נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג נשא דברים בטקס רשמי ובינלאומי לציון 80 שנה לטבח בבאבי יאר וחניכת מרכז הנצחה עולמי במרכז להנצחת השואה באבי יאר שבקייב. עוד השתתפו בטקס נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי ונשיא גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר.
המרכז מוקם בימים אלו על מנת להנציח את סיפורם של 2.5 מיליון יהודי מזרח אירופה, מתוכם 1.5 מיליון מאוקראינה לבדה, אשר נרצחו ונקברו בקברי אחים סמוך לבתיהם. בשנה האחרונה הוקמו בבאבי יאר מספר אנדרטאות זיכרון כחלק מהקמת קומפלקס מוזיאלי חדשני ורחב היקף על כל שטח באבי יאר. את הקמת המרכז מלווים אישי ציבור ומנהיגים מרחבי העולם ובראשם נתן שרנסקי המשמש כיו"ר מועצת המנהלים של המרכז.
ביקורו של הרצוג והשתתפותו בטקס מציין סגירת מעגל מרגשת ומפתיעה. בספטמבר 1991 נערך טקס לציון 50 שנה לטבח באבי יאר. היות ואוקראינה קיבלה עצמאות רק בסוף אוגוסט באותה שנה, היה זה הטקס החוקי והרשמי הראשון שנערך בבאבי יאר ליד אנדרטת המנורה שהוקמה לצורך כך.
לטקס הזה נשיא אוקראינה, ליאוניד קראבצ'וק, הזמין את נשיא מדינת ישראל השישי, חיים הרצוג. באותו זמן היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות לא אפשרו לו להגיע לטקס. נפילת ברית המועצות אירעה חודשיים לאחר מכן, בדצמבר 1991.
במקום זאת הרצוג שיגר נאום ברכה לכבוד הטקס אותו הקריא הקונסול. שנתיים לאחר מכן, בינואר 1993, בביקורו של קראבצ'וק בישראל, הזכיר לו חיים הרצוג את דבריו המרגשים שנשא בטקס ההוא: "באבי-יאר היא סוף הגיוני לתיאוריה ולמעשי האנטישמיות המחרידים, אשר תמיד הובילו לבעיות קשות ביותר. ההיסטוריה ההדדית שבין אוקראינה והעם היהודי מסובכת ודרמטית כאחת. יש בה דפים זוהרים, אך גם דפים חשוכים, ואין אף לאחד הזכות לשכוח עובדה זו. יש לזכור זאת לא רק כדי שלא ייפתחו פצעים ישנים, אלא כדי שמעשים שכאלה לא יישנו בעתיד. עלינו לזכור ולהדגיש יותר את מה שמאחד אנשים ולא את מה שמפרידם".
לאור סיפור זה, שהתגלה במקרה בארכיונים ע"י ההיסטוריון שמעון ברימן, מומחה ביחסי ישראל-אוקראינה, דרך חלופת המכתבים בין הנשיאים, ניתן למצוא סמליות רבה בביקורו של יצחק הרצוג, בנו של חיים הרצוג, בטקס לציון 80 שנה לטבח הנורא בבאבי יאר, בדיוק 30 שנה לאחר מכן.
במהלך הטקס סיירו הנשיאים באתרי המרכז החדש. שדה המראות, היא אנדרטה ובה עמודים חתוכים בגבהים שונים. גם המשטח וגם העמודים מחוררים בחורים כמספר הנרצחים: 33,771. כשמתהלכים על גבי המשטח המחורר נשמעים צלילי גריסה חורקים, וברקע מושמעת מוזיקה ושמות הקרבנות. במהלך היום חודרת השמש דרך החורים ובלילה המקום מואר בתאורת לילה. במהלך הטקס הוקרנו על העצים מסביבו, וכן בנקודות שונות באזור הגיא תמונות הנרצחים.
לא רחוק משם ניצב בית כנסת מרהיב בעיצוב חדשני. הוא בנוי מעץ, מאויר בסמלים ומוטיבים צבעוניים הלקוחים מבתי כנסת עתיקים באוקראינה. נבנה במרכז ההנצחה החדש. הוא בנוי כך שהוא יכול להיפתח ולהיסגר כמו סידור תפילה. על תקרתו העתק מדויק של מערכת הכוכבים בשמיים בליל 29 בספטמבר 1941. שם אמר החזן יוסף מלובני את תפילת "אל מלא רחמים" ומיד אחריו אמר קדיש הרב יעקב דב בלייך, הרב הראשי של קייב ואוקראינה, שהוא גם חלק מצוות מקימי המרכז.
