ענקית הקמעונאות המקוונת אמזון הודיעה לאחרונה כי תאפשר ללקוחותיה בארה"ב לפרוס תשלומים על רכישות בסכום של 50 דולר ומעלה. אומנם באמזון כבר קיימת אפשרות לחלק את סכום הרכישה, אולם זו הפעם הראשונה שענקית הסחר האמריקנית מכריזה על שיתוף פעולה עם סטארט־אפ שמתמחה בתשלומים – חברת הפינטק Affirm.
החברה הזו, כמו כמה חברות הדומות לה, שייכת לטרנד המתפתח בעולם של רכישה בתשלומים תחת הסלוגן "קנה עכשיו, שלם אחר כך", ובאנגלית BNPL או Buy Now, Pay Later.
מה חדשני כל כך בפריסה לתשלומים? אומנם אנחנו, הישראלים, מכירים את האפשרות הזו בכרטיס האשראי כבר עשרות שנים; בחלק מהמקרים הפריסה היא אפילו חינם. אך במקומות אחרים בעולם, ובייחוד בארה"ב, כרטיסי אשראי אינם מציעים אפשרות של פריסת חיוב לתשלומים, ודאי לא בחינם.
למעשה מדובר בשני שירותים שונים – כרטיס המשמש כאמצעי תשלום, והלוואה הנלקחת מגוף פיננסי (בנק או חברת אשראי חוץ־בנקאית) המוחזרת במשך כמה חודשים. למקום הזה נכנסות אותן חברות המתמחות במתן אשראי ופריסת החוב, והן מאפשרות ללקוח לרכוש מוצר תוך מתן הלוואה מיידית בנקודת המכירה עצמה. חלקן מאפשרות פריסה לתשלומים מעטים ללא ריבית, ואת העמלה הם גובים מאתר הסחר – אולם רובן גובות את הריבית מהלקוח, וזו נקבעת בהתאם לבדיקת איתנותו הפיננסית.
כאמור, המשותף לכל החברות בתעשייה הזו הוא שהן מציעות אשראי בעמדת המכירה – הפיזית או הווירטואלית. הכנסתם מוצר לעגלה? עכשיו תבחרו איך אתם רוצים לשלם, והחברות הללו ידאגו שזה יהיה לכם הכי נוח. ה"תעשייה" הזו צברה תאוצה בעולם במהלך משבר הקורונה. רבים נאלצו או העדיפו לרכוש אונליין, לא לכולם הייתה יכולת לשלם מיידית את כל הסכום, והאפשרויות השונות לדחיית החוב ופריסתו פרחו והתרחבו.
זה קורה גם אצלנו בישראל. כיום אנחנו נתקלים בהצעות להלוואות גם בסופר, בבית המרקחת ועוד. החנות או בית העסק אינם רק מקום לקנות בו מוצר או שירות, אלא גם מקום שמספק הצעת הלוואה בעבור אותו מוצר ומשמש ממשק להעברת הכסף באופן מיידי – מחנות רהיטים ועד אתר לרכישת אביזרי ספורט או רופא השיניים.
מחקרים וסקרים שנערכו בנושא בארה"ב מעלים כי התעשייה הזו צפויה להכפיל את עצמה פי 10 ומעלה בתוך שנים בודדות, כך שחלקן של הלוואות מהסוג הזה ילך ויגדל, ויהפוך לנתח ניכר בכלל ההלוואות שנוטל הציבור.
האם אכן מדובר בבשורה חיובית לציבור הצרכנים? קנייה בתשלומים כנראה נוחה יותר למי שמתקשה לשלם את מלוא הסכום בבת אחת, אבל ל"נוחות" הזו יש כמובן מחיר, שלעיתים נסתר מעין הקונה. ברוב המקרים, פריסה לתשלומים כרוכה כאמור בתשלום ריבית. הריבית הממוצעת כיום בחברות כרטיסי האשראי היא 9־10 אחוזים בשנה – מחיר לא זול בכלל – וזהו הממוצע. כלומר, רבים משלמים הרבה מעבר לכך.
