למרות חילוקי הדעות הקשים שעומדים בין השניים, ח"כ שמחה רוטמן ושרת הפנים איילת שקד נמצאים כעת במגעים בשני נושאים משמעותיים שעומדים לפתחה של מדינת ישראל. היום (א'), דווח על הדרך להשבת חוק האזרחות על כנו בתמורה לחוק הגירה ועל המגעים המתקיימים בין השניים בנושא. מלבד זאת, השניים משתפים פעולה כ'בלוק' שמרני בוועדה לבחירת שופטים, יחד עם שר המשפטים גדעון סער, שפרסם בסוף השבוע את רשימת המועמדים לבית המשפט העליון.
ח"כ רוטמן מתעקש כי בכל הנוגע לחוק האזרחות, הוא מגיע למגעים מול שקד מתוך ענייניות, ודווקא מתוך כך אינו מוכן לפשרה שהציעה השרה שקד – העברת חוק האזרחות לשנה, ודחיית ההצבעה על חוק יסוד ההגירה בכחודש וחצי. "חוק איחודי המשפחות חורר על ידי בג"ץ עד כדי כך שקיבלנו גבינה שוויצרית. יש דרך לסתום את החורים הללו באמצעות תיקונים בחוק האזרחות, אלא שעל מנת לעשות אותם שיש צורך בעוגן חוקי בחוק יסוד" מסביר רוטמן.
נדמה שגם רוטמן מקבל את העובדה שעל פי ההסכמים הקואליציוניים, אין באפשרות הממשלה לחוקק חוק יסוד אלא בהסכמה בין הצדדים – הסכמה שבוודאי לא תושג לגבי חוק יסוד ההגירה. אשר על כן, הציע ח"כ רוטמן להעביר חוק הגירה רגיל, שלא יחוקק כחוק יסוד. גם חוק כזה, עלול להיפסל על ידי בג"ץ.
רוטמן מתעקש שחוק ההגירה לא יעבור רק כתיקון שהוא הוראת שעה, כיוון שיש צורך ליצור חסימה למסננת שקיימת כבר היום בחוק, כאשר כאלף איחודי משפחות מאושרים בכל שנה על פי קריטריונים מאד מסוימים שהוחלו בתקופת ח"כ דרעי. על פי הסכם הפשרה מול מר"צ, לפני שהחוק נפל, יאושרו כ-1300 בקשות על פי קריטריונים אלה ובהתאם לפסיקת בג"ץ.
"הדרך הכי טובה שאני מכיר ליצור מסננת היא באמצעות חוק יסוד". רוטמן מגלה כי בחודשים האחרונים ניסה יחד עם השרה שקד לחשוב על דרכים יצירתיות לקדם את התיקונים הדרושים בחוק האזרחות, כאשר מדובר בעיקר על מכסות ועל שקיפות. "הרעיון הוא העברת דיווח לכנסת בכל רבעון על כמה אנשים קיבלו מעמד בזכות איחוד משפחות. זה לא חסם הרמטי אבל כן חסם ציבורי" מסביר רוטמן.
"בעזרת השקיפות נבין סדר גודל של כמה בקשות מאושרות והאם יש צורך בעוד תיקונים של המנגנון". לגבי המרכיב השני, ח"כ רוטמן מציע שהמכסות ייקבעו לפי כמות הבקשות שאושרו בשנים הקודמות.
בכל מקרה שקד איננה יכולה להעביר שום שינוי בחוק האזרחות או להעביר חוק הגירה כל עוד התקציב לא עבר בקריאה שנייה ושלישית. העברת חוקים אלה ייצרו בוודאי משבר עם רע"מ ומר"צ – השותפות לקואליציה. גם לגבי האילוץ הזה נראה שיש הבנה בין רוטמן ושקד. יחד עם זאת, רוטמן אמנם מוכן להשהות את החקיקה בחודש וחצי אבל בינתיים, להעביר את חוק האזרחות – הוראת השעה בלי שינויים, לא לשנה כפי שדורשת השרה שקד, כי אם לחודש וחצי בלבד.
