ארכיון המדינה שבמשרד ראש הממשלה חשף היום (ד') פרוטוקולים וחומרים חדשים מימי מלחמת יום הכיפורים, 48 שנים לפרוץ המלחמה. האוסף, שמכיל 61 תיקיות המאגדות כמעט 1,300 עמודים מתאר את התנהלות הממשלה והקבינט הביטחוני בימי המלחמה ועד לאחר הפסקת האש.
בין החומרים שפורסמו ישנן 14 סטנוגרמות מישיבות הממשלה שניהלה את המלחמה, 21 סטנוגרמות של התייעצויות מדיניות-ביטחוניות רגישות, ו-26 סטנוגרמות שנאספו בלשכת ראש הממשלה, אלה יומני מנהל לשכת ראש הממשלה, אלי מזרחי.
כך מתעד למשל אלי מזרחי את שעות הבוקר של 6 באוקטובר, עיצומו של יום הכיפורים ושעות בודדות לפני המתקפה המתואמת של הסורים והמצרים על ישראל:
ראש הממשלה גולדה מאיר זימנה לישיבה את שגריר ארצות הברית בישראל, קנת קיטנינג. "ברשותנו מידע על ריכוזים בגבולות מצרים וסוריה", אמרה לו. "בימים האחרונים היו בינינו חילופי הערכות מודיעין. ניסינו לפרש הריכוזים בצורות שונות כגון: הערכנו שהם חוששים מהתקפה שלנו ועל כן בנו מערך הגנה".
מטרת דבריה אליו, הסבירה גולדה, היא למסור לאמריקנים את המידע שיש בידי ישראל, וכן "לומר שאנו לא נפתח במלחמה. עד אתמול הערכנו שהתמונה הצבאית היא הגנתית ולא התקפית. היום ברור לנו שזה לא כך… אין לנו ספק שאנו ננצח. אך היינו רוצים להודיע למכרים באמצעות האמריקאים והסובייטים שאין אנו מתכננים מתקפה, אך ברור שאנו מוכנים להדוף התקפתם. אם הם סבורים שיוכלו להפתיענו, חשוב שידעו שלא יצליחו בכך".
"השגריר האמריקני שאל אם אנחנו נכה בהם עוד בטרם יתקפו", כתב מזרחי. "ראש הממשלה השיבה חד משמעית שלא, אם כי הדבר היה מקל עלינו מאד".
השגריר קיטינג שאל למתי מתוכננת המתקפה המצרית והסורית. ראש הממשלה השיבה שלשעה מאוחרת היום אחרי הצהריים.
המתקפה החלה בשעה 14:00 בצהריים, בעיצומו של יום הכיפורים. ביומנו של מזרחי, השעה הזו מצוינת: "14:00-הזעקה".
"אז הם בכל זאת הפתיעו אותנו", אמרה מאיר בתגובה להזעקה והוסיפה ומחתה: "מרגיז אותי שהם הפתיעו אותנו".
בפרוטוקול ישיבת הממשלה שהתכנסה באותו לילה, מובאים דבריו של האלוף רחבעם זאבי שנשלח מטעם שר הביטחון דיין לדווח לישיבת הממשלה. הוא דיווח על ניסיון צליחת התעלה של המצרים. המזכיר הצבאי ישראל ליאור עדכן על חדירה של טנקים סוריים.
האלוף זאבי התייחס להפתעתה של ישראל שאיבדה את יתרון ההיערכות: "כידוע, הידיעות שבידינו התייחסו לשעה 6.00 בערב בשעת פתיחת המלחמה. ידיעה זו, או שהייתה לא נכונה, או שנודע להם שאבדנו את יתרון ההפתעה האסטרטגי, ואז הם החליטו שלפני שהיהודים התכוננו למערכה, מוטב להקדימם בארבע שעות… אם נכפתה עלינו מלחמה והוקדמה לשעה שתיים, פרט לפגיעה ביום הכיפורים שנפגע בלאו הכי, הרי מבחינת העשייה האווירית שלנו זה לטובתנו".
השר יעקב שמשון שפירא, שר המשפטים שאל מי עוסק במסירת ידיעות לעולם, "שאמנם הם החלו במלחמה ולא אנחנו". גולדה השיבה שישנו דובר צה"ל ושר החוץ אבא אבן שמטפלים בכך.
שמעון פרס שאל: "האם יש שידור לעולם?". רה"מ מאיר השיבה: "כן, אך העולם אינו שומע".
בפרוטוקול נוסף שנחשף, מתואר כי ראש המוסד דאז צבי זמיר עדכן את מאיר כי יום לפני פרוץ המלחמה הוא נפגש בלונדון עם הסוכן הבכיר של ישראל, אשרף מרואן, שהיה מקורב לנשיא מצרים לשעבר אנואר סאדאת. זה התריע בפניו כי תהיה מלחמה, בזמן שהמודיעין הישראלי העריך שזה לא יקרה. מרואן היה היחיד שהתריע על המלחמה, וזמיר אף העביר מברק בעניין –שזכה להתעלמות גורפת.
