בוועדה למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ולשירותי דת יהודיים בכנסת דנו אתמול ברפורמת הכשרות שמקדם השר לשירות הדת מתן כהנא; החקיקה אמורה לעבור בקריאה שנייה ושלישית כחלק מחוק ההסדרים. לפי השר כהנא "התוכנית תחזק את הרבנות הראשית, תתקן את הליקויים במערך הכשרות, תשפר את תנאי המשגיחים ותיטיב עם המשק", ובאגף התקציבים במשרד האוצר מעריכים שהיא תחסוך 550 מיליוני שקלים בשנה. אך כבר כשהוכרזה יצאו נגד הרפורמה מתנגדים רבים, במערכת הפוליטית ומחוצה לה, כולל ברבנות הראשית שתאבד את המונופול על מערך הכשרות.
רוב העסקים משתמשים כיום בכשרות של שני גופים לפחות. הסיבה: לפי החוק רק הרבנות הראשית לישראל רשאית להעניק תעודת כשרות, המאפשרת להשתמש במילה "כשר" על מוצרי מזון. גורמי השגחה פרטיים, גם כאלה שמקפידים אולי על כשרות מחמירה מזו של הרבנות, אינם יכולים להעניק תעודה המשתמשת בתואר "כשר".
הדבר מחייב עסקים המבקשים הכשר מהודר להחזיק כפל תעודות – אחת מהרבנות הראשית והשנייה מגורם פרטי. לפי בדיקה מדגמית שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, ל־79 אחוזים מהמוצרים שנדגמו יש תעודת כשרות של הרבנות לצד תעודה של גוף פרטי אחר, ול־9 אחוזים יש שלוש תעודות כשרות. במסגרת הרפורמה החדשה גם גופים פרטיים יוכלו להעניק תעודת כשרות, וכך יבוטל כפל התעודות, התשלום לשני גופים ייחסך, והמשק יזכה לחיסכון ניכר. במשרד האוצר טוענים גם שהמועצות הדתיות מתנהלות כיום כמונופול ומשיתות על העסקים עלויות רגולטוריות כבדות במיוחד, מה שמייקר את עלויות הכשרות.
המתנגדים לרפורמה ממפלגת הציונות הדתית טוענים שהיא תוביל דווקא לעליית מחירים. יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' כתב אתמול בטוויטר שפיטורי המפקחים ומנהלי מחלקות הכשרות יחסכו כסף לאוצר, אבל לא לעסקים הקטנים. "הם אלה שיצטרכו לשלם במקום המדינה, וכך עלות הכשרות תעלה ואיתה יוקר המחיה ומחירי המזון הכשר". לטענתו מטרת הרפורמה אינה להיטיב עם הציבור אלא "לפגוע בכשרות ובצרכניה".
עמותת "כושרות" העוסקת בתחום יצאה השבוע במסע הסברה נגד הרפורמה, והציגה לקוחות שיידרשו לשלם בגללה מחירים גבוהים יותר במסעדות ובבתי מלון. לפי העמותה, המועצות הדתיות סופגות את עלויות התפעול של מערך הכשרות, אך גופים פרטיים יגלגלו את העלויות הללו על בתי העסק, וייקרו את מערך הכשרות. במשרד האוצר סבורים שהתחרות בין גופים פרטיים תמתן את העלאת המחירים, ולצד ביטול כפל הכשרויות ייגרם חיסכון בשורה התחתונה.
כשהרבנות תהפוך לרגולטור הכשרות, לפי הרפורמה, היא תקבע את תקן הכשרות בשלוש רמות – עיקרי הדין, כשרות מהודרת וכשרות מהודרת מן המהודרת. התעודה וההשגחה יינתנו בפועל על ידי גורמים פרטיים שיקבלו רישיון מהרבנות, והיא רק תפקח על יישום התקן שקבעה, ותוכל לשלול רישיון ממי שלא יעמדו בהם.
הרפורמה מבקשת לתקן כשלים במערך הכשרות שצוינו כבר בדו"חות מבקר המדינה והרבנות הראשית. לפי השר כהנא, אחד הכשלים המהותיים הוא היעדר תקן אחיד לכל כשרויות הרבנות, מכיוון שלכל רב עיר יש תקן משלו. "תארו לכם שתי משאיות שאוספות ברוקולי מאותו שדה", אמר השר כהנא בדיון בוועדה אתמול, "אחת למפעל 'סנפרוסט' והשנייה למפעל 'פרי גליל'. לאחד המפעלים הרב המקומי ייתן כשרות, ואילו למפעל האחר הרב המקומי שלו לא ייתן כשרות. יכול להיות שהרב המחמיר צודק, אבל בסוף אין אחידות, וכל רב קובע מה שנראה לו. תוכנית הכשרות שלי תהפוך את הרבנות לגוף מפקח עם תקן אחיד בכל הארץ".
מועצת הרבנות הראשית כינתה את הרפורמה "יוזמה מסוכנת" וטענה שהיא תביא "להרס הכשרות בישראל". היא הודיעה שתפעל לסיכול "ביטול הכשרות במדינת ישראל, ופתיחת בזאר של גופים בעלי אינטרסים עסקיים שיעניקו כשרות".
כדי להתמודד עם התנגדות הרבנות הראשית כוללת הרפורמה גם איום בהפעלת מסלול חלופי, שבו כל שלושה רבני עיר בהווה או בעבר יוכלו להגדיר תקני כשרות לעסקים, גם בלי אישורה של הרבנות הראשית. "זה לא החלום שלי, אני לא רוצה את הנתיב הזה", אמר השר כהנא על המסלול עוקף הרבנות. "אם הרבנות תשתף פעולה, נמצא בקלות דרך להוציא את הנתיב הזה".
מתנגדת חריפה נוספת לרפורמה היא ההסתדרות הכללית, שטוענת כי הרפורמה תגרום לפיטוריהם של משגיחי כשרות, והכריזה על סכסוך עבודה במועצות הדתיות, המעסיקות כ־4,000 עובדים. מנכ"ל המשרד לשירותי דת מוני מעתוק השיב לטענות איגוד העובדים שהרפורמה לא תפגע במשגיחי הכשרות אלא דווקא תיטיב את מצבם, תסדיר את תנאי העסקתם ותייצב את עבודתם.
