מילה לפתיחה: כשנכנסים אל מתחם ועדת החקירה לאסון מירון, חשים מיד את הפער בין גודל הדרמה והאסון ובין השקט והריק בקומה השנייה של בניין המשרדים בגן הטכנולוגי. המגנומטרים מאוישים בשומרים שמבטם חמור סבר, הכיסאות מסודרים בשורות, המצלמות פועלות והצלמים דרוכים, השופטים רכונים מעל הניירת, העד התורן ניצב באזור המיועד – אבל זהו הקהל היחיד. אין רבים שלהוטים להאזין לוועדה שעוד תחרוץ גורלות. את העבודה הסיזיפית של צלילה אל תוך הפרטים ימשיכו השופטים לעשות גם כשהרשתות החברתיות כבר אינן מנופפות בתמונות הדרמטיות.
שָׁלֵו שלום, 29, ירושלים

על המפה: אני צלם בסוכנות טי־פי־אס תצפית.
המצפן: הצבעתי לביבי, אם מחר יהיו בחירות אתלבט בינו לגנץ. אין לי פיצול אישיות אבל אני יכול לנוע בין העבודה לבין ביבי. קשה לי עם הממשלה הנוכחית בעיקר כי לא הגיוני שעם שישה מנדטים בן אדם יהיה ראש הממשלה. צריך רוב. דברים השתנו אצלי מאז שאני מסקר את התחום. הגעתי לכנסת והבנתי כמה הכול שקר. רבים במליאה, אבל מאחורי הקלעים צוחקים.
ועדת חקירה: אני לא פה כל יום, לפעמים אני מגיע כי שולחים אותי אבל לפעמים גם כי אני מריח שאולי יהיה פה משהו מעניין. בהתחלה כן היה פה קצת קהל, עכשיו ריק לגמרי. חרדים שאני פוגש ברחוב אומרים לי שאני השליח שלהם, ואנחנו עושים בשבילם את העבודה כדי שלא יגיעו לפה באמצע השבוע.
אני יודע שהם שמחים מאוד שהוועדה קמה ורוצים להודות לגנץ על זה. אני יודע שזה לא תואם את מה שהנציגים שלהם אומרים, אבל זה מה שמספרים לי. הוועדה נראית קצת טכנית אבל שואלים שאלות חזקות. הדרך שלי לדעת אם מישהו מרגיש אשם זה כשהוא ממש מתנגד שאצלם אותו פה. לפעמים גם צורחים עליי. מי שמתנהג ככה, ברור לי שעוד נשמע עליו. לך תדע, אולי עוד ייכנסו כאן לכלא.
ראובן בן גל, 73, עפולה

על המפה: שתדע לך שלפי החוק אם אתה מקליט אותי בשיחה איתך, זאת לא האזנת סתר.
המצפן: עזוב, עזוב, שחרר אותי מפוליטיקה, עדיף שאני לא אדבר. תכתוב שאין תגובה. בוא נחליף נושא – איך אתה מרגיש? איך מזג האוויר?
אני פה במדינה משנת 1961, אתה יודע מאיפה עליתי? תבדוק את הארנק שלך. התגייסתי למשטרה ב־1974 וב־2007 השתחררתי. אני אוכל את עצמי, אבל שתדע לך שאחד התחומים שחשובים לי וקרובים לי ללב זה המשטרה, ומה שעשו לה בשנים האחרונות זה חבל על הזמן. ייבשו אותנו. עכשיו המצב לא יותר טוב, עשרות חברים מתפטרים.
ועדת חקירה: לקחו אותי להכין את עבודת המטה בתחום האבטחה האזרחית במירון, לכן גם אני באתי להעיד. אני נותן מאבטחים לפי כמויות שהמשטרה קובעת ולפי מה שהממונה על המקומות הקדושים מבקש. בשטח אנחנו בודקים שהם לובשים מה שצריך, שאין להם נשק או גז פלפל, ותעודה בתוקף. אחרי זה המאבטחים משובצים על ידי קצין משטרה. כמו שאתה יכול לשים לב אני משותק בחצי גוף וגם יש לי בעיה של זיכרון, לא חוויה גדולה.
הוועדה הייתה צריכה לקום. הכעס שלי הוא שהשופטת קבעה שהשוטרים לא ייחקרו פה אבל עלינו נפלו. באו לחפש אצלי בבית כאילו אני משפחת דומרני. ידעתי מה הם מחפשים והם קיבלו מיד את כל מה שרצו.
שרַי ונסו, 37, ירושלים
אוהד ונסו, 39, ירושלים