ב"קיר הדמעות" אשר נחנך אף הוא אמש, מרינה אברמוביץ, האומנית הרב תחומית פגשה את הנשיאים והנחתה אותם כיצד יש להרגיש את הקריסטלים הבולטים מתוך קיר הפחם הארוך, אחד המיצגים האומנותיים הגדולים ביותר שנבנו באירופה בעשורים האחרונים: אורכו כ-40 מטרים, גובהו כ-3 מטרים. הקריסטלים מסודרים כך שיתאימו לכל אדם. ע"פ אברמוביץ, יש לעמוד קרוב אליהם ולהרגיש אותם בראש, בלב ובבטן. "ניתן לעמוד זמן מועט או ממושך", היא מסבירה "ההשפעה של הקריסטלים מוסיפה חמלה ויש לה אנרגיות מבריאות".
פשע נגד המושג אדם
ראשון נשא דברים בטקס נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. הוא פתח את נאומו במילים: "במקום הזה הנאצים הוציאו להורג יותר ממאה אלף אנשים. במקום הזה קשה לדבר. במקום הזה קשה לנשום. אלפי ילדים נשמו כאן את הנשימה האחרונה שלהם".
זלנסקי הדגיש שהנורא ביותר במקום זה הוא שהמתרחש בו אינו מיתוס, אלא אירועים מציאותיים, שהתרחשו במציאות. "במהלך השנתיים של הכיבוש הנאצי הושמדה כמעט כל האוכלוסייה היהודית של קייב. הטרגדיה של באבי יאר נוגעת בכל אחד… בכל אדם שמחשיב עצמו אדם. מה שנעשה כאן זה פשע נגד המושג אדם! האנושות מצאה את עצמה בעקבות הנאציזם בפרשת דרכים .האופציה הראשונה להפוך לחיה או להיזכר שאנחנו בני אדם. היו רבים שבחרו באופציה השנייה וצריך ללמוד את הסיפור שלהם, סיפורם של 2650 אנשים הנושאים את תואר חסידי אומות העולם מאוקראינה".
נאומו של זלנסקי נשא מסר של אחדות בעקבות הטרגדיה אותה הגדיר כעמוד שחור בהיסטוריה העולמית. כך חתם את דבריו: "אתר ההנצחה שהוקם כאן אמנם לא יעזור לאלו שנרצחו אבל כן יכול לעזור לדור הבא: ילדינו וילדיהם, שבעתיד לא תהיה עוד פרשת דרכים, אלא שתהיה רק דרך אחת של בני אדם עם כבוד לזכרון כל קורבנות השואה".
ההנצחה והזיכרון חיוניים לאנושות כולה
הנשיא פתח את נאומו בהזכירו את תפילת יזכור: "יש תפילה יהודית עתיקה, הנקראת "יזכור". במעגל השנה היהודי, אנו נוהגים לומר את ה"יזכור" את התפילה לעילוי נשמתו של המת – ויהא זה בן משפחה, או מוות שנקשר לרמה הלאומית – בחגים ובמועדים המקודשים ביותר לאומתנו. בחודש האחרון ציינו כמה וכמה מועדים כאלה, וברשותכם, אני מבקש היום כנשיא מדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי לומר את תפילת ה"יזכור" לעילוי נשמתם של אחינו ואחיותינו; תינוקות, ילדים, נשים, זקנים וגברים. אשר נורו, נטבחו ונרצחו בדם קר, כאן, במקום שהיה לקבר האחים הגדול ביותר על אדמת אירופה, בגיא ההריגה של באבי יאר. בטרגדיה הנוראה ביותר שפקדה את העם היהודי ואת משפחת בני האדם, בשעתה החשוכה ביותר של האנושות – השואה. ולא היה מי שיאמר עליהם את תפילת הזכרת הנשמות.
