בתום שנת קורונה ארוכה ועל אף התחלואה הרבה בישראל, אלפי חסידי ברסלב חגגו את שני ימי ראש השנה ליד קברו של רבי נחמן מברסלב בעיר האוקראינית אומן. למעט כמה מגבלות כלליות, שרובן נשמרו רק בדיבור ולא במעשה – "הקיבוץ" המסורתי במתחם החסידי המפורסם התקיים כרגיל. למעשה, כמעט כרגיל.
מי שהסתובב באומן בשבועיים האחרונים הבחין שמספר המבקרים אומנם גדול בהרבה לעומת ראש השנה הקודם, שבו הגיעו אלפים מעטים בגלל סגירת הגבולות, אך מספר המבקרים עדיין היה נמוך מבשנה רגילה בעידן שלפני הקורונה. הנגיף עדיין משפיע על מבקרים רבים.
סימן נוסף לשינוי היה הרכב המתפללים. בשנים עברו, ראש השנה באומן היה אירוע ישראלי במובנים רבים, והיה אפשר לראות שם חילונים, דתיים, מתחזקים, זמרים ים־תיכוניים, כוכבני ריאליטי וידוענים אחרים – הנסיעה אף הפכה לסמל סטטוס בעולם הזוהר – אך השנה האירוע נשאר בגבולות החרדיים, שלא לומר החסידיים והברסלביים.
נראה שאף שהשלטונות בארץ ובאוקראינה התירו את קיום האירוע, רוב הנוסעים העדיפו לחכות לשנה הבאה, בתקווה להיעלמות המגפה עד אז. לכן, להבדיל מבכל שנה אחרת, הפעם לא נרשמו כמעט אירועים מיוחדים באומן, ולמעט כמה עיכובים של חסידים בהר – לא היו מעצרים ולא אירעו הפרות סדר.
בפתח ציון הקבר וברחבי העיר הסתובבו שוטרים אוקראינים רבים. חלקם הציעו למתפללים מסכות בכניסה לחללים הסגורים, אף שבאוקראינה לא מקפידים על כך יתר על המידה. המתפללים עצמם אחזו במנהג המקום, והחסידים מספרים, בגוזמה אופיינית אך אולי מוצדקת, שהייתה מסכה אחת לכל אלף איש.
אם לא די בכך, הכשלים במערך הבדיקות האוקראיני בלטו לעין כול. אלפים מהמתפללים ששבו לארץ כבר במוצאי החג ערכו את הבדיקות המקומיות בערב החג – עוד לפני הצפיפות המסוכנת שבמהלכו. אם מוסיפים לכך את חוסר האמינות הכללי של מערך הבדיקות האוקראיני, השורה התחתונה מדאיגה. בדיקות מהירות ומתחמים לאיתור זריז של חולים ונדבקים אומנם הוקמו עוד בערב החג ובעיקר עם צאתו, אך ספק גדול אם משימת הבדיקה של כל הטסים לאומן תצלח לפני שרוב המבקרים ישובו לישראל.
מערך הבדיקות הישראלי בנתב"ג ואכיפת הבידוד המלא כחוק לשבים הם החסם האחרון בפני מכת הדבקה אפשרית שעלולה לתת את אותותיה בישראל. אחרי הכול, בציון ובאוהלי התפילות הייתה צפיפות רבה, ונוכחות של מבקרים ומתפללים מכל רחבי אירופה, מניו־יורק ומדרום אמריקה.
בניסיון לחמוק מחובת הבידוד, חלק מהנוסעים לאומן נקטו בתרגיל ישראלי פופולרי בימים אלו – טיסה דרך מדינה שלישית, באופן שמוזיל את העלויות מאוד (טיסה לקייב או לאודסה לקראת ראש השנה היא יקרה מאוד), אבל גם, ובעיקר, מאפשר להשיג פטור מבידוד.
פראג, למשל, היא אחת הערים הנוחות לצ'רטר כזה. באי המלון הכשר "קינג דיוויד" בפראג ראו את המבקרים־החסידים בשבועות האחרונים באים מישראל, מתעכבים בעיר כמה ימים כדי ליהנות מיופיה, ואז ממשיכים לאומן. ואגב, "בבית" לא תמיד יודעים על העצירה התיירותית הזו. אחד החסידים הגדיר זאת בהומור: "לא כל המהמורות קשות בדרך לרבנו".
