המחבלת מהשומרון שחוסלה בשבוע שעבר בשערי הר הבית הבהירה את ממדי האבסורד. בשער הלל, שיהודים נכנסים דרכו להר הבית, ניצבים גלאי מתכות. העולים היהודים בחג נתבעו לשלוף מכיסיהם כל ממחטת נייר כדי לוודא שאין היא חלילה סידור תפילה. אך במקביל, מחבלים מוסלמים חמושים בסכין עוברים בשאר תשעת שערי ההר נטולי הגלאים ללא הפרעה.
רק לפני שלושה שבועות, מחבל אחר – רופא בן חמישים משועפאט – ניסה לפגע בשער המשגיח ביציאה מההר, וחוסל. לא נראה שמישהו במשטרת ירושלים שקל מחדש את מדיניות ההגנה במתחם המקודש בעולם. דבר לא ישתנה שם גם כעת.
לפי ספירתי זהו הפיגוע ה־11 בהר ובשעריו מאז רצח שני השוטרים רס"ם האיל סתאוי ורס"ם כמיל שנאן בהר בקיץ 2017. בין פיגוע לפיגוע פקדו אלפי יהודים את ההר החודש, כ־3,750 מהם במהלך סוכות. לרובם הייתה חוויה טובה, על אף הטרדות המשטרה. אך קיימים גם מקרים אחרים. להלן הדוגמה הקיצונית ביותר, אך היא אינה היחידה.
בצהרי יום חמישי שעבר, בחול המועד, התנפלה המשטרה על קבוצה יהודית שלא התקדמה במסלול ההליכה ברחבת ההר במהירות מספקת לטעמם של השוטרים. קצין חובש כיפה ממשטרת ההר, אליאור בן־ברוך, קטע בכוח תפילת שמונה עשרה חרישית של הקבוצה, ותבע מחלקם בעודם בתפילתם למסור לידיו את תעודות הזהות שלהם. כחמישים חברי הקבוצה, ובהם ילדים, גורשו בכוח משטח ההר מפני שסירבו לקבל בהכנעה את ההתעמרות הזאת.
ארבעה מחברי הקבוצה מחו על היחס המשטרתי הבוטה ונעצרו בידי מפקד ההר ירון ביטון ושוטריו, תוך הפעלת אלימות קשה. דניאל סגל (אין קשר ידוע לח"מ), יהודי בן 69, חולה לב ודובר רוסית בלבד, נגרר באכזריות החוצה בידי אחד השוטרים, נאזק ונעצר לשעות ארוכות. כך אירע גם לבנו אלעזר סגל־ספקטור, שניסה למנוע מהשוטרים לגרור את אביו.
"הגעתי יחד עם ארבעת ילדיי לשערי הר הבית", מספר אסף אזולאי, אחד העצורים. "נדרשנו להמתין כחצי שעה בכניסה, אף שההר פתוח בצהריים למשך שעה בלבד. בפועל הכניסו אותנו למתחם ההר רק ב־14:15, רבע שעה לפני הסגירה. הריצו אותנו לאורך כל הדרך באמירות בסגנון 'יאללה, תזדרזו, יש לנו עוד קבוצות'.
"הקבוצה מנתה כחמישים איש, כולל זקנים וילדים. בצד המזרחי, שנהוג לעמוד בו ולהתפלל בשקט, השוטרים אמרו: 'יש לכם חמש־עשר דקות לעמוד פה'. נעמדתי והתייחדתי עם בוראי ופתאום שוטרים החלו לדחוף באלימות אותי ואת האנשים איתי. אותי דחף מפקד ההר ירון ביטון, ללא סיבה ובצורה מכוערת. כעסתי מאוד על ההתנהלות הזו וצעקתי על השוטרים שדחפו את ילדיי. בעיני קציני המשטרה אליאור בן־ברוך וירון ביטון זו כבר הייתה עילה למעצר. הם אזקו אותי בידיי מאחורי גבי מול ילדיי הבוכים, הוציאו אותי משער השבטים והצמידו אותי לקיר.
"מעט אחריי נעצרו שלושה יהודים נוספים והוצמדו אף הם לקיר, ובהם יהודי מבוגר ובנו שנעצרו באלימות חסרת היגיון. באחד העצורים נערך חיפוש משפיל מול ילדיו הקטנים, מטעמי נקמנות גרידא. בעודי עצור ניסו ילדיי להתקרב אליי תוך כדי בכי בלתי פוסק, אך השוטרים הרחיקו אותם ממני. שאלתי את השוטרים מה בכוונתם לעשות בילדיי בהיעדרי – הקטן שבהם בן שנתיים בלבד. הרי אי אפשר להשאיר אותם לבדם. ביטון ובן־ברוך הבטיחו לי שוב ושוב שיזמינו את שירותי הרווחה לטובת הילדים ושהם יטופלו בהתאם לחוק. אני מצידי הבהרתי שרק הבאתם לבן משפחתי מקובלת עליי, ולא כל פתרון אחר.
