בוועידת הגולן של מקור ראשון שנערכת היום (ב') בחיספין התקיים מושב מיוחד שדן במנועי הצמיחה הנדרשים לקידום כלכלים של רמת הגולן.
צפריר יואלי, סמנכ"ל פיתוח עסקי, אנלייט אמר כי "בעשור האחרון אנלייט השקיעה קרוב ל-2 מיליארד שקל לשדרוג התשתיות לטובת אנרגיה מתחדשת. מעבר לחשיבות המלחמה במשבר האקלים, הם מנוע כלכלי עצום לרמת הגולן יחד עם עוד שניים נוספים: תיירות וחקלאות. אנרגיה מתחדשת משלימה את אלו כי היא מנצלת את השטחים החקלאיים ומאפשרת תשתיות שמאפשרות המשך צמיחה".
"הדבר הכי משמעותי שיכול לקרות לגולן ולגליל זה קודם כל אוניברסיטה", אמר דודו סלמה מפתרונות תקשורת לניהול מחשבי על ושירותי ענן. "כשאתה בוחן את ממוצע השכר של כל האנשים שעובדים פה הוא מאוד נמוך, זאת אומרת שלא התפתח פה אקוסיסטם של מחקר ופיתוח והייטק וזה יקרה בעקבות הקמתה של אוניברסיטה. חברות גדולות ישקיעו והחברות שלהן יהפכו ליזמים בשנים שלאחר מכן".
"המטרה שלנו קודם כל היא קידום דמוגרפי, ומזה ייגזרו פעולות אחרות שיתנו מענה לצרכי הגולן, אבל זה הבסיס וזו מטרת ההחלטה שנביא", הוסיף ליאור פרבר, סמנכ"ל פנים ופיתוח במשרד ראש הממשלה.
יאיר שפירא, מנכ"ל יקבי רמת הגולן הסביר כי "אין פתרון קסם, זה שיתוף פעולה שיחבר את כל ההבטחות למקשה אחת. רק שיתוף פעולה מצד הממשלה עם גורמים מקומיים יביאו למימוש של כל ההבטחות ששמענו למעשה".
פרח לרנר, סמנכ"ל רגולציה בחברת אנלייט, לשעבר יועצת ראש הממשלה לענייני חקיקה אמרה ש"בלשכת ראש הממשלה עשינו דברים טובים ומשמעותיים ואני ממליצה לכל עובד ציבור לצאת החוצה ולהכיר גם את הממשלה והמשק ולהכיר את שיתוף הפעולה בין הממשל למגזר הפרטי והעסקי, זה רק הולך ביחד".
"אני מתחברת למה שאמר קודמי", המשיכה לרנר, "גורם מתכלל נדרש בממשלה בהקשר של פרויקטים, במיוחד בהקשר של אנרגיה מתחדשת. אם לא יהיה גורם שיתכלל את כל המשרדים, שלכל אחד יש את החלק שלו, זה לא יקום. זה כמו בתקציב מדינה, כל משרד דוחף את הנושא שלו ורוצה עוד קצת ויש ויכוחים על הלילה, ובסוף יש מי שחותך. אני קוראת לממשלה למנות פרויקטור לענייני אנרגיה מתחדשת, שיתאם ויסנכרן בין כל המשרדים. מכיוון שלממשלה ישנם יעדים לנושא אנרגיה מתחדשת, זה דרוש".
אלי כהן, מנכל מכללת תל-חי שהשתתף גם הוא במושב אמר כי "הכלי הכי חשוב לייצור צמיחה בגליל ובגולן הוא אוניברסיטה. זה כלי קריטי לאזור. יש שני דברים שתעשייה צריכה: כוח אדם איכותי, ומחקר. סביב אלו צומחת תעשיה, סביב זה צומחת תעסוקה".
"אני נזהר מלהגיד איך צריכה להיראות אוניברסיטה", המשיך כהן. "יש ממשלה מצוינת והחלום שלי הוא לא בהכרח החלום של כולם. מה שחייבים שיקרה – האוניברסיטה היא לא פתרון לבעיית המכללות בגליל אלא כלי קריטי לצמיחה של הגליל והגולן. היא צריכה לקרות במרחב של הגליל המזרחי והגולן כדי לייצר את אותה התנועה שדיברתי עליה קודם. בוודאי שאני מעוניין שזה יקרה בתל-חי והתפיסה של המוסד שלי היא לשרת את האזור שאנחנו נמצאים בו וחלק מהתפיסה הזו היא קידום של אוניברסיטה. ברור שאנחנו רוצים להיות חלק מרכזי בה אבל החלום שלי פחות חשוב".
לשאלת המנחה אריאל כהנא, האם יש אוניברסיטה בהחלטת הממשלה, ענה ליאור פרבר כי "כל עוד זו המדיניות של הממשלה, זה יקרה. ראש הממשלה נחוש להעביר את ההחלטה הזו, העיניים של ראש הממשלה בורקות כשהוא מדבר על זה. עשינו את זה בעוטף עזה ואפשר לעשות את אותו הדבר ברמת הגולן. יש רצון של ראש הממשלה והמשרדים השונים, זה אפשרי וזה יקרה".
"אני לא בטוח שההחלטה צריכה להיות כלולה בהחלטת הממשלה, כי האוניברסיטה היא בגליל אבל הטכניקה לא משנה, זה יקרה בהחלטה כזו או אחרת, אבל זה יקרה", המשיך פרבר.
"רמת הגולן זה אזור ייחודי: הוא נהנה ממשאבי טבע ייחודיים ונדירים, שמש ורוח, ולא רק בקנה מידה ישראלי", הוסיף צפריר יואלי לאחר שהופנה לנושא על ידי כהנא. "יש פה שני משאבים ייחודיים: שטחים חקלאיים נרחבים שמאפשרים דו שימוש עם אנרגיות מתחדשות, והשלישי: האוכלוסייה והרוח היזמית שלה. צריכים בעצם מהשטחים האלה להוציא עוד ענף כלכלי חדש ובעצם יש פה מנוע שמייצר תנופה חדשה. כל ג'יגה-וואט מביא עוד 1,500 משרות בטווח של עשרות שנים קדימה וזה בדיוק מה שרמת הגולן הייתה צריכה, תחום כלכלי חדש. כבר מעל מיליארד שקל הושקעו, התעשיות נפרסות".
"יש פה פרויקטים גדולים ויש גם חסמים ואנחנו מנסים לפתור את החסמים וללכת משרד-משרד ולקדם את הפרויקטים האלה", אמרה לרנר. "למשל לפני כמה שעות ישבו כאן מנכ"לי משרדי הממשלה ויש החלטת ממשלה ויש יעדי ממשלה שמדברים על 30 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030 אבל יש מנכ"לים שאומרים "בואו לאט לאט בואו נראה", כלומר הממשלה לא מדברת באותו קול. מצד אחד יש יעדים, מצד שני יש אנשים שאומרים 'בואו נעצור, יש זמן'. למה לעצור? בואו, תרימו את זה".
