שר המשפטים גדעון סער פרסם שלשום את רשימת המועמדים הסופית לשיפוט בבית המשפט העליון, לקראת הליך הבחירה הצפוי בקרוב. מתוך 24 המועמדים ברשימה, יידרשו תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים לבחור ארבעה שופטים, שיחליפו את השופטים ג'ורג' קרא וניל הנדל הקרובים לגיל פרישה, ואת השופטים מני מזוז וחנן מלצר שפרשו לאחרונה.
השופטים הפורשים נחשבו לחברי האגף הליברלי בעליון, למעט אולי הנדל. נציגי הימין בוועדה ינסו לנצל זאת כדי לתקן במעט את חוסר האיזון המתמשך בבית המשפט העליון. המועמדים הבולטים יותר לתמיכת נציגי הימין הם הפרופ' דוד האן, השופט רם וינוגרד והשופטת תמר בזק־רפפורט, שהיו מועמדים גם בסבב הבחירה הקודם לעליון. מועמד חדש הנחשב לשמרן הוא ד"ר חגי ויניצקי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מי שהיה ממובילי חוק הלאום.
כאמור, הוועדה צפויה לבחור ארבעה מהמועמדים, אולם מסתמן כי המשא ומתן בין הצדדים יתנהל על שלושה מועמדים בלבד, מפני שהשופט המחוזי ח'אלד כבוב הוא המועמד הערבי היחיד ברשימה. כבוב, שיהיה השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון, יחליף את השופט קרא במקום השמור באופן מסורתי לשופט ערבי.
שמו של כבוב כמועמד מוביל עלה כבר בסבב המינויים הקודם לפני כשנתיים וחצי, אולם אז טורפד המהלך על ידי האגף הימני בוועדה, שהעדיף למנות את השופט קרא. אותם גורמים ידעו כבר אז כי ככל הנראה הדבר רק יעכב את מינויו של כבוב, כפי שנראה כעת, אולם באופן זה הם מנעו ממנו את צבירת הוותק שיכול היה להעניק לו בעתיד את כיסא המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כמו גם מקום בתיקים חשובים שבהם ממונים שופטים ותיקים.
נקודת המוצא הזו מעמידה את נציגי הצד השמרני בעמדת פתיחה נחותה לקראת הליך הבחירה. יתרה מזו, בימין טוענים כי רשימת המועמדים שפורסמה אתמול כוללת נציגות מזערית לקול השמרני המובהק, בעיקר בתחומי המשפט הציבורי. על פי הנטען, גם אם נציגי הימין בוועדה יצליחו למנות את המועמדים המועדפים עליהם, הדבר לא צפוי להוביל לשינוי משמעותי בבית המשפט.
מנגד נשמעו שלשום בימין קולות הטוענים כי לאור העובדה ששלושה מבין הפורשים השתייכו באופן מובהק למחנה הליברלי, הרי שאפילו מינוי של שני שופטים שאינם שמרנים בולטים, עשוי להיחשב כהצלחה במאבק לשינוי פניו של בית המשפט.
כך או כך, מינוי שופטים שמרנים יהיה משימה לא פשוטה ויצריך משא ומתן מורכב. על פי החוק, מינוי לבית המשפט העליון חייב לעבור ברוב של שבעה, בעוד שהאגף השמרני בוועדה מונה שלושה נציגים בלבד. הנציג הבכיר ביותר של המחנה השמרני הוא שר המשפטים סער. בתוקף תפקידו רשאי סער להחליט לבדו על זמני כינוס הוועדה, על פיצול הבחירה (שניים עכשיו ושניים מאוחר יותר), ובמקרה קיצון אפילו להוביל למצב שבו לא ייבחר אף שופט.
נציגה שמרנית נוספת היא שרת הפנים איילת שקד. שקד אמנם אינה מחזיקה בכוח מיוחד, אולם היא בעלת ניסיון רב בהתנהלות הוועדה מתקופת היותה שרת המשפטים. שקד מחזיקה גם במידע מפורט על רבים מהמועמדים ששמותיהם הועלו בסבב הקודם, שאותו ניהלה. היא עדיין נעזרת בצוות שסייע לה במינויים הקודמים לעליון, בין השאר ראש המטה שלה אלון דביר ויועצה לשעבר עו"ד גיל ברינגר.
חבר ועדה שלישי שהוא איש ימין הוא ח"כ שמחה רוטמן מ"הציונות הדתית", בעבר איש התנועה למשילות, שעסק רבות בענייני בית המשפט העליון ואף ייעץ לשקד בנושא. כרגע השלושה עובדים בתיאום, אולם קשה לדעת כיצד שיתוף הפעולה הזה ישרוד ככל שתהליך הבחירה יתקדם.
באגף הנגדי של הוועדה נמצאים שלושת נציגי בית המשפט העליון – הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית. ככל הידוע המועמדים המועדפים עליהם הם השופטת רות רונן, ששמה הועלה בסבב הקודם ונפסל על ידי נציגי הימין, ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, הנחשב לבן טיפוחיו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. גילו הצעיר יחסית של מרזל, 49, יאפשר לו, אם אכן ייבחר, תקופת כהונה ארוכה במיוחד של 21 שנים, וייתכן שאף כהונה כנשיא.
נציגה נוספת באגף השמאלי של הוועדה היא ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, שמונתה במסגרת הפשרות בתוך הקואליציה. רייטן זוכה להערכה רבה מצד אנשי האגף השמרני בוועדה, שמקווים לעבוד בשיתוף פעולה איתה.
בוועדה חברים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין, אילנה סקר ומוחמד נעאמנה. בניגוד לימים שבהם התקיימה ברית צמודה בין שקד לאנשי הלשכה, כעת נראה שהלשכה לא תופסת מראש צד בעימות בוועדה בין ימין לשמאל, אלא תנסה להכניס מועמד משלה. המועמד המוביל מטעם הלשכה הוא עו"ד קובי שרביט, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד הרצוג־פוקס־נאמן, ובעבר קצין ייעוץ בכיר במחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. הלשכה עשויה לתמוך גם בעו"ד נתי שמחוני, שעבד אף הוא בעבר בהרצוג־פוקס־נאמן, באפוטרופוסית הכללית סיגל יעקבי, או בסנגור הראשי לשעבר פרופ' יואב ספיר.
מועמדים נוספים בעלי סיכויים פחותים הנכללים ברשימה שפורסמה אתמול הם פרופ' סוזי נבות מהמכללה למנהל, המתמחה בתחום המשפט החוקתי; פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט; עו"ד איל ינון, לשעבר היועץ המשפטי של הכנסת; השופטת גילה כנפי־שטייניץ, רעייתו של ח"כ יובל שטייניץ מהליכוד; והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אלוף (במיל') שרון אפק.
לפי לוח הזמנים המתוכנן, המועמדים השונים ירואיינו על ידי ועדות המשנה של הוועדה לבחירת שופטים ב־24 באוקטובר, והדיון בוועדה הראשית יתקיים ב־23 בנובמבר. עד אז אמורים חברי הוועדה להגיע להסכמות ביניהם על זהות ארבעת השופטים שימונו לעליון.