עוד אמר הנשיא: "לא היה רצח מחריד וקר יותר, שמייצג את "השואה בכדורים" בצורה רצחנית יותר – מהטבח בבאבי יאר. ולא ניתן לחמוק מהמחשבה הנוראה, שהשמש זרחה על הגיא. הציפורים צייצו. היער שָקָט והשוחט – שָחָט. במשך שתי יממות קצרו מכונות הירייה של יחידות החיסול של הנאצים ואיתם, לצערנו גם, משתפי פעולה מקומיים עשרות אלפים מיהודי קייב והאזור. משפחות שלמות נמחקו". הוא הזכיר את מרינה בורוביצ'יק שנכחה בטקס. אביה הצליח לצאת בחיים בהיותו בן 6 יחד עם אמו, סבתה של מרינה.
"שלושה פשעים איומים ידע העמק הנורא הזה. הראשון היה הטבח – מחיקת האדם. ואחריו השני והשלישי – ההסתרה וההשכחה – מחיקת הראיות ומחיקת הזיכרון. הרצון להעלים ולמחוק קבע את עומק ההשמדה. עשרות אלפי בני אדם, ועדיין – לא נעשו רישומים. הגופות נשרפו והאפר נכתש. ממרבית הנרצחים בבאבי יאר לא נשאר זכר לא שם ולא זיכרון. הגיע זמן הזיכרון. לכן אנחנו כאן!
גם בימים אלה, הכחשת שואה עדיין קיימת. האנטישמיות עדיין קיימת. רק ביממה האחרונה שמענו כולנו על עוד גילוי אנטישמיות מכוער במחנה ההשמדה אושוויץ, בדמותן של כתובות גרפיטי אנטישמיות שמבזות את זכר הנספים במחנה המוות הנורא. עלינו, כל מנהיגי המדינות, לגנות בתוקף כל בדל וקצה של תופעה כזו, ולהילחם בה בכל כוחנו. ההנצחה והזיכרון חיוניים לאנושות כולה, נגד הרוע האכזריות והאדישות. כדי שלא נשכח איזו שואה יכול לעשות האדם לאדם, במעשה, ובשתיקה. ועד אנָה עלולות להגיע השנאה, הבוּרוּת, האנטישמיות והגזענות.
עלינו להבטיח – לאנושות כולה, דווקא מכאן, מהמקום הארור הזה – במקום שבו העולם ראה ידע ושתק – שלעולם לעולם לא יהיה עוד באבי יאר".
נשיא גרמניה פראנק-ואלטר שטיינמאייר אמר בנאומו: "מי בארצי, גרמניה, יודע על השואה שבוצעה ביריות? מי מכיר אותם, את השמות? … אוקראינה מופיעה במפת הזיכרון שלנו באופן חיוור ומעורפל מדי. לכן חשוב לי להיות כאן היום. ללא זיכרון אמיתי אין עתיד טוב. הנני עומד כאן היום מולכם, כנשיא גרמניה, ומרכין את ראשי באבל עמוק אל מול המתים".
לדבריו, האחריות ההיסטורית לעולם אינה מסתיימת. זוהי אחריות למען עתידנו המשותף. הוא הביע כאב על כך שהאנטישמיות בגרמניה שוב מתחזקת. "המאבק חייב להימשך – המאבק באנטישמיות ושנאת אדם, וכן ההתמודדות עם פשעי העבר שאליה שייכת גם המערכת המשפטית ,כפי שאנו חווים".
גם נתן שרנסקי, יו"ר המרכז להנצחת השואה באבי יאר, נאם בטקס הממלכתי והדגיש: "באבי יאר הוא סמל לשואה ביריות, פשע איום של השלטון הנאצי אך גם הסמל של השלטון הסובייטי בניסיון למחוק את מאורעות השואה. מחיקה פיזית של ממש שבה ניסו לשנות את יעודו של המקום בו נטבחו יהודים. מחיקה היסטורית.
בילדותי בדונצק, אז בברית המועצות וכיום באוקראינה, נהגנו לשחק הרבה בחוץ באינספור הרפתקאות. רק כשהתבגרתי הבנתי שבמרחק קצר ממקום מגוריי, מכרה הפחם הסמוך הפך לגיא הריגה, שהתגוררנו לצד עדויות מפלצתיות שנקברו עמוק באדמה, ושהמרחבים שהיו לנו לגן משחקים הושקו בדמם של עשרות אלפי יהודים ששכבו מתחתיהם בקבר אחים".
