אזור תעשייה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין – הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה – נחשף ביבנה.
בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות, כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר, נחשף המפעל הכולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסן היין, עשרות אלפי שברי קנקנים וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות ועוד.
Video: יניב ברמן, רשות העתיקות
לדברי ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הם הופתעו לגלות מפעל משוכלל כל כך. "חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה שמכאן שווקו כשני מיליון ליטרים של יין מדי שנה", אמרו. "זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני".
היין שיוצר במפעל נחשב למותג איכותי בעולם העתיק, מסבירים הארכיאולוגים. "הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה".
בחפירה נחשפו גם גיתות נדירות, קדומות אף יותר – מהתקופה הפרסית – בנות כ-2,300 שנה. גילוי שעשוי לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות שנים.
"הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאמצת בחום ובקור", אמר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי".
ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי, אמר כי "הממצאים המרשימים מחזקים את ההכרה בחשיבותה של העיר יבנה ועברה המפואר לאורך כל התקופות. קבענו כי אתר תל יבנה יישמר ויהווה בשנים הבאות אבן שואבת ומוקד תיירותי וחינוכי למבקרים רבים".