פרוטוקול אחר הוא של ישיבת הקבינט על ההצעה להפסקת אש שהעביר האו"ם ב-21 באוקטובר. מאיר ביקשה להודיע לאו"ם שהתזמון הוא בלתי אפשרי כי היא מוכרחה להביא הצעה כזאת לממשלה, בטרם תתכנס מועצת הביטחון של האו"ם, אלא שהממשלה לא תתאסף לפני השעה 12 בלילה:
השר יגאל אלון, סגן ראש הממשלה עדכן: "היום הייתה התקדמות אטית, אבל היו הישגים חשובים לקראת מחר. בעיקר- חיסול טילי קרקע אויר בגזרה של ברן".
הוא פנה לתא"ל ישראל ליאור, המזכיר הצבאי ושאל אם הייתה תוצאה להתקפה של אריאל שרון על המתחם. "זהה עדיין לא נגמר", השיב ליאור.
"באיזה שלב נמצא עכשיו כיבוש החרמון הקטן?" הפנה שאלה נוספת.
"זה יימשך כל הלילה", השיב ליאור.
יגאל אלון: "קשה להבין את גודל המבצע הזה, עד שלא רואים אותו במו העיניים. כאשר אתה רואה את הטילים והעומק שהגענו אליו במצרים וכשאתה מתבונן בהם במשקפת- מסתבר לך שזה מבצע אדיר".
מאיר: "אבל הצבא שלהם לא נשבר".
יגאל אלון: "אם נלך עוד שלושה ארבעה ימים הוא יישבר".
על ההצעה להפסקת אש אמרה מאיר: "קיסינג'ר חושב שזה, שיש לזה יתרון. יש כאן רק דבר אחד טוב – שיפסיקו לירות".
על פי הפרוטוקולים, באותה הישיבה דיברה מאיר על האבדות הרבות שהיו עד אז לישראל במלחמה. היא טענה ש"כאשר יורים יש אבידות, ומן הנמנע שיהיה אחרת".
באותה ישיבה דיברה על העם בישראל, עם שבו כולם מכירים את כולם: "לעם שלנו יש שני דברים שמאפיינים את אנשיו – גבורה, שאין למעלה ממנה, וחוסר יכולת לשאת אבידות. אנו משפחה אחת שמתהלכת בארץ ויום יום, או פעמים אחדות ביום, נופל מישהו מהמשפחה הזו, ואני רואה שמתיחות העצבים עולה".
בהמשך, דיברה מאיר בשבחה של הממשלה שלקחה לדבריה כמה החלטות נכונות שמנעו הרג ישראלי נוסף, כמו למשל ההחלטה להתרכז בלחימה בסוריה ועל חציית תעלת סואץ. "החלטות האלה חסכו אבידות והעמידו אותנו במצב שאנו לכל הפחות שווים לערבים".
פרוטוקול אחד שנחשף מיומנו של מנהל לשכת ראש הממשלה, אלי מזרחי, הוא משעות הבוקר ב-7 באוקטובר, פחות מיממה מאז שהמצרים והסורים פתחו במתקפה מתואמת על ישראל. "הם לא יקבעו לנו קו, הם יתקפו. יזוזו עוד קו, והם יתקפו", אמרה ראש הממשלה לאחר שהתבררו ממדי המתקפה. "מעט העזרה שיש לנו בעולם תיעלם, יזרקו אותנו לכלבים. לא אוהבים בכלל יהודים, ובטח לא יהודים חלשים".
***
"לראשונה מזה 48 שנים, ניתן לעקוב אחר הדינמיקה שהתרחשה בתוך הממשלה בנוגע למלחמת יום הכיפורים", מסרה גנזת המדינה, רותי אברמוביץ עם חשיפת החומרים, "ולהיחשף לבהלה, לדילמות, לוויכוחים וליחסים המורכבים ששררו בין ראשי המדינה – אלו שהובילו את הלחימה הקשה ואלו שהנהיגו את המדיניות. העמודים הרבים הנפתחים כעת לעיני הציבור הם החומר הארכיוני הגולמי המקורי שנכתב תוך-כדי ההתרחשויות הדרמטיות, הן בזירה המדינית, הן בזירה הצבאית והן בזירה הבינלאומית, של אחד האירועים ההיסטוריים בתולדות המדינה והחברה הישראלית".
פרסום המסמכים הנוכחי בא בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו המרכז למלחמת יום הכיפורים, האלוף במיל' אורי אור, רמי סווט ופרופ' אורי בר יוסף – באמצעות עוה"ד בנימין ברץ, משה נחמן ורותם סימה ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ – בדרישה לפרסם חומר זה ובהמשך לשחרר פרוטוקולים של ישיבות ממשלה ודיוני הקבינט על ידי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
את כלל החומרים ניתן למצוא באתר ארכיון המדינה כפרסום היסטורי, וכתיק ארכיוני שבו מרוכזות התעודות.
