הלחץ הציבורי עבד: הממשלה התקפלה מחלק ניכר מהרפורמה בחקלאות. "גאה לבשר: הצלחנו", הודיע אתמול ח"כ רם שפע, ממובילי ההתנגדות בכנסת לרפורמה החשובה בענף החקלאות שנועדה להוזיל את מחירי התוצרת החקלאית לכלל אזרחי ישראל. בכך הוכיחה מפלגת העבודה שוב שאינה תומכת בעניים ובחלשים, כפי שהיא מתהדרת לרוב, אלא דווקא בקבוצות העניין המנצלות אותם.
ההתנגדות לפרק הזה של חוק ההסדרים להטה במיוחד. ביצים הושלכו בכבישי ישראל, חקלאים הפגינו ומחו, ו־18 חברי כנסת משלוש מפלגות בקואליציה – העבודה, מרצ וכחול־לבן – חתמו על מכתב איום: הם לא יתמכו בחוק ההסדרים אם יכלול בתוכו את הרפורמה הזאת ללא שינויים. כל ניסיון להחיל עליהם משמעת קואליציונית בנושא הזה לא צלח.
מאז ההכרזה על הרפורמה התעקשו שר החקלאות ושר האוצר שזהו צעד הכרחי לחקלאות הישראלית, אבל הלחץ הפוליטי הכריע את ההיגיון הכלכלי. הקואליציה הרעועה נשענת על כל אחד מחבריה לצורך העברת התקציב, ולכן הוסכם להוציא מהרפורמה את ענף הביצים ולהמשיך לדון בו בשלושת החודשים הקרובים.
נגיד את האמת. הדיון ברפורמה בנפרד, מחוץ לחוק ההסדרים, משמעותו אחת: ביטול הרפורמה. הדיונים יתארכו, ההצעות ימוסמסו, והביצים בישראל ימשיכו להתנהל תחת משטר מכסות משל היינו בברית המועצות בואכה 1953.
מדינת ישראל היא היחידה במערב שעדיין ממשיכה לתכנן את ענף הביצים מתחילתו ועד סופו. משרד החקלאות קובע מראש את מספר הביצים שייוצרו בישראל בשנה הקרובה, ואז מועצת הלול מחלקת מכסות ייצור ללולנים בעלי מכסה. כל אחד מהם יכול לייצר ולשווק רק את מספר הביצים שנקבעו במכסה שניתנה לו, וכך מספר הביצים נותר מוגבל, והמחיר נותר גבוה.
כל הטענות בדבר "פערי התיווך" האשמים כביכול ביוקר התוצרת החקלאית אינן רלוונטיות בענף הביצים, שהמחיר בו קבוע ומפוקח. בחלק מהמקרים, בעל המכסה אפילו אינו בעל הלול: יש המשכירים את המכסות שלהם ללולנים אחרים, והמכסה הופכת למעין נגזר פיננסי, במקום פעילות "חקלאית".
לפי אתר NUMBEO המשווה את יוקר המחיה ברחבי העולם, מחיר הביצים במדינת ישראל הוא השישי בגובהו בעולם. לצערנו רבים מהלולים בישראל הם מיושנים (לולי כלובים), והביצים שבהם עלולות להיות נגועות בסלמונלה יותר מבלולים שסכנות התברואה בהם קלות יותר.
הרפורמה נועדה לבטל את התכנון בענף, לאפשר לכל לולן לייצר ולשווק כמה ביצים שרק ירצה, ובמקביל לבטל את המכס על הביצים ולאפשר יבוא ביצים מחו"ל. כדי לסייע ללולנים הציעה הרפורמה תמיכה ישירה "לכל ביצה" לפי גודל המכסה, וכן מענקים ניכרים לשדרוג הלולים הישנים ללולים חדישים ובריאים יותר. ללולנים הקרובים לגיל הפרישה הוצעו תוכניות לפרישה, כך שלא יישארו נטולי הכנסה קרוב לשנות הפנסיה.
משרד החקלאות מתהדר בכך שהחלק ברפורמה הנוגע לביטול המכס על יבוא הפירות והירקות עדיין נמצא בחוק. אבל כפי שאמר רק השבוע שר האוצר, אין צורך ברפורמה כדי לבטל מכסים. את המכס אפשר לבטל בצו בחתימת שר האוצר ושר החקלאות, ואין לשם כך צורך בהחלטת ממשלה או בחקיקה ראשית.
דווקא היכן שההתעקשות הייתה הכרחית, דווקא היכן שנדרשה חקיקה, נכנעו שר האוצר ושר החקלאות ללחץ. במקום לפעול לטובת הציבור בכללותו, שרוצה ביצים זולות, בריאות וזמינות, ולא מבקש לחוות שוב תקופות מחסור כפי שכבר הכרנו, הם בחרו לעמוד לצד קבוצת לחץ קטנה של בעלי לולים.
ביטול משטר המכסות בענף הביצים היה יכול להיות בשורה חשובה, שאולי הייתה פותחת פתח גם לביטול התכנון בענף החלב, שגם הוא שארית מעולם עתיק. לצערנו, נראה שליום הזה כבר לא נזכה בממשלה הנוכחית. מה שלא עבר בחוק ההסדרים לא יצליח לשרוד משוכות קלות בהרבה בוועדות ובמליאת הכנסת, כשאינו מחובר לתקציב.
