"חג סוכות תמיד היה בעל משמעות מיוחדת עבורנו", אומרת לאה אוחנה שעלתה לארץ עם בעלה אילן ושלושת ילדיהם מאיר (11), יעקב (9) ושיראל (7) לפני חצי שנה בסיוע הקרן לידידות.
"בארגנטינה גרנו בבניין דירות והיינו צריכים לקבל הסכמה של כל השכנים לבנות סוכה על הגג המשותף. אף אחד מהשכנים לא היה יהודי והם לא הבינו את המשמעות של הסוכה בשבילנו. שכנה אחת התנגדה באופן קבוע ולא הייתה מוכנה שנבנה את הסוכה. במשך השנה פחדתי לריב איתה כי ידעתי שכשיגיע סוכות היא תוכל להתנגד ולמנוע מאתנו לבנות את הסוכה. דאגתי להביא לה מתנות קטנות ותמיד להיות נחמדה אליה כדי שהיא לא תערים עלינו קשיים. ידעתי שהסיבה האמיתית להתנגדות שלה נבעה מסלידתה מיהודים.
כל שנה ,בניית הסוכה הייתה מלווה בחששות שהפעם השכנים לא ייתנו לנו לחגוג את סוכות. לכן אני כל כך שמחה להיות בישראל ולהרגיש שייכת למדינה הזאת. אנחנו גרים בבניין עם שכנים נהדרים שעזרו לנו מאז שהגענו להתאקלם. הפעם אין לי חרדות שלא נצליח לחגוג את סוכות. יש לנו גינה משותפת וכל השכנים תומכים אחד בשני ובונים ביחד את הסוכות. זה מאוד מרגש לראות את האחדות והאחווה הזאת".
יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות: "בשנה האחרונה זכיתי לקבל את פניהם של אלפי עולים שהגיעו ארצה מכל קצוות העולם. הקרן לידידות בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הקליטה, סייעה לחמשת אלפים ושש מאות עולים כאלה רק בשנה האחרונה. העלייה הייתה מאז ומעולם עמוד תווך של היהדות ושל הציונות, זה ערך עליון, העיסוק בעליה והסיוע לעולים היא מצווה וזכות ענקית. אני בעצמי עליתי ארצה, ויודעת כמה זה לא פשוט להגיע למדינה חדשה עם תרבות חדשה ושפה חדשה. אני מתחייבת בשם הקרן ומעל 600 אלף תורמיה, כי נמשיך בכל הכוח לסייע ליהודים בכל העולם להגשים את חלומם וזכותם לעלות לישראל".
בתוך כך, ברחבי העולם יציינו אף הם את חג הסוכות – גם במדינות האסלאם.
איגוד הרבנים במדינות האסלאם הרב מנדי חיטריק מספר כי "נבנתה סוכה באבו דאבי עבור קהילת 'בית תפילה' בראשות הרב לוי דוכמן". כמו כן, "דאג הרב דוכמן גם לסוכה מרכזית לקהילה בדובאי, וגם לסוכות בבתים פרטיים של אנשים".
בדובאי ישנם מספר סוכות שהוקמו בבתי מלון עבור תוכניות אירוח מאורגנות. כמו-כן, מספר בתי מלון במדינה הינם כשרים וכוללים סוכה.
