לקראת הבחירות לפרלמנט, פוטין מגביר את "הדיכוי המבוקר"

בחירות, כך נהוג לומר, הן חגיגה לדמוקרטיה. אבל שבוע לפני הבחירות לדוּמה, הפרלמנט הרוסי, האווירה רחוקה מלהיות חגיגית וגם הדמוקרטיה לא משהו. בשעה שמנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני יושב בכלא, הארגון שהקים הוצא מחוץ לחוק ובכיריו נוטשים את רוסיה בשבועות האחרונים בזה אחר זה, מחשש שייעצרו.

אחרונת הנוטשים לעת עתה, ליובוב סובול בת ה־33, בעלת בריתו של נבלני, עזבה לאחר שהורשעה בהפרת הגבלות הקורונה בעת שהשתתפה בהפגנה. סובול נידונה למאסר על תנאי לשנה וחצי, ונאסר עליה לצאת ממוסקבה. רשויות המשפט הפגינו לכאורה נדיבות כלפיה ואפשרו לה שבועות אחדים של חופש בטרם ההגבלות ייכנסו לתוקף; ליובוב קלטה את הרמז, ועזבה את רוסיה לפני שההגבלות חלו עליה.

סובול אינה היחידה. פעילים פוליטיים, חברים בארגוני זכויות אדם, עיתונאים, עורכים ומבקרים עוזבים את רוסיה בקצב גובר בשבועות האחרונים, מחשש שייעצרו או שלא יוכלו להמשיך בעבודתם. רבים כבר עזבו לארה"ב או למדינות הבלטיות. משם הם מנסים להמשיך בעבודתם באמצעות טכנולוגיות תקשורת מתקדמות, המאפשרות להם להמשיך לעבוד בביטחון יחסי. זו הגירה פוליטית כפויה בהיקף הנרחב ביותר מאז ימיו האפלים של הדיכוי הסובייטי.

את הטקטיקה המתוחכמת של בתי המשפט והרשויות ברוסיה אפשר להגדיר "דיכוי מבוקר". את הפעילים הפוליטיים, העיתונאים ומבקרי המשטר מטרידים בהאשמות שווא בהפרת תקנות הקורונה, עניין שבמקרי קיצון עלול להגיע גם לאשפוז כפוי. האפשרות השנייה היא הטלת מגבלות קשות עד בלתי אפשריות על עבודתם של כלי תקשורת ועיתונאים: הרשויות מכריזות על כלי תקשורת אופוזיציוני כ"סוכן זר" או "ארגון בלתי רצוי".

אבל כאמור, בו בזמן מאפשרים לפעילים לצאת מגבולות רוסיה לפני שההגבלות עליהם נכנסות לתוקף; בכך הקרמלין מונע ממתנגדיו להפוך לגיבורים, ומאפשר לעצמו ללעוג להם ברשתות החברתיות ולהוקיע אותם כבוגדים ופחדנים בקרב הציבור הרחב ברוסיה. כל זה בתקווה שבגלות הם יאבדו את יכולת ההשפעה וישקעו לתהום הנשייה מבחינה פוליטית.

בחישוב עלות־תועלת, הטקטיקה הזו עדיפה לאין ערוך על כאב הראש הכרוך במעצר, בדיית האשמות שווא, משפט וכליאה. התנהלות כזו מזמינה ביקורת ולחצים בינלאומיים, שבחלקם מתורגמים לעיצומים כלכליים על רוסיה ועל בכירים בצמרת השלטון הרוסי.

אין סיבה לאופטימיות

האתר "מדוזה", שהרשויות ברוסיה מחשיבות ל"סוכן זר", ערך סדרת ריאיונות עם בכירים בצמרת עולם התקשורת הרוסי: אחד המרואיינים הוא איוון קולפקוב, העורך הראשי של האתר עצמו. הגדרת הסוכן הזר, הוא אמר, "נועדה להציג את האתר כפרסום המשמש כלי בידי ממשלות זרות, שמטרתו אינה עיתונות אלא תעמולה אנטי־רוסית. כל זה כמובן שקר, אבל השקר הזה גרם לכך שהעיתונאים והעורכים של מדוזה נאלצים כעת לעבוד תחת לחצים קשים ביותר. עבודת החדשות נעשתה קשה בגלל חששם של מקורות לדבר עם אנשי האתר. המטרה כעת היא הישרדות".

