השר לביטחון הפנים עמר בר־לב הודיע אתמול, בתיאום עם ראש הממשלה נפתלי בנט, להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס, שתבחן את הכשלים שאפשרו את הימלטותם של ששת האסירים הפלסטינים מבית הכלא גלבוע ביום שני, ערב ראש השנה. "אני סומך על ממשלת ישראל שתאשר את המלצתי ונוכל לרדת לשורש האירועים שהובילו לתוצאה הקשה", אמר בר־לב אתמול.
בריחתם של ששת המחבלים הכתה בתדהמה את ישראל, אך אולי שלא בצדק. האסירים הביטחוניים בישראל זוכים לאוטונומיה רבה ולזכויות חריגות. התנאים הללו מאפשרים להם חסינות רבה בפעולותיהם, ואולי לא מפתיע שכמה מהם ניצלו זאת כדי ליזום ולממש פעולת הימלטות מהכלא.
"שלושה מהאסירים שברחו מוגדרים כבעלי סיכון גבוה לבריחה", אומר גונדר־משנה בדימוס דקר אילת, לשעבר מפקד כלא גלבוע. "מפקד כלא לא מופתע באירוע בריחה. בכל בוקר כשהוא קם, הוא קודם כול בודק שלא הייתה בריחה. זה התפקיד העיקרי והמרכזי, לשמור על הכלואים. כאן היה רצף של תקלות שהביאו לתוצאה חמורה".
אילת מציג את הלך הרוח הרצוי, לדעתו, בקרב הממונים על שמירת האסירים מאחורי הסורגים. "למי שיושב בכלא יש הרבה זמן לתכנן הימלטות", הוא אומר. "אסירים יושבים עשרים שנה באותו מקום, ואנחנו צריכים לדעת שהם מתכננים את הבריחה. הם מכירים את השטח והמבנה, ויכולים לשבת זמן רב ולתכנן את המעשה. הכי קל לסוהר ליפול לשגרה ולחשוב שהכול בסדר, אבל התפקיד הוא כל הזמן לחשוב איפה עוד לא נגענו".
את זכריה זביידי, המחבל המוכר ביותר בקרב האסירים הנמלטים, אילת הכיר מקרוב בעת שירותו בשב"ס. "הוא חיית שטח, יש לו יכולת להבין את המקום שהוא נמצא בו, והוא מתחבר בקלות לכל אחד ויודע להוביל מהלכים. השמירה על אסיר כמוהו צריכה להיות קפדנית הרבה יותר. יהיה צורך לבדוק אם הבקשה שלו לעבור לתא אחר נשקלה בצינורות המודיעיניים. כלא גלבוע הוא לא מתקן כליאה רגיל. כלא בונים במשך עשר שנים, את המתקן הזה היו צריכים לבנות במהירות בשל עלייה במספר האסירים הביטחוניים. תכננו והקימו אותו תוך שנה, ומראש היה ברור שהוא לא בנוי בצורה מספקת לכלא. כמפקד המקום עסקנו בשיפוצו, בחנו אותו והוספנו לו רכיבים. כלא צריך להיבנות באופן מחושב יותר".
אנשי פורום "בוחרים בחיים" שהקימו בני משפחות שכולות, נאבקים בשנים האחרונות נגד תנאי הכליאה המקלים באגפים הביטחוניים. השבוע הם הגיעו להפגנה מול כלא עופר וקראו להקשיח את תנאי הכליאה. "במשך שנים הגענו הנה כדי להתריע על המצב, ואף אחד לא מקשיב", אמרה בהפגנה מרב חג'אג', אמה של סגן שיר חג'אג' שנרצחה בפיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב בירושלים ב־2017. "איפה הייתם כל השנים שזעקנו? כולם התעלמו, וזו התוצאה".
השר בר־לב סייר אתמול עם נציבת שב"ס רב־גונדר קטי פרי בכלא קציעות, והודה שההימלטות היא כישלון. "נהפוך כל אבן במטרה לבדוק מה גרם לכישלון הזה, נציף את הלקחים הנדרשים״, אמר.
איש השב"כ לשעבר עדי כרמי רואה בהימלטותו של זביידי מכה חמורה במיוחד. "זביידי הפך את עצמו לשם מוכר", הוא מסביר. "הוא התראיין הרבה, עסק בטרור בהפגנתיות ואף צילם על כך סרטים והתראיין. כוחות הביטחון עבדו קשה כדי להגיע אליו ולעצור אותו, ובגלל הפרופיל הציבורי שלו ההימלטות משפיעה מורלית. זה יכול לעודד צעירים לפיגועים ולתת השראה לאוכלוסייה שמקדשת את הטרור".
לדברי כרמי, גם אחרי שיימצאו המחבלים הנמלטים תידרש מערכת הביטחון להתמודד עם השלכות המעשה. הכוחות עסוקים בלכידת המחבלים מהבחינה הטקטית, "וזה יקרה", הוא משוכנע. "יש אמצעים ויכולת להגיע אליהם ולהחזיר אותם לכלא". אבל אסטרטגית, "יש פה משהו שמשפיע על החברה הפלסטינית. נושא האסירים רגיש, ומעורר את האוכלוסייה שלרוב לא מעורבת בטרור. הפלסטינים מחנכים על נושא האסירים בבתי הספר, ואדם הופך לגיבור מעצם היותו בכלא. הבריחה בהחלט יכולה להצית מוקדי חיכוך".
בזמן שבשב"כ, בצה"ל ובמשטרה מנהלים מצוד אחר הנמלטים, בשב"ס טוענים שהחלו בימים האחרונים לפרק מוקדי כוח שנבנו בתוך בתי הכלא במשך השנים. לפי שב"ס, רב־גונדר פרי הורתה כבר ביום שני "לנייד" את אסירי אגף 2 בכלא גלבוע וכל האסירים המשויכים לג'יהאד האסלאמי, כדי שאף אסיר מ־400 אנשי הג'יהאד האסלאמי הכלואים בישראל לא יישן באותה מיטה, תא או אגף שהיה בו עד עתה. "המטרה היא לנטרל כל התארגנות והתאגדות", מסביר תת־גונדר שלומי אדרי, ראש חטיבת המבצעים של שירות בתי הסוהר. "המצב היום הוא שבאף תא אין יותר מאסיר אחד של הג'יהאד, הם מעורבבים באנשי פת"ח וחמאס, וכך אין להם תמיכה בפעילויות שלהם".
מאז ההימלטות חוללו המחבלים הכלואים בבתי הכלא רמון וקציעות מהומות והציתו תאים – אבל לפי אדרי, בכלא אין אהדה לנמלטים. "אסירי חמאס ופת"ח לא רואים בעין יפה את ההתארגנות הזאת, ומבינים היטב ששב"ס יגיב וכולם ייפגעו. חוץ מניוד אסירי הג'יהאד יש שקילה מחדש של כל סדר היום של האסירים. שינינו את המדיניות. דלתות התאים היו בדרך כלל פתוחות – עכשיו הן נעולות לאורך כל היום, כל דבר נשקל מחדש. המטרה ברורה, שבפעם הבאה שמישהו ירצה לברוח הוא יחשוב על זה טוב ולא יזכה לתמיכת האסירים האחרים, כי הם ידעו שבסוף הם נפגעים ממנו".
אדרי מודע לביקורת על שב"ס, אך מביע אופטימיות: "נלמד את הלקחים, נתקן מה שצריך ונצא טובים יותר מהאירוע הזה. עם כל האכזבה והתחושה הקשה – הארגון יודע לעבוד והוא יתחזק".