"בכל אופן, בדיעבד התברר לי שביטון ובן־ברוך הפרו את הבטחתם ולא הזעיקו כלל את שירותי הרווחה, אלא מסרו את ילדיי לאחד העולים, שמרצונו הטוב חס עליהם ודאג להביא אותם לאמם. כמה פעמים ביקשתי שיביאו לי את מכשיר הטלפון שלי, שהוחרם ממני עם מעצרי, כדי שאדאג שיטפלו בילדים. בקשותיי נפלו על אוזניים ערלות. הילדים ניזוקו מאוד רגשית מהתנהלות המשטרה".
עד כאן הדברים. יש לציין שאין זו התלונה הראשונה נגד ביטון, שבשבועות האחרונים גם תועד בידי עולי ההר כשהוא דורש לא לצלם את התנכלותו לקבוצות היהודיות, דרישה שאף היא מנוגדת לחוק. עו"ד אביעד ויסולי פנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה וביקש להגיש קובלנה פלילית נגד ביטון.
ויסולי מונה אירועי אלימות קודמים של מפקד ההר – למשל דחיפה של אחד מעולי ההר ביומו הראשון של חול המועד ללא כל סיבה, תוך הפלתו על הרצפה ופציעתו ברגלו. על המקרה של אזולאי כותב ויסולי ליועמ"ש: "ביום חמישי… דחף החשוד בפראות את מר אסף אזולאי ואת ארבעת ילדיו הקטינים (בני שנתיים עד עשר) ללא כל סיבה או עילה חוקית. כשאזולאי מחה על דחיפות ילדיו, עצר אותו החשוד תוך שימוש באלימות ואזק אותו ברחוב, אף שמר אזולאי כלל לא התנגד למעצר וללא כל סיבה.
"באותו זמן ומקום דחף החשוד באלימות חסרת הצדקה גם את דניאל סגל, נכה בן כשבעים, וכן את בנו אלעזר סגל־ספקטור. החשוד הוא אדם אלים ומסוכן לציבור. נגד החשוד הוגשו כמה תלונות למח"ש אך המחלקה לא נקטה כל פעולה להפסקת האלימות ולהרחקת החשוד מזירת האלימות – הר הבית, וממושאי האלימות – יהודים העולים להר הבית. אשר על כן, אנו מתכוונים לנקוט בהליכים פליליים מיידיים נגד החשוד".
מקור ראשון פנה למשטרה ושאל אם לנוכח 11 הפיגועים שהתרחשו עד כה בשערי ההר, כולל הפיגוע אתמול, לא נשקלת מחדש במשטרה ההחלטה להציב גלאי מתכות רק בשער הכניסה של היהודים להר, ולא בתשעת שעריו האחרים. הוספנו ושאלנו מהי ההצדקה לאלימות שנקטה המשטרה נגד עולי ההר במקרה המתואר בכתבה. תהינו מדוע המשטרה הפקירה את ילדיו של אזולאי ולא דאגה לנוכחות מבוגר קרוב משפחה כמתחייב בחוק. שאלנו אם קיימת כוונה למצות את הדין עם השוטר שנקט אלימות בלתי מוצדקת נגד חולה לב בן 69 שנגרר אל מחוץ לשטח ההר, ואם קיימת כוונה למצות את הדין עם מפקד ההר ירון ביטון בשל התנהלותו הבעייתית המתוארת בכתבה.
ממשטרת ישראל נמסר:
"המשטרה פועלת בהתאם להנחיות הדרג המדיני ולכללי הביקור הנהוגים בהר, שנועדו לאפשר שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור וביטחונו, ואלה מועברים בטרם כניסת המבקרים לשטח ההר. נמשיך לאפשר את הביקורים בהר הבית בכפוף לכללי הביקור הנהוגים שם".
הרב מההר
בשמחת תורה הלך לעולמו בגיל 95 הרב פרופ' משה דוד טנדלר, מבכירי הרבנים באמריקה ומבכירי הרבנים העולים להר הבית. הרב טנדלר היה מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו־יורק, מרצה לביולוגיה, מומחה באתיקה רפואית וחתנו של אחד מבכירי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים – הרב משה פיינשטיין. הוא נהג לעלות ההרה בכל ביקור בארץ בליווי חתניו הרבנים שבתי רפפורט ואברהם אורן. ב־2017 עלה להר עם נכדתו הכלה ביום חתונתה.
לאחרונה עלה אל ההר לפני שנתיים, כמדומה. "משה רבנו לא זכה למה שאנחנו זכינו. הוא לא זכה לעלות להר הבית", התבטא אז. באותה הזדמנות נשאל מדוע הרב פיינשטיין עצמו לא עלה להר, והשיב שבפעם היחידה שביקר בארץ לא הייתה אפשרות לעלות אל ההר, אולם התעקש שהרב פיינשטיין סמך את ידיו על העלייה כהלכה למקום הקדוש בעולם.