ההחלטה לתייג אמצעי תקשורת כסוכן זר, מעריך קולפקוב, היא תוצאה של "הצטברות אירועים שהכניסו את הקרמלין ללחץ לאורך זמן, ובהם ההתקוממות נגד שלטון לוקשנקו בבלארוס, הרעלתו של ראש האופוזיציה אלכסיי נבלני, וחשיפת פעילותה של היחידה האחראית להרעלתו. מעצרו של נבלני עם שובו לרוסיה היה מהבחינה הזו נקודת מפנה חשובה. גם ההקצנה הגוברת בעימות עם המערב, וצל הבחירות לפרלמנט שייערכו בשבוע הבא תרמו להקצנה".

קולפקוב אינו אופטימי. הוא מעריך ש"הדיכוי יימשך ואף יגבר. בעשור האחרון לא התגשמה שום תחזית אופטימית בתחום החברתי־פוליטי ברוסיה. אין סיבה כרגע לחשוב שמשהו ישתנה".

גם רומן דוברוחוטוב, העורך הראשי של אתר התחקירים "אינסיידר" המוכר בזכות עבודתו המשותפת עם אתר "בלינגקט", שחשף את היחידה הרוסית המיוחדת שהרעילה את סרגיי סקריפאל ואלכסיי נבלני, רחוק מלהיות אופטימי. דוברוחוטוב חש סכנה והתכוון לעזוב את רוסיה כבר בסוף יולי, אבל בחודש שעבר, רגע לפני שיצא מהמדינה, דפקו הרשויות על דלתו, החרימו את המחשב והטלפון שלו ועצרו אותו לחקירה.

בריאיון למדוזה הוא טען שהרשויות "פתחו בקמפיין נגד התקשורת. המטרה היא להרוס אותה. מנסים להיפטר מאיתנו. התוצאה היא שבכל מקום חוסמים אותנו באמצעות פתיחת תיקים פליליים והטלת קנסות. מקרב העיתונאים, מי שיכול כבר עזב לחו"ל. בינתיים אנו מחזקים את התשתית של האתר כדי שנוכל לשרוד. אני והאתר נמשיך להיות פעילים. גם אם יפילו את האינטרנט ברוסיה ויתחילו לירות בעיתונאים ברחובות, Insider ימשיך בעבודתו".

עונשה של בדיחה

לא רק העיתונאים בסכנה, אלא גם האמנים. בשבוע שעבר הודיע משרד הפנים הרוסי שאידראק מירזאליזאדה, סטנדאפיסט בלארוסי ממוצא אזרי, יגורש מרוסיה לצמיתות. חטאו: בדיחה על רוסים אתנים שסיפר במהלך הופעה. "אנשים כמוני שאינם ממוצא סלבי נתקלים בבעיה כשהם מנסים לשכור דירה ברוסיה", הוא אמר, וסיפר שסירבו להשכיר לו דירה לאחר שדיירים קודמים, רוסים אתנים, השאירו אחריהם מזרון מכוסה בצואה. הבדיחה התגלגלה לערוץ טלוויזיה רוסי ימני, שמירזאליזאדה הוגדר בו "הטינופת שתחת רגלינו". בהמשך קיבל איומים על חייו ואף הותקף פיזית.

בתגובה שחרר לרשת סרטון המתעד את התקיפה נגדו, וניסה להסביר את האירוניה העצמית בבדיחה. אבל שוב, בהפוך על הפוך, תגובת הרשויות הייתה פתיחה בחקירה נגדו. הוא הואשם בפשע שנאה ונכלא לעשרה ימים, אף שכל מה שעשה היה להצביע על תופעה של גזענות בחברה הרוסית כלפי אנשים מאזור הקווקז.

