השרה מירב כהן, מארחת או מתארחת?
"התארחתי בחג בסוכה של הוריי, שבנה אחי הגדול בחצר ביתם. הגענו כל האחים עם המשפחות, ומבחינתי אין דבר יותר כיף מלהתכנס יחד כל האחים עם הילדים שלנו ולשמח את הוריי. ועל הדרך כמובן לאכול את האוכל המדהים של אמא סולאנג'".
מה הכי משמח אותך בסוכות?
"ההזדמנות להתכנס עם משפחתי וחבריי ולומר תודה על מה שיש ולחשוב גם על ההמשך מבחינת תוכניות העבודה, המשפחה והחיים בכלל. הסוכה היא זמנית, אך רגעי היחד הם נצחיים".
כיצד החג ומשמעותו יכולים לתרום לנו כחברה ישראלית?
"חג הסוכות מסמל שמחה, הודיה על הטוב בחיינו ודאגה לנזקקים ולחלשים בחברה. אנו עדיין בעיצומו של מאבק במגפת הקורונה, שהאיצה והציפה מגפה פחות מדוברת, זו הנפשית, מגפת הבדידות. אם יש משהו שהייתי לוקחת ממשמעות ורוח החג ומשמרת אותו בכל ימות השנה, הוא שלא יהיו סביבנו אנשים בודדים. שנדאג יותר לזולת, במיוחד למבוגרים החיים סביבנו, בין אם זה סבא וסבתא ובין אם השכן בבניין או במכולת השכונתית. המקרים אליהם נחשפנו שוב לאחרונה, של קשישים עריריים שמתים לבד בבתיהם בלי שמישהו שם לב, קורעים את הלב בכל פעם מחדש. אם נדע לקחת את מצוות החג וליישמן כל השנה, נהיה במקום טוב יותר, בוודאות".
האושפיזין שדמותו משפיעה עלייך הכי הרבה?
"משה רבנו. מנהיג ללא חת בדרך חתחתים, אשר החל מלידתו, דרך בריחתו ממצרים, חזרתו והנהגת עם ישראל לארץ המובטחת, פעל משיקולים ציבוריים בלבד, חרף הקשיים האובייקטיבים, הערעור על מנהיגותו והתנאים הקשים אשר הוא חווה בדרך להובלת עם ישראל לארצו ומולדתו".
מה את מעדיפה: דירת ארעי או דירת קבע?
"כל דרכי הציבורית מאופיינת כדירת ארעי. אני פועלת בכל יום כאילו מדובר ביומי האחרון בתפקיד ועושה הכול על מנת להספיק לסייע ולקדם כמה שיותר את הנושאים הבוערים לאוכלוסיות בהן עוסק המשרד: הקשישים, שורדי השואה, החרדים, הערבים, הנשים, הצעירים ועוד. בכל רגע בתפקידי אני משננת את האִמרה הרומית: ממנטו מורי וזוכרת שדבר אינו קבוע ועלינו לעשות הכול בכדי לנצל את מעמדנו בכדי לסייע לאלו הנזקקים לכך".
האם העובדה שאנחנו לא בסגר וזוכים לחגוג יחד, אך מאידך מתמודדים עם תחלואה גבוה היא הישג לדעתך או עניין לחשבון נפש?
"מדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם לספק מענה לאזרחיה, ואישרה באופן אמיץ וחלוצי את מנת ה"בוסטר". אני חושבת שהעובדה שהצלחנו להגיע לחגים ולהימנע מסגר, היא בהחלט הישג. יחד עם זאת, יש לו גם מחיר של תחלואה גבוהה. אני חושבת שמדובר בסיטואציה בה נדרש ניהול סיכונים. נכון שיש כרגע כ-150,000 תלמידים בבידוד, אך יש לזכור כי למעלה משני מיליון תלמידים לומדים כעת בכיתות, ולא בבית דרך זום. אנחנו תמיד צריכים לבדוק את עצמנו. אנו בעיצומה של התמודדות מול מגפה מתעתעת, ועלינו להגיב בהתאם להתפתחויות והשינויים, כך שלצד ההישג חשוב גם לעשות חשבון נפש, ולתקן את הדברים הדורשים תיקון".
משפחות רבות מבודדות בחג הכי שמח בשנה, כתוצאה מפתיחת שנת הלימודים. האם היה חשוב כל כך לפתוח את השנה לפני החגים?
"יש חשיבות גדולה למדינה ולאזרחים לשמור על שגרה תקינה ככל הניתן, בכל התחומים. העובדה ששנת הלימודים נפתחה במועדה, חשובה ליצירת יציבות בחיי התלמידים, ההורים והמשק. עלינו להסתגל לשגרת חיים החדשה לצד הקורונה שצפויה להישאר בחיינו, לפחות בטווח הנראה לעין. ככל שנקדים לסגל את השגרה החדשה בחיינו, כך יגברו הסיכויים להתגבר על המגפה מהר יותר".
בעיצומו של חג אנו מציינים גם 100 ימים לממשלה. איזה ציון היית נותנת לממשלה?
"אני חושבת שהשינוי הגדול והמשמעותי ביותר הוא שיש כאן ממשלה שבאמת באה לעבוד עבור האזרחים, ולא עסוקה בעצמה ובענייניו האישיים של העומד בראשה. תקציב המדינה, הוא תכנית העבודה הלאומית ואנו יכולים לראות בו תוספות של מיליארדים ברווחה, בבריאות, בחינוך בביטחון פנים ועוד. לראשונה מזה שנתיים יהיה תקציב למדינת ישראל, ואפשר יהיה לטפל ולהוציא לפועל תכניות גדולות ומשמעותיות, בכל הנושאים שמנהלים את היומיום והשגרה שלנו. אני יכולה להעיד מבפנים שהשרים כולם, באו לעבוד קשה, ויש שיתוף פעולה מצוין בין המשרדים. אין לי ספק שהדבר יחלחל ויורגש גם בחיי היומיום של האזרחים".
כיצד את מגשרת על הפער שבין שביעות רצונך מתפקוד הממשלה לבין דעת הקהל הציבורית?
"אני חושבת שצריך לתת זמן. אנחנו מציינים 100 ימים לממשלה שקמה אחרי רצף ארוך מדי של 12 שנה, של אותה מפלגת שלטון ואותו ראש ממשלה. לצפות שכל התחלואות, המשברים והבעיות שקיבלנו בירושה מהממשלה הקודמת ייפתרו תוך 100 ימים, זה אינו תואם את המציאות. רוב העם בחר בשינוי, ושינויים גדולים לוקחים זמן. בסוף הקדנציה אפשר יהיה לשפוט אותנו אם עמדנו בהבטחות לבוחר ואם ענינו על הציפיות".
מה את מאחלת לעם ישראל לשנה החדשה?
"אני מאחלת לנו, שכמו בסוכות, כמו ארבעת המינים, נהיה שונים אחד מהשני, אך נדע להיות יחד כאגודה אחת. אני מאחלת לנו שכחברה נהיה יותר סובלניים, ועם קצת יותר חמלה לחלש, למבוגר, לשונה מאיתנו. במסגרת תפקידי אעשה הכול על מנת לצמצם את הפערים, להעצים את השוויון החברתי ולנסות לגרום לכך שההזדקנות בישראל תהיה קצת יותר נעימה, וקצת יותר מכבדת, בשנה הקרובה בפרט, ובעתיד בכלל".