אם מדובר בסוגיה כל כך חשובה ביטחונית, מדוע אינך מסכים להעברת החוק לשנה?
"שנה זה אומר צ'ק פתוח לממשלה שיושבת בתוכה מפלגת רע"מ, שמזרימה כל הזמן דרישות. אני לא רוצה להתעורר עוד שנה לאישור מכסה של 5000 בקשות של איחוד משפחות". חוסר האמון בין הצדדים בולט.
"אם זו מעטפת הגנה חשובה כל כך, מה אכפת לשרה שקד שאני נותן לה את המעטפת הזו לחודשיים שבסיומם ניפגש שוב לדון בחוק הגירה. אני מנסה להגיע להסכמה על חוק יסוד הגירה שאני אוכל לחיות איתו. היא רוצה זמן? אני מוכן לתת אותו, אבל בתנאי שהוא יבוא עם פלסטר".
בסביבתה של שקד מתעקשים כי אם בציונות הדתית לא מוכנים להעביר לשנה את החוק כמו שהוא, אין בכלל על מה לדבר. במסגרת ההצעה שהועברה לרוטמן לדחות את חוק ההגירה בשישה שבועות, בזמן הזה יוקם צוות ברשות שקד ויחד עם רוטמן, שיעבוד על חוק ההגירה. זאת אם הם מתחייבים להעביר את חוק איחוד משפחות ככתבו וכלשונו לשנה.
הבלוק השמרני מתכונן לבחירת השופטים לעליון
על אף המגעים התקועים בעניין ההגירה, שיתוף פעולה בין השניים דווקא נרשם בימים האחרונים לקראת התכנסות הוועדה לבחירת שופטים.
"אנחנו בשיח, מדברים על מועמדים", דבר שעשו כששקד עוד הייתה שרת משפטים. "הרשימות שלנו מאד דומות". כעת, עסוקים חברי הוועדה בבדיקת המועמדים על מנת לסמן ולדרג אותם. "אם שקד, סער ואני נאחד כוחות, נגיע להישגים. אנחנו אמנם שלושה בלבד אבל שלושה עם וטו, כשלשר המשפטים לבדו יש וטו".
"כשאני ממנה שופט אני שואל את עצמי כמה שאלות מבחן שיבטאו את החלוקה בבית המשפט. למשל, האם שופט מסוים יתמוך בחוק הלאום? בבג"ץ איחוד משפחות?" את השאלות, מפנה רוטמן גם כלפי מועמדותו של השופט חאלד כבוב, שמקומו בעליון לכאורה מובטח בהיותו שופט ערבי מוסלמי. "בהקשר השאלות הללו, השופט כבוב הוא אקטיביסט גמור. בעתירות נגד הריסות בתים הוא יהיה בצד של השופטת ברק ארז לצורך העניין. אם יהיה בג"ץ על חוק האזרחות הוא יהיה בצד של הנשיאה חיות ועל כן, מבחינתי הוא צריך להיספר בצד שלהם. כלומר, הוא חלק מרשימה של שופטים עליהם נישא וניתן על מנת למנות מועמדים שמרנים. הוא לא חייב להיבחר".
השופט כבוב מבחינת רוטמן יכול להיבחר במסגרת הסכם פשרה בין הבלוק השמרני בוועדה אל מול השופטים, חברי הוועדה. "אם אנחנו מחלקים את ארבעת המועמדים שייבחרו באופן שווה, מבחינתי החלוקה יכולה להיות: השופט כבוב ועוד מועמד אל מול שני מועמדים שמרנים שלנו. לחילופין, יכולה להיות חלוקה של שלושה מועמדי פשרה: השופט כבוב, מועמד של הנשיאה, מועמד של לשכת עורכי הדין ומועמד שלנו". מי שיקבע את הקו במשא ומתן מזכיר רוטמן, יהיה שר המשפטים.
