שנה וחצי אחרי פרוץ הקורונה אפשר לקבוע שהתחזיות האופטימיות בדבר עידוד העלייה לארץ בימי המגפה לא התממשו. אומנם במדינות מסוימות נרשם גידול בקצב העלייה, אך במדינות אחרות חלה ירידה תלולה.
ואלה מקצת הנתונים: בחודשים ינואר עד אוגוסט 2021 עלו מרוסיה 4,491 זכאי חוק השבות ו־2,010 מאוקראינה, לעומת 10,359 ו־4,295 (בהתאמה) בתקופה המקבילה ב־2019, לפני הקורונה. בסך הכול נרשמה ירידה של 56 אחוזים במספר העולים מרוסיה, ו־53 אחוז במספר העולים מאוקראינה.
מאידך, במדינות אחדות במערב יש צמיחה בהתעניינות בעלייה לישראל: בצרפת נרשם גידול של 47 אחוז לעומת התקופה המקבילה ב־2019, ובסך הכול באו ארצה עד סוף אוגוסט 2,258 זכאי חוק השבות. מארגנטינה הוכפל כמעט מספר העולים, – 583 לעומת 302 ב־2019. גם בעלייה מקהילת יהודי דרום אפריקה נרשמה צמיחה נאה של 38 אחוזים, וכן מצפון אמריקה (23.5%), ממקסיקו (113%) ומצ'ילה (210%), אם כי המספרים המוחלטים של העולים קטנים למדי, ומסתכמים בכמה מאות.
בסוכנות היהודית מניחים שדפוסי הצמיחה הללו יימשכו גם השנה, וזאת לאור תיקי עלייה רבים שכבר נפתחו שם.
לפי נתוני הסוכנות, מספר העולים האפשריים מכל העולם שכבר עומדים בקשר עם הסוכנות הוא 20 אלף, אם כי לא ברור אם יממשו את תוכניתם בשנה הקרובה ממש. כך או כך, המספר הכללי של העולים ירד בשנים האחרונות. ב־2019 עלו מינואר עד סוף אוגוסט 23,992 עולים, לעומת 18,464 עולים באותה התקופה השנה, 2021.
ד"ר דב מימון מהמכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מסביר שבזמן הקורונה "דווקא אנשים שהרבו לבקר בעבר בישראל, ועתה הדבר נבצר מהם, החליטו להגשים חלום ולעלות. מלבד זאת, במדינות במערב, כמו ארה"ב, צרפת ובריטניה, הבינו שמערכת הבריאות הישראלית טובה מזו שבארצותיהם".
את הצניחה בשיעורי העלייה ממדינות חבר העמים מסביר מימון בהסבר קצר: "יש להם פשוט שיקולים אחרים".
