הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית, הכוללת את החינוך היסודי וחטיבות הביניים. עובדי מערכת החינוך מהווים כ-19 אחוזים מהעובדים במגזר הציבורי, ושכרם מהווה כ-10 אחוזים מתקציב המדינה. בישראל כ-210,000 עובדי הוראה, מתוכם 138,597 עובדי הוראה במערכת הממשלתית (גני הילדים ובתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים). השכר הממוצע של עובדים אלה עומד על 13,880 שקלים למשרה מלאה הכוללת כ-156 שעות בחודש. השכר הממוצע לעובד (הכולל גם עובדים במשרה חלקית) הוא כ-12,200 שקלים לחודש, בהשוואה ל-11,358 שקלים לחודש בכלל המשק.
מהדו"ח עולים פערי שכר משמעותיים מאוד בין עובדי הוראה ותיקים למורים מתחילים. נתוני הממונה על השכר מראים כי עובדי הוראה ותיקים מרוויחים פי 3.7 מעובדי הוראה מתחילים. שכר עובד הוראה בשנתו הראשונה הוא 8,474 למשרה מלאה, אך השכר לעובד עומד על כ-5,287 שקלים בממוצע. רמות השכר לעובד הוראה מתחיל, נמוכות ביחס לממוצע וזאת בעיקר בשל חלקיות המשרה הנמוכה בתחילת דרכו של עובד הוראה, והסטטוס שלו כ"מתמחה בהוראה". במערכת החינוך נהוגה עלייה משמעותית בשכר בעיקר על בסיס ותק, המתגמל בעיקר מורים ותיקים. במערכת החינוך הוותק מגדיל את השכר לאורך 36 שנים, כך שרק לאחר כ-20 או 30 שנים במערכת מגיעים המורים לשכר גבוה.
שכרם של המורים עלה משמעותית בעשור האחרון הודות לשני הסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". בהתאמה, תקציב משרד החינוך הכפיל את עצמו בעשור האחרון – מ-34.5 מיליארד שקלים בשנת 2010 לסכום של 66.5 מיליארד שקלים בשנת 2020, והוא כיום התקציב הגדול ביותר בממשלה. הפעימה האחרונה של הסכם השכר שבוצעה בספטמבר 2020 הוסיפה לשכר המורים כ-264 מיליון שקלים, שהם כ-1,905 שקלים לעובד בשנה. בנוסף, משנת תשע"ט לתש"ף עלה שכרם של המורים בכ-5.7 אחוזים לעובד, כתוצאה מעלייה בתוספות ותק ודרגות, תוספת של כ-1,200 מיליון שקלים בשנה.
התלמידים בישראל לומדים ימים רבים יותר מהתלמידים בכל מדינה באיחוד האירופי, כ-219 ימים בשנה בהשוואה ל-189 ימים בממוצע במדינות האיחוד האירופי. זאת מאחר שבישראל לומדים גם בימי שישי – תוספת של כ-37 ימים בשנה, שבוע לימודים של שישה ימים בשבוע אינו נהוג בשום מדינה אחרת במערב. לעומת זאת המורים במדינת ישראל עובדים, על פי הממונה על השכר, פחות שעות ממקביליהם במערב. בכל שלבי החינוך, שעות העבודה הנדרשות על פי ההסכמים הקיבוציים והנהלים של עובדי ההוראה בישראל נמוכות משעות העבודה הנדרשות של מקביליהם במדינות ה-OECD. עובדי הוראה בישראל נדרשים לעבוד בממוצע בין 21 אחוזים ל-32 אחוזים פחות ממקביליהם במערב. זאת בניגוד לשאר המשק הישראלי אשר עובד בממוצע יותר שעות מהנהוג במדינות ה-OECD. הפער בין מספר הימים הגבוה שהתלמידים לומדים למספר השעות הנמוך שהמורים מלמדים, יוצר צורך במספר גבוה של עובדי הוראה.