בין שמדובר בתחקירים עיתונאיים ובין שאלו בדיחות אתניות, האווירה ברוסיה ערב הבחירות עכורה. מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" נמצאת בשפל חסר תקדים. על פי ההערכות האחרונות, פחות מרבע מהמצביעים שילכו לקלפי יצביעו עבורה. זהו שיעור התמיכה הנמוך ביותר במפלגה מאז משבר 2008. פוטין עצמו שומר אומנם על פופולריות גבוהה, אך לא זה מצבה של מפלגת השלטון.

בקרמלין מנסים לשנות את המציאות הזו כבר חודשים. אבל הקורונה, הקלפטוקרטיה והשחיתות הממשלתית שהמפלגה מזוהה עמה לא מאפשרים לה להתרומם. מסע הדיכוי נגד התקשורת נובע מחשש ממה שעלול לקרות בבחירות לפרלמנט בשבוע הבא. מבחינת הקרמלין, יש לשמר ולחזק את הרוב הפרלמנטרי של מפלגת רוסיה המאוחדת, כדי לייצר רוב פרלמנטרי לשלוש השנים הבאות, כדי להבטיח את בחירתו של פוטין לנשיאות בבחירות בעוד שלוש שנים; זו התוכנית. פוטין כבר דאג לבצע את כל שינויי החוקה הנדרשים לשם כך, ואפילו להבטיח בחוקה את חסינותו מפני תביעות משפטיות לכל החיים. אבל כאמור, כדי שזה יקרה מפלגת השלטון צריכה לשוב ולהשיג רוב מוחץ בבחירות לפרלמנט בשבוע הבא. ואם כדי להגיע ליעד הזה צריך להפעיל דיכוי ואלימות, המטרה מקדשת את האמצעים.

אבל לא רק דיכוי, גם חלוקת מתנות להמונים. בהכנה לבחירות אישר פוטין בשבוע שעבר מענק חד־פעמי בגובה 15 אלף רובל, שהם כמאתיים דולר, לשוטרים, לחיילי הצבא האדום, לאנשי כוחות הביטחון, למכבי האש ולבתי המשפט. בצו נאמר כי מטרת התשלום היא להגן על צורכיהם החברתיים של מקבלי המענק. בחודש שעבר קיבלו הפנסיונרים ברוסיה מענק דומה. קיריל רוגוב, פרשן פוליטי ומבקר ידוע של הקרמלין, אמר לתחנת הרדיו הפופולרית "אחו מוסקבה" שהתשלומים הללו הם שוחד בחירות לקבוצות מפתח שפוטין סומך שיצביעו למפלגתו.

יהיה קשה מאוד לנטר את הבחירות הללו. ולא רק משום שהן ישתרעו על פני שלושה ימים תמימים. באמתלה של חשש מפני מתקפות סייבר, הקלפיות ועובדיהן לא יצולמו בזמן אמת, ומפקחי בחירות מחו"ל לא יגיעו בגלל תקנות הקורונה.

אלכסיי נבלני, היושב בכלא מחודש ינואר, כנראה מתחיל להבין שעשה מקח טעות בהחלטתו לשוב לרוסיה. אפילו הוא, שבדרך כלל חד כתער במגעיו עם התקשורת, עשה טעות כשבריאיון מהכלא התלונן שמכריחים אותו לצפות בתעמולה ממשלתית בטלוויזיה שמונה שעות ביום. זה באמת משעמם ועינוי לא קטן, אבל האם מישהו יצא מהבית להצביע הצבעת מחאה רק כי מכריחים את נבלני לצפות בתעמולה ממשלתית? למישהו בקרמלין יש כנראה חוש הומור זדוני במיוחד, או שאולי גם הוא מכיר את המערכון של אריק איינשטיין, שבו משחק הכדורגל הצפוי הוחלף באופרה "לה מרמור".

בתוך שבוע, כשתוצאות הבחירות יתחילו לזרום, נוכל להעריך אם מסע הדיכוי של הקרמלין עשה את שלו, או שאולי במפתיע הוא יחזור אליו כבומרנג.