חסידים לא מעטים בחרו להגיע לאומן שבועות לפני ראש השנה, ובמקום הוקמו ישיבות וכוללים שסיפקו מסגרת למקדימים. לא כולם גם זכו לשוב ארצה. הרב חנן אורי לברטובסקי, שעיצב את הלוגו המפורסם "האש שלי תוקד" המזוהה עם חסידי ברסלב, הגיע לציון לפני למעלה מחודשיים מחשש שהשמיים ייסגרו עליו. הוא נפטר ביולי לאחר שלקה בהתקף לב סמוך לציון, והוא בן שבעים. לברטובסקי תרם את הפרוכת על ציון קברו של רבי נחמן, ומדי שנה היה מדפיס ומחלק את התיקון הכללי לבאים להר.
הרב טוביה ברקוביץ', מחשובי חסידי ברסלב בהר נוף, הגיע לאומן חודש לפני החג. בשבוע שעבר לקה בליבו באכסניה ששהה בה, ונפטר. ברקוביץ' היה מהמעטים שהגיעו מישראל לאומן בראש השנה שעבר – הוא בא בגפו – אך השנה נסע עם כל בני משפחתו, שהיו סביבו כאשר נקבע מותו.
אסון נוסף אירע במוצאי החג: הרב אברהם לאווי, בן 44 מבית־שמש, אב לעשרה, נהרג בתאונה בדרכו לנמל התעופה בקייב. לאווי, חסיד צאנז צעיר שהתקרב לחוגי ברסלב, נסע להשתתף ב"קיבוץ אצל רבנו", ולא חזר. עשרה ישראלים נוספים נפצעו בתאונה הזו, שבה רכב ההסעות התנגש באוטובוס. מתנדבי ההצלה ההמומים מהאסון עמדו סביב הרכב לאחר שפינו ממנו את ההרוג והפצועים, ואמרו קדיש. התיעוד, שהופץ באתרים החרדים וברשתות החברתיות, הטיל אווירת יגון על הצופים.
המגבלות שהוטלו על הטיסה לאוקראינה לקראת ראש השנה שעבר היו נושא לשיחה באומן. שבוע לפני ראש השנה, "חסידי בלארוס" – המאות ששהו בבלארוס בראש השנה שעבר, וכניסתם לאוקראינה נאסרה – חגגו בהכנסת ספר תורה שהקדישו לרב המקומי שם, הרב משה פימה, שסייע להם. הם לא שכחו לומר מילה טובה גם לרודן אלכסנדר לוקשנקו, שבשנה שעברה העמיד אוהלים, אוכל וציוד לרווחת החסידים, והציל אותם בחג לאחר הפניית הגב של הרשויות בישראל ובאוקראינה.
בערב החג הגיע למושב בית גמליאל שליח מיוחד מטעם הרב שלום ארוש, ראש מוסדות "חוט של חסד" ומבכירי רבני ברסלב, כדי להעניק תשורה לשר לענייני דת מתן כהנא, שאף מונה לאחראי בנושא הנסיעה לאומן וצלח כראוי את המשימה, לפחות מבחינת החסידים. מתן התשורה מעל ראשם של הפוליטיקאים החרדים, שעוינים את הממשלה הנוכחית, היא עקיצה נוספת מצד החסידים, שפתחו את שנת תשפ"א בהפגנות מול בתי הבכירים החרדים, שלדעתם לא עשו אז די לאפשר את היציאה מהארץ לאומן.
בניסיון להחזיר לעצמם מעט מהכבוד האבוד, תקפו השבוע ח"כים חרדים את החלטתו של פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא להמריא לאומן "במקום לפאנג'ויה באילת". אבל נראה שהביקור הזה לא הפריע לאיש באומן, ולאחר שהתפילה מתקיימת כסדרה – החסידים מקבלים בברכה את הדאגה לבריאותם, ומבטיחים לעמוד בכל המגבלות עם שובם לישראל.
"באוקראינה אנחנו מתנהגים כאוקראינים, אבל בישראל כישראלים", אומר חיים רובינשטיין מבית־שמש, בעל סוכנות רכב קטנה, שבשנה שעברה לא הגיע לאומן, אבל השנה הצליח להגיע לשם. "צריך להבין שאצלנו בברסלב לכל דבר יש משמעות. רבי נחמן ראה אותנו נוסעים אליו ונוסעים אליו, וכבר לא מתרגשים כמו פעם. אז הוא סידר לנו שנה אחת בגלות בבית. רק כדי שכל כך נשמח השנה לטבול במקווה ולחזור אליו".
