החזאים אמנם צופים גשם משמעותי לימים הקרובים, אבל הוא כבר לא ישנה את עובדת היובש המחריף בארץ. ראשי משק המים חרדים לעצם אספקת המים בברזים לתושבי טבריה והגליל כבר בשנה הבאה. זאת בעקבות שנת הבצורת החמישית ברציפות שפקדה את ישראל, והיעדר חלופות במים מותפלים בדומה למי השתייה בקו החוף, במרכז ובדרום המדינה. כך עולה מהודעת סיכום של אנשי רשות המים לחורף תשע"ח, הדועה שפורסמה דווקא לאחר מערכת גשמים קלה שהובילה לירידה בטמפרטורות ולשיטפונות בדרום, אך לא שינתה במאומה את מאזן המשקעים העונתי.
ברשות המים מציינים כי מתחילת חודש אפריל ירדו בין 10 ל- 20 מ"מ גשם, לעומת ממוצע של 40 מ"מ בחודשי אפריל הקודמים. "שנה הידרולוגית זו הינה אחת השנים הגרועות והקשות למקורות המים שלנו, וחומרתה קיצונית במיוחד נוכח היותה השנה השחונה החמישית ברציפות", נאמר בהודעת הרשות.

בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמת מים, ובזמן שמדינות האזור משוועות למי שתיה נקיים בשל הבצורת והיעדר מקורות ראויים, בישראל פיתחו חמישה מפעלי התפלה גדולים שמספקים את תצרוכת אזרחי המדינה. האגם הלאומי שלנו, 'הכנרת', כבר לא מהווה מקור מים עיקרי לכלל התושבים, אך ליישובי הצפון הוא מהווה מקור מים בלעדי מכיוון שלא פותחו עד כה אלטרנטיבות. זאת למרות דיונים בנושא ורעיונות כמו הקמת מוביל ארצי הפוך, ממתקני ההתפלה לכנרת ועוד.
למרות צמצום כמעט מוחלט של השאיבה מהכנרת למערכת הארצית, מפלס הכנרת עומד כיום (סוף חורף) ב-213.39-, 39 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון. ההערכה הוודאית היא כי במהלך הקיץ, המפלס ימשיך לרדת בקצב מדאיג כתוצאה מהתאיידות, והוא צפוי להגיע בשלהי הקיץ סמוך לקו השחור. כיום חסרים לכנרת מלאה למעלה מארבעה וחצי מטרים של מים.
לדברי מומחים, המציאות בכנרת מרעה את איכות המים, רמת מליחות המים הולכת ועולה, והמצב עלול להשפיע על כל החי והצומח בסביבתה: "המחסור במשקעים ניכר בכל נחלי ישראל ובנהר הירדן. מצב מעיינות הדן והבניאס מושפע גם הוא מרצף השנים השחונות והספיקות רק הולכות ופוחתות".
ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום מים עיליים בשרות ההידרולוגי ברשות המים, נשמע קודר מאוד: "זו כבר עובדה שלא היה כאן חורף בכלל ומזה חששנו עוד מתחילתו. אנחנו בסוף חודש אפריל והתמונה ברורה שעד סוף הקיץ הכנרת תגיע לקו השחור ונקודתית יכולות להיות בעיות באספקת המים בשנה הבאה. השאלה מה יגיע קודם בשנה הבאה – הגשם או הקו השחור והבצורת הנוספת. זו הייתה השנה הכי חמורה גם מבחינת חוסר גשם וגם מפלסי מים נמוכים בצפון. לא הייתה לנו בעבר שנה שישית רצופה של בצורת ואם נגיע לזה גם בשנה הבאה נהיה במצב חסר תקדים חמור יותר מזה שהיינו בו השנה.
"המים בכנרת מלוחים יותר והתושבים כבר מרגישים את זה בטעם. למצוא פתרונות מעשיים הנדסיים לכנרת ייקח שנתיים. מקורות קיבלו אישור עקרוני להתחיל לתכנן מערכת הובלת מים מותפלים לכנרת אבל מדובר בדבר שייקח זמן ומתקיימים דיונים על כיצד לבצע זאת בפועל.
"אנחנו בסוף עונת הגשמים. התחזיות שלנו התממשו ואף בפועל המציאות חמורה יותר ואנחנו עומדים על 75 אחוזים גשם מהממוצע. הנחלים במפלסי מינימום וגם הכנרת. השאלה הכי גדולה כאמור לאן אנחנו הולכים בחורף הבא? אם בינואר האחרון עוד היינו אופטימיים וחשבנו שהחורף חזר, בסופו של דבר בחורף הזה היו אולי שלושה אירועים משמעותיים של גשם וזהו. חורף לא היה כאן".
בהמשך להודעת רשות המים, בעמותת צלול קוראים לרשויות המדינה להכריז רשמית על השנה הזו כשנת בצורת, להביא לשינויים ולהתנהלות בחירום בכל הנוגע להמשך צריכת המים שלנו. מנכ"לית 'צלול', מאיה יעקבס, אמרה כי "ההודעה של רשות המים היום היא מעט מדי ומאוחר מדי. חובה על המדינה למהר ולהפנים שהאקלים באזור שלנו משתנה כחלק מהתחממות כדור הארץ. מקורות המים שלנו על סף אסון חסר תקנה ועדיין לא הוכרזה שנת בצורת".
יעקבס מציעה לצאת בשורת הגבלות על צריכת מים כדי למנוע מחסור בעתיד: "יש למהר ולהכריז על מגבלות והיטלים לצריכת יתר, לשנות כמויות מותרות למגזר החקלאי, עירוני ואישי, לאפשר תפישת מי גשמים על ידי הציבור, לעשות מאמצי על לצמצום הנגר העירוני והגברת חלחול מי הגשמים באדמה, לטהר מי בארות מזוהמים, לגוון את מקורות המים של ישראל כדי למזער את התלות בהתפלה, להתאים את גידולי החקלאות בהתאם לשינוי האקלים ועוד".