זאת ועוד: ה"נוחות" הזו, שנעשית כעת זמינה יותר, מעודדת בסופו של דבר לרכוש גם כשלא צריך, גם כשזה יקר. לעיתים עצם הנוחות שבפריסת התשלומים גורמת לרוכש לשלם בתשלומים גם כשהסכום נמוך, ואין סיבה להעשיר את אותן חברות מימון בריבית שנבלעת בתשלומים החודשיים. החשש הוא בעיקר בנוגע ללקוחות צעירים, שעלולים לרכוש הרגל מגונה של קניית יתר וכניסה לחובות.
עד כמה דחיית תשלומים עלולה להזניק את הריבית ולהתפיח את החוב, זאת אפשר ללמוד משיטת האשראי המתגלגל.
חברות האשראי הציגו זאת בעבר כסוג של "פטנט": אם חיוב כרטיס האשראי שלכם בסוף החודש עומד על כ־6,000 שקלים, כדי להקל עליכם תיגבה מחשבונכם בכל חודש רק מחצית מסכום זה. כל מה שמעבר, יגולגל לחודשים הבאים. אלא שאותם "סכומים שמעבר", אלפי השקלים המתגלגלים מדי חודש, נערמים לחוב שתופח ונושא ריבית גבוהה, הן על התוספת החדשה מדי חודש והן על החוב שהצטבר כבר. ריבית דריבית.
נסביר: כרטיס האשראי הנפוץ הוא מה שמכונה "כרטיס חיוב נדחה". בכרטיס זה הלקוח מבצע רכישות במהלך החודש, וכל החיובים יורדים מחשבון הבנק במועד קבוע, פעם בחודש. לעיתים, בית העסק מציע ללקוח לפרוס את העסקה לתשלומים (ללא ריבית), או שהלקוח עצמו מעוניין בפריסה – בעסקת קרדיט מול חברת האשראי (בתשלום ריבית). אבל יש עוד סוג של פריסה: בניגוד לכרטיס הנפוץ, בכרטיס אשראי מתגלגל (Revolving) נקבע מראש הסכום המרבי שיֵרד מחשבון הבנק. הלקוח רשאי לבצע עסקאות עד לגובה מסגרת האשראי, ובתאריך הפירעון החודשי ייגבה הסכום שנקבע. אם הלקוח בחר שלא לפרוע את מלוא הסכום, היתרה שלא נפרעה נושאת ריבית ו"תגולגל" לחודש הבא, אז יוכל בעל הכרטיס לבחור שוב אם לפרוע חלק מהסכום או את כולו.
ניקח לדוגמה לקוח שהגדיר מראש כי הסכום שייגבה בכל חודש לא יעבור את הרף של 3,000 שקלים, אך ביצע רכישות בסכום של 4,000 שקלים. במועד החיוב החודשי יֵרדו מחשבונו 3,000 שקלים, וה־1,000 הנותרים יגולגלו הלאה. בחודש שלאחר מכן אותו לקוח ביצע רכישות ב־5,000 שקלים. שוב יֵרדו מחשבונו 3,000 שקלים, ו־2,000 השקלים הנותרים יצטרפו ל־1,000 השקלים מהחודש הקודם, בגלגול מתמשך, עד שייפרעו. במשך כל התקופה הזו, עד פירעון החוב המלא, יחויב הלקוח בריבית על אותה הלוואה מתגלגלת.
המטרה, כפי שהיא מוצגת על ידי חברות האשראי, היא לאפשר נוחות ללקוחות בפריסת התשלומים ולהציע מעין מסגרת אשראי נוספת. אבל למעשה, "אשראי מתגלגל" הוא שיטת שיווק מצוינת להציע הלוואה במחיר מופקע – ריבית גבוהה שעשויה להגיע ל־18 אחוזים ואף יותר מכך.
נתוני בנק ישראל מראים כי למרות הבעייתיות בסוג אשראי זה, הוא ממשיך לגדול. כך, בסוף שנת 2014 הסתכם סך החוב של הלקוחות שנטלו אשראי מתגלגל ב־2.32 מיליארדי שקלים. כיום הוא כבר עומד על כ־4 מיליארד שקלים, ומהווה 35 אחוזים מסך האשראי שניתן למחזיקי הכרטיסים.
עם כל הכבוד לטכנולוגיות החדשות שנועדו לאפשר לנו קנייה ב"נוחות יתר", תחילתה של שנה חדשה היא דווקא הזדמנות להיגמל מהרגלים מגונים. הפריסה רק דוחה את "הקץ", ואף מעצימה את החוב. אם אין בכך צורך ממשי – מומלץ לוותר.