בנוסף, הדו"ח סוקר את עבודת מערכת החינוך בתקופת הקורונה עת הפסיקה הלמידה הפרונטלית, החל ממרץ 2020 ועד תום שנת הלימודים. תקופה זו נמשכה לפחות 30 ימים בגנים, 24 ימים ביסודי ו-35 ימים בחטיבות הביניים. הדו"ח מציין כי ניכר שיפור בהתמודדות מערכת החינוך עם מתווה ההוראה מרחוק בין השנים 2020 ל-2021, אך שעל פי סקרים, העמידה ביעדים של מערכת החינוך בגילאי יסודי – נמוכה מאוד. בסקר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בקרב הורים לילדים במערכת החינוך בנושא הוראה ולמידה מרחוק עלה כי רק כ-33 אחוזים מההורים לילדים בכיתות א'-ו' אמרו ש"המורה הצליח ללמד את החומר", ורק כ-46 אחוזים מההורים לילדים בכיתות ז'-י"ב. רק כ-12 אחוזים מההורים לילדים בכיתות א'-ו' הסכימו כי הייתה "עמידה ביעד הספקי הלמידה", וכ-25 אחוזים מההורים לילדים בכיתות ז'-י"ב הסכימו עם האמירה הזאת. מסיבות אלה אומרים באגף הממונה על השכר כי יש לבחון פתרון חלופי להוראה מקוונת עבור שכבות הגיל הנמוכות, למשל סגירה מוחלטת של המערכת בעת אירוע חירום, והשלמת הימים הללו בימי חופש עתידיים.
בסקר נוסף שערך מרכז השלטון המקומי בוועידת החינוך הלאומי באוגוסט 2021, עלה כי שיעור ההורים לילדים בגני הילדים שאמרו כי הלמידה בגנים הייתה אפקטיבית עמד על חמישה אחוזים בלבד, ובבתי הספר היסודיים רק כשלושה אחוזים אמרו שהלמידה הייתה אפקטיבית.
בנוסף, מתייחס הדו"ח לאתגר שמוצב בפני המערכת בשל העובדה שלא ניתן לסיים העסקת מורה קבוע בשל אי-התאמה, ללא שלילת הרישיון לעסוק בהוראה, שזו פרוצדורה ארוכה ומורכבת. הדו"ח מציין כי בשנת 2020 תהליך זה התבצע בשלושה מקרים בלבד. הדבר מקשה על מנהלים לנהל את כוח האדם בצורה מיטבית כך שגם היקפי המשרה של מורים בתחילת הדרך נפגעים, כיוון שלמורים הקבועים ישנה קדימות בהקצאת שעות הלימוד וכך המנהלים מתקשים להציע משרות מלאות למורים חדשים מצוינים.
דו"ח מערכת החינוך הממשלתית היווה עד כה חלק מדו"ח רחב יותר אודות כלל השכר בשירות המדינה ומערכת הביטחון. לאור חשיבות הנושאים השונים החליט הממונה על השכר לפצל את הדו"חות השונים (מערכת החינוך, מערכת הבריאות, מערכת הביטחון והמערכת המנהלית), כך שכל נושא יקבל את המיקוד הראוי.
הממונה על השכר, קובי בר נתן מסר כי "לפני כשנה וחצי פרצה לחיינו מגפה בריאותית וכלכלית כאשר מאות אלפי עובדי הוראה נדרשו להתאים את עצמם לעידן חדש בו הלמידה מתקיימת באופן מקוון. ניכר היה שהמורים והמנהלים בשטח הם שיודעים לתת מענים מותאמים ויש ערך רב לאוטונומיה במערכת החינוך. בדו"ח זה אנו מדגישים היבטים הדורשים שיפור בנוגע ללמידה מרחוק, כאשר עמדתנו היא שעם התפתחות המגפה יש לאפשר שינויים והתאמות בלוח החופשה של התלמידים, בעיקר בגילאים הצעירים, בכדי למקסם את מספר ימי הלימודים הפרונטליים החיוניים להתפתחותם הרגשית ולמזעור הפגיעה העתידית בהישגיהם. בנוסף, מחדד הדו"ח את הצורך בהקצאת המשאבים לטובת המורים הצעירים ובהטמעת מנגנונים לקשירת תוספות השכר למצוינות בהוראה במקום לוותק".
