היחסים הכלכליים בין דמשק לעמאן הולכים ומתהדקים. סימן מובהק לכך אפשר לראות בפתיחתו המלאה ביום חמישי של מעבר ג'אבר בגבול סוריה־ירדן – במרחק כ־70 ק"מ מעמאן וכ־110 ק"מ מדמשק. לאחר יותר מעשור של דשדוש, הסחר בין המדינות גדל השנה: מתחילת 2021 ועד סוף יוני, היקף הסחר בין המדינות הסתכם ב־68 מיליון דולר. שתי המדינות מקווים שנרמול היחסים ביניהן יחזק גם את הקשרים הכלכליים והמסחריים.
גבול סוריה נחשב לריאה הצפונית של ירדן. מלבד נמל עקבה במפרץ אילת ונמל חיפה בישראל, סוריה הייתה נתיב הייצוא העיקרי של הירדנים לכיוון לבנון וטורקיה, ודרך הים התיכון גם למדינות אירופה. עד פרוץ מלחמת האזרחים ב־2011 חצו את מעבר הגבול מדי יום כ־500 משאיות. במלחמת האזרחים היה המעבר סגור, עד שבשנת 2018 נפתח לסירוגין, ונסגר שוב במהלך הקורונה. ההפסד הכולל של ירדן, סוריה ומדינות אחרות מהפסקת הסחר הוערך ב־20 מיליארד דולר.
בעקבות ההחלטה הירדנית לפתוח בהדרגה את מעברי הגבול לסחר שוטף עם סוריה, הייצוא מירדן לסוריה הגיע מתחילת השנה ל־40 מיליון דולר, והייצוא מסוריה לירדן הסתכם ב־28 מיליון דולר. יחד, כאמור, 68 מיליון דולר.
מקורות בעיר עקבה מדווחים ששווי הסחורות המיועדות לסוריה שנפרקות בנמל במפרץ אילת גדל ב־600 אחוזים. בעיתון אל־אח'באר הלבנוני טוענים שעמאן מוכנה לנרמל לחלוטין את היחסים עם דמשק, אך דווקא הסורים נזהרים משום שהם מזהים את העמדה הירדנית כתוצאה של מהלכים אמריקניים, וסבורים שארה"ב עלולה לשנות את דעתה במהרה בנוגע לחידוש היחסים הללו. הזיגזג האמריקני ביחס לסוריה קיבל ביטוי לאחרונה כשסגנית דובר מחלקת המדינה בירכה על חידוש הטיסות המסחריות בין סוריה לירדן, אך לאחר מכן חזרה בה וציינה כי וושינגטון בודקת את ההחלטה.
דובר מחלקת המדינה ג'ון קירבי אמר השבוע שארה"ב עצמה אינה מתכוונת "לנרמל את היחסים הדיפלומטיים עם ממשלתו של נשיא סוריה בשאר אל־אסד או להעלות את רמתם", וציין כי גם אינה מעודדת אחרים לעשות זאת. אבל בשטח, הכלכלה קובעת לעיתים יותר מהדיפלומטיה. לא רק הירדנים סוחרים עם סוריה: מדינות המפרץ קנו ממנה שמן זית, ירקות ועוד גם במהלך המלחמה.
ובכל זאת, בירדן עדיין פועלים בתיאום עם וושינגטון, כדי לא להיחשף לסנקציות שהוטלו נגד מי שמשתפים פעולה עם משטרו של בשאר אל־אסד. העמדה האמריקנית הסלחנית כלפי אסד הובילה גם ליוזמת איחוד האמירויות לקדם פתיחת שגרירות בדמשק.
במהלך מלחמת האזרחים ניסתה ירדן למצוא פתרונות יצירתיים לסגירת מעברי הגבול עם סוריה, ללא הצלחה. עם תחילת המלחמה והטלת החרם של הליגה הערבית על משטר אסד, שקלו הירדנים להשתמש בנמלים ישראליים להפצת הסחורה, אבל חששו מתגובת הרחוב הירדני למהלך. הייצוא דרך ישראל היה מועט, אם בכלל. מחיריהן הנמוכים של הסחורות הירדניות בשנים האחרונות המחישו עד כמה היצואנים הירדנים צמאים לשוק.
בירדן מקווים ששיפור המצב הכלכלי יוביל לשיפור המצב הביטחוני בצפון ירדן ובדרום סוריה, מה שיאפשר אולי את שובם של הפליטים הסורים בירדן לבתיהם בסוריה. הפליטים מעמיסים נטל כלכלי על הממלכה הירדנית, ובין השאר הם הורידו את שכר העבודה והגבירו את האבטלה בקרב המקומיים.
לבנון, אגב, לא מרוצה מהתחזקות הקשרים הללו: הנוסעים לסוריה נטו עד כה לנחות בנמל התעופה בביירות ולצאת משם אל השכנה המנודה יחסית. כעת הם עלולים להעדיף לעבור בנמל התעופה בעמאן.