על המפה: עוד שנייה אנחנו מחליפים קידומת. אני קורא קבוע את הטור של חגי סגל.
המצפן:
אוהד: פוליטיקאי עושה הכול כדי לשרוד, הכול כשר מבחינתם. הצבעתי ימינה שלוש פעמים ופעם אחת זהות, אבל הבנתי שאין הרבה סיכוי לזה. אני לא מבואס מהממשלה, טוב שיש רוח חדשה, ואני רוצה לתת להם שנתיים ניסיון לפחות. אנחנו במדינה שאין בה סבלנות לתהליכים, לא בכדורגל ולא באוכל ולא בפוליטיקה. בשנה האחרונה בעסק לא היה לנו גב ממשלתי, ועבדנו מסביב לשעון כדי להחזיק את המקום. הוצאנו עובדים לחל"ת והתחלנו לשטוף כלים.
שרַי: אני רואה את הכותרות בחדשות ורוצה להיות בעניינים, אבל אני כבר לא זוכרת מה הצבעתי, נראה לי ימינה, ודי התבאסתי על זה. בעצם, עדיין מסתכלת על האירוע הזה מרחוק אבל מרגישה שבפעם הבאה אצביע לביבי. השנה האחרונה הייתה שיעור בהכול, במה טפל ומה עיקר וכמה חשוב הזמן עם המשפחה וכמה חשוב כוח הרצון לעסקים.
ועדת חקירה:
אוהד: יש שלושה שופטים, אחת עם שיער קצר, אני רואה אותה כל הזמן במסדרון בקומה שתיים, יש לנו מחסן שם. יש גם חרדי שבא לפה אלינו לאכול צהריים לפעמים, אדם אדיב מאוד. השלישי תמיד לבוש יפה, מחויט, לא נתקלתי בו הרבה.
לא הופתענו שמיקמו את הוועדה פה כי יש לא מעט משרדי ממשלה באזור, אבל בוא נראה שבאמת יצא מזה משהו. הרבה עוברים אצלנו בדרך לוועדה, נכנסים לשתות, לאכול, לשירותים. לפני כמה ימים היה חרדי אחד שיצא משם עצבני וממש קילל את השופטים, "יימח שמם איזה שאלות".
שרַי: בשבוע שעבר היו פה כל מיני ראשי מועצות ועיריות. מסכנים, לא נעים להיחקר ככה.
ירדן כהן, 29, מבשרת
נועם אוחיון, 26, ירושלים

על המפה: אנחנו מרכיבים פה מכונות לעיניים בתחום האלקטרוניקה.
המצפן: ירדן: הבחירות מיותרות, אבל בטח שאני הולך להצביע. הצבעתי לש"ס אבל לא מהסיבות הרגילות. נזכרתי שמרן אמר שמצווה להצביע ש"ס. גם ככה אף אחד לא באמת מתאים לאידיאולוגיה שלי, העדפתי אולי לזכות במצווה.
נועם: אני זוכר משפט שסיוון רהב־מאיר אמרה פעם, שבחדשות אתה שומע בהתחלה ערב טוב ואחר כך מסבירים לך כמה הכול לא טוב במדינה. הצבעתי לש"ס אבל אני אוהב את ביבי, זאת הצבעה שהיא בעצם לשניהם. חשוב לי שהממשלה תשמור על ערכי דת, לא באנו לפה בשביל משהו אחר. שמעתי שלקחו קצבאות לאברכים. הרפורמה של הכשרות פוגעת בציבור הדתי.
ועדת חקירה:
נועם: לא הרגשתי שהוועדה קשורה אליי, אבל בימים של האסון הסיפור עניין אותי, ברור. עד היום אני לא מבין בדיוק מה הלך שם ומי אשם. בהתחלה אמרו המשטרה, אחר כך אמרו שמישהו החליק במסדרון. לפני יומיים עברתי שם וראיתי כמה חרדים בחוץ, אולי בדרך להעיד, לא יודע. אני עובד, לא היה לי זמן להתעכב שם.
ירדן: אני מרגיש שקצת איבדנו עניין בסיפור הזה.