סרן סקוט פומרנץ (44) מרשות הנמלים של ניו־יורק וניו־ג'רזי היה שוטר צעיר ב־11 בספטמבר 2001. "אני זוכר היטב את היום ההוא", אמר לנו לאחרונה, ברחבה המחודשת של מרכז הסחר העולמי בדרום מנהטן. הוא הוצב בבוקר הבהיר ההוא, לפני עשרים שנה פחות יום, במרחק רחובות ספורים ממגדלי התאומים. הוא ראה אותם מוכים בזה אחר זה, לאחר שהמטוסים התרסקו לתוכם. בבהלה שהשתררה בעת שהבניינים בערו, הוא ניסה ליצור קשר עם אשתו הטרייה שעבדה במרחק רחובות ספורים ממנו, במשרדי בנק ההשקעות ג'יי־פי מורגן צ'ייס.
"הטלפונים הפסיקו לעבוד", הוא נזכר. "היא ועמיתיה נכנסו לעוצר בבניין, עד ששוחררו. היא צעדה הביתה על גשר ברוקלין, יחפה. הרבה מהנשים הלכו בלי נעליים כי הן הגיעו לעבודה בנעלי עקב, והיו צריכות ללכת מהר באזורים לא ישרים". הוא זוכר את הצעדה הזו כי מפקדיו שלחו אותו לעמוד על הגשר ולוודא שהפינוי מדרום מנהטן המעלה עשן מתנהל כהלכה. "הוצבתי בגשר ברוקלין, וכשהסתכלתי למטה זיהיתי את אשתי. צעקתי לעברה, וכשהיא ראתה אותי צעקתי 'אני לא יודע מתי אגיע הביתה היום'. היא צעדה כ־15 ק"מ לביתנו בברוקלין. הגעתי הביתה מאוחר מאוד באותו לילה".
אחרי שעות שינה ספורות חזר לעבודה. "הבניין שעבדתי בו הפך למרכז חירום. במשך חודשים עבדנו שם 24 שעות ביממה. אני זוכר את הנסיעה על גשר ברוקלין בדרכי לעבודה, ואת העשן העולה מהמתחם ששני הבניינים העצומים האלה עמדו בו. במשך שבועות העשן לא הפסיק. אני זוכר את עצמי מסתכל בהר עצום של אפר ואבנים במקום שהמגדלים עמדו בו. כל מנהטן תחתית כוסתה באבק ובחול. את הנעליים שנעלתי אז שמרתי במשך שנים אחרי המתקפה, וגם כשזרקתי אותן הן היו מלוכלכות. הרבה מעמיתיי הדחיקו את מה שראו במגדלי התאומים, אבל בשלב מסוים זה פורץ החוצה. אצל כל אחד זה אחרת".
מחר יצוין יום השנה ה־20 למתקפת הטרור החמורה ביותר בתולדות ארה"ב. הנשיא ג'ו ביידן והגברת הראשונה ג'יל ביידן יבקרו במהלך השבת בשלושת אתרי הפיגועים. הם יגיעו למרכז הסחר העולמי בניו־יורק, שם התרסקו טיסה 11 של אמריקן איירליינס וטיסה 175 של יונייטד איירליינס לתוך שני מגדלי התאומים ב־8:46 וב־9:03 בבוקר, לאחר שהמטוסים נחטפו בידי מחבלים מוסלמים כשהם עמוסים נוסעים. בתוך שעתיים, המגדלים קרסו בזה אחר זה.
בני הזוג ביידן יבקרו גם במטה משרד ההגנה בבניין הפנטגון סמוך לוושינגטון הבירה – שמטוס של אמריקן איירליינס התרסק לתוכו בשעה 9:37 בבוקר, בשעה שגורדי השחקים בניו־יורק עדיין בוערים – ובשדה הפתוח ליד שאנקסוויל בפנסילבניה, שם התרסקה טיסה 93 של חברת יונייטד איירליינס לאחר שנוסעי המטוס נאבקו בחוטפים והצליחו למנוע מהם להתרסק ביעדם, ככל הנראה הבית הלבן או בניין הקפיטול בוושינגטון.
2,977 אנשים מתו בפיגועים – 246 נוסעי המטוסים, 125 בפנטגון ועוד 2,606 במנהטן, מלבד 19 המחבלים כמובן. יום השנה ה־20 מצוין על רקע הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטן, שחיילי צבא ארה"ב נשלחו אליה כתגובה לאותה מתקפת טרור עצמה. בזמן שהמלחמה התחוללה באפגניסטן שיקמה ניו־יורק את מרכז הסחר העולמי, וכיום מתנשא שם מגדל החירות האדיר, מעל אנדרטת הזיכרון לשני המגדלים התאומים.
הגעתי לשם ביום קיץ חם ולח, כדי לפגוש כמה שוטרים יהודים האמונים על הביטחון והסדר במתחם שכ־200 אלף עובדים ותיירים פוקדים אותו מדי יום.
