גיא ורון, חדשות 12, מנחה הפאנל: יש עתיד לחקלאות בגולן?
גבי קוניאל, מנהל פיתוח עסקי תאגיד בראשית: "החקלאות הייתה רלוונטית בעבר, היא רלוונטית היום והיא תהיה רלוונטית בעתיד אם נדע לעשות את הדברים הנכונים. מחובתנו לקחת את החקלאות לעתיד. דיברנו על חדשנות – גם בחקלאות יש חדשנות. גם אותו עץ תפוח שגדל כבר 50 שנה צריך להיות מותאם ל-2050, לא רק אנרגיה 2050 אלא גם התפוח. התפקיד שלנו הוא שהחקלאות תהיה רלוונטית ולו רק מהסיבה שבסופו של יום אי אפשר להביא זוג צעיר לגולן, ובן או בת הזוג יעבדו בחקלאות ויקבלו 7,000 שקל בחודש ויחזיקו בית וכולי".
אלכס קודיש, מנהל המטעים קיבוץ עין זיוון תאגיד בראשית: "צעירים לא ממש רוצים לעבוד אצלי, בטח מאז החל"ת, וזו בעיה שאנחנו עובדים עליה קשות. בצפון הגולן אנחנו מצליחים להחזיר ילדים הביתה ולחבר אותם לחקלאות שזה מפתיע לחלוטין. רואים את הרעב בעיניים של הצעירים אבל אין לנו את התנאים שגבי דיבר עליהם, שזה משכורות. אנחנו בעבודה קשה נצליח גם לשלהב אותם, ואז נצליח להחזיר אותם".
יאיר גולן, מנהל היחידה לