שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב תיפתח היום (א') ב-59 מוסדות אקדמיים על רקע ההתמודדות עם נגיף הקורונה.
את השנה הקרובה יפתחו 350 אלף סטודנטים, המהווים גידול של ארבעה אחוזים ביחס למספר הסטודנטים בשנה שעברה. נשים מהוות כ-60 אחוזים ממספר הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב־שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 58 אחוזים בתואר הראשון, 64 אחוזים בתואר השני ו-53 אחוזים בתואר השלישי, כך על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה.
בנוסף, חל גידול במספר הנשים שלומדות לימודי הייטק, כאשר בשנתיים האחרונות גדל פי 2.6 מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב.
בשנת תשפ"א היו 38,010 סטודנטים ללימודי הנדסה, מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל (כ-18 אחוזים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון). בנוסף למדו עוד 20,060 סטודנטים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון. סך הכול כ-58,070 סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים.
כמו כן, בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד מ-1,000 ל-2,200.
כ-30 אחוזים מהסטודנטים שילמדו בשנת תשפ"ב הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים־כלכליים נמוכים (אשכולות 1־4). חלקם של סטודנטים בני יישובים אלה בולט במיוחד במכללות האקדמיות, שבהן שיעורם דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית בארץ ועומד על 35 אחוזים.
בשנה זו גם ילמדו כ-15,350 סטודנטים חרדים – גידול של 15 אחוזים במספר הסטודנטים בהשוואה לתש"ף, אך עדיין שיעור הסטודנטים החרדים נמוך משיעורם באוכלוסייה, ועומד על 4.6 אחוזים (כאשר שיעורם באוכלוסייה הוא 13 אחוזים).
עוד עולה מהנתונים כי ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית בקרב בני 25 – 64. ישנה אף עלייה במספר הפוסט־דוקטורנטים והסטודנטים הבינלאומיים לתארים מתקדמים.
בתוך כך, גם התקציב למוסדות להשכלה גבוהה גדל בעשור האחרון, מ-7.3 מיליארד שקלים בשנת הלימודים תשע"א ל-12.5 מיליארד שקלים בתשפ"ב.
״כמי שרואה בצמצום הפערים בחברה הישראלית יעד בעל חשיבות רבה, אנו נמשיך לפעול להנגשת האקדמיה לכלל שכבות האוכלוסייה תוך שמירה על איכות אקדמית", אמרה שרת החינוך ד״ר יפעת שאשא ביטון כשהיא מברכת את הסטודנטים. "בתוך כך נפעל ביתר שאת להקמתה של האוניברסיטה בגליל".
פרופ' יפה זילברשץ, היו"ר היוצאת של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, הוסיפה כי "העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ופריחה אדירה של המערכת האקדמית. מהפכת הלמידה האקדמית הדיגיטלית שהובלנו אפשרה למערכת לקיים הוראה מלאה בעידן הקורונה. בנוסף, המערכת מקדמת לימודי יזמות וחדשנות והרחבת שיתופי פעולה בין האקדמיה לבין התעשייה".
