת האספקה הנדרשת לחיסון אנשים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ששיעורי ההתחסנות בהן עדיין נמוכים.
הסכנות הבאות
ארגון הבריאות העולמי הדגיש כי בהתחשב בשיעורי ההדבקה הגבוהים ברחבי העולם, האיום שיופיעו זנים נוספים עדיין קיים. לדוגמה, מדענים בדרום אפריקה דיווחו באוגוסט על זן אפשרי בשם C.1.2, שיש לו "מערכות מדאיגות של מוטציות". הוא זוהה לראשונה במאי במחוזות מפומאלנגה וגוטנג, מושבן של יוהנסבורג והבירה פרטוריה. עד 13 באוגוסט הוא זוהה בשישה מתשעת המחוזות בדרום אפריקה, וכן בקונגו, במאוריציוס, בפורטוגל, בניו־זילנד ובשווייץ. אבל אפילו בדרום אפריקה, בסוף אוגוסט, C.1.2 זוהה רק בשני אחוזים מהמקרים.
השלכות נוספות
למגוון הזנים יש השלכות על הטיפול, האבחון והתפשטות הקורונה בקרב בעלי חיים.
טיפולים: חוקרים בדרום אפריקה שיערו שתרופות נוגדנים לטיפול בקורונה עלולות לאבד מיעילותן נגד זן הבטא, אך במחקרים באוניברסיטת קולומביה ובבדיקות של חברת רג'נרון הוכח שקוקטייל הנוגדנים שלה, שקיבל אישור לשימוש חירום בארה"ב וניתן לנשיא דאז דונלד טראמפ כשחלה בקורונה, יעיל בנטרול הווריאנט באותה מידה שהוא יעיל נגד האלפא. יצרני תרופות משתמשים בשילובי נוגדנים המכוונים ללכוד מאפיינים שונים של הנגיף, כדי להקטין את הפוטנציאל ש"מוטציות הימלטות" יתפתחו כתגובה ללחץ הטיפול המכוון נגד מאפיין יחיד.
אבחון: לפי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC), זנים חדשים עלולים לפגוע באמינותן של בדיקות אבחון המשתמשות בתהליך RT־PCR, שמחזק את החומר הגנטי של הנגיף כדי לבדוק אותו בפירוט. מחקר גרמני שבחן בדיקות אנטיגן זריזות – מהירות, זולות ונגישות יותר אך מדויקות פחות – גילה כשלים דומים באיתור זני אלפא ובטא וזנים פראיים.
בעלי חיים פונדקאים: חוקרים ממכון פסטר בצרפת הראו שגרסאות בטא וגמא מסוגלות להדביק עכברי מעבדה ולהשתכפל בריכוזים גבוהים בריאותיהם – הישג שזנים קודמים לא הצליחו להגיע אליו. ייתכן שעכברים או מכרסמים אחרים החיים בקרבת בני אדם יהפכו ל"מאגרי קורונה" באזורים מסוימים, והזנים עלולים להתפתח בגופם ולהדביק בני אדם אחרי שאימצו לעצמם מאפיינים אחרים, כך טענו מדענים במאמר שפורסם ב־18 במרץ לפני ביקורת עמיתים.