מפקד מתחם מרכז הסחר העולמי כיום הוא פקח סטיבן יבלונסקי (59). הוא הגיע למנהטן יומיים אחרי הפיגוע, כחלק מכוח ששלחה משטרת ניו־ג'רזי כדי לסייע במאמצי החילוץ. כאשר מונה למפקד התחנה של רשות הנמלים שם, חש שזו הזדמנות גדולה שיש בה כבוד רב. "אני יכול לכבד בכך את כל מי שמתו, ואת מי שמתו בשנים שלאחר מכן ממחלות הקשורות לשירותם כאן באותה התקופה", אמר לי בלשכתו, מעין מבנה יביל בכניסה למרכז הסחר העולמי.
יבלונסקי הוא שוטר בן שוטר. סביו נולדו בארה"ב, אך סב־סבו היגר מקייב שבאוקראינה לניו־יורק. הוא חבר בבית הכנסת "בית מרדכי" בניו־ג'רזי, ומחובר לתנועת חב"ד ולרב מנדי קרליבך המשתתף גם הוא בפגישה, שהוא אחד מאנשי הדת האזרחיים המסייעים לשוטרי הרשות. פומרנץ ויבלונסקי חברים שניהם בארגון "שומרים", מעין אחווה יהודית־גברית שהוקמה ב־1924, ופומרנץ אף היה בעבר נשיא ארגון הגג הארצי של כל סניפי "שומרים".
כחלק מתפקידו הוא הוביל תהליך לכינונם מחדש של אירועי הדלקת נר החנוכה במרכז הסחר העולמי. "במשך שנים הדליקו כאן חנוכייה גדולה, ולצערנו היא נהרסה עם הבניינים", הוא מספר. "תשע שנים אחרי הפיגועים, ב־2010, קיבלתי פנייה משני אדריכלי החנוכייה המקורית, שביקשו לעצב חנוכייה חדשה ולהשתמש בה בפלדה מהבניינים החרבים.
"הרב קרליבך ואני היינו בקשר עם רשות הנמלים כדי לנהל את התהליך הארוך הזה, ולקבל אישור לקחת חתיכות פלדה מהמחסן שהריסות הבניינים הושלכו בו. לבסוף קיבלנו אישור והעברנו את הפלדה למעצבים, והם בנו חנוכייה גדולה. מדי שנה אנחנו מוציאים אותה ומדליקים בה נרות בפומבי. אני גאה להגיד שגם בשנה שעברה, למרות המגפה, קיימנו הדלקה פומבית".
על קיר משרדו הקטן של פומרנץ תלויות תמונותיו בלוויית בכירים שונים שסיירו במרכז הסחר העולמי המחודש – ראשי מדינות וידוענים. בין השאר הוא מצולם עם דונלד ומלאניה טראמפ, מישל אובמה, ארנולד שוורצנגר, הראפר 50 סנט, הזמרת ביונסה ועוד. בתצלום נוסף נראים הוא וחבריו בצעדה המסורתית למען ישראל ברחובות ניו־יורק: "מדי שנה אנחנו צועדים כארגון 'שומרים', מאות שוטרים יהודים, למען ישראל. זה אחד האירועים שלנו, ויש לנו גם כנס שנתי ואירועים מקומיים וארציים".
שמו העברי של סקוט פומרנץ הוא ישראל ברוך אברהם, הוא מספר. "גדלתי בבית כנסת אורתודוקסי והיינו מבקרים בו בכל שבת. המשפחה שלי לא הייתה דתית כל כך, ולמרות זאת שני הילדים שלי חגגו בר מצווה ובת מצווה. אין לי בעיה לספר שאני יהודי. אני עונד שרשרת 'חי' בגאווה", הוא מראה לי. "כשאני לא בתפקיד היא מחוץ לחולצה". במשרדו מתנוססים כיפות וסיכות עם סמלי סניף "שומרים" של רשות הנמלים.
גם יבלונסקי יהודי גאה, אך שניהם אינם דוברי עברית ומעולם לא ביקרו בארץ הקודש. "זה ברשימת המקומות שארצה לבקר בהם", אומר פומרנץ. "היו לי כמה הזדמנויות שלצערי פספסתי". לדברי יבלונסקי, במשטרה האמריקנית יש יותר יהודים ממה שחושבים; לא כולם עורכי דין ורופאים. "כשאתה משרת במשטרה אתה מניח שתצטרך לעבוד בשבתות ובחגים, אבל אנחנו מנסים לאפשר לשוטרים לקחת ימי חופש בחגים היהודיים. לעיתים קרובות היהודים יעבדו בתקופה של חגים נוצריים, ואחרים יסייעו בימי החגים היהודיים. גם צה"ל לא מפסיק לעבוד בשישי ובשבת, לכן אנחנו עובדים – אבל מנסים להתחשב כמה שיותר".
יבלונסקי, פומרנץ והרב קרליבך, לצד בכירים מהקהילה היהודית ומכוחות אכיפת החוק בניו־יורק, השתתפו לפני כשבוע בטקס "יזכור" יהודי לנספי הפיגוע במגדלי התאומים, ביום השנה העברי. האירוע אורגן על ידי הקונסוליה הישראלית בעיר ובהשתתפות מ"מ הקונסול הכללי ישראל ניצן. מפכ"ל רשות הנמלים אד סטנר אמר בטקס ש"האנדרטה היחידה לזכר פיגועי 11 בספטמבר במזרח התיכון נמצאת בישראל. הייתי שם כמה פעמים, והנחתי זר בכל פעם שהיינו שם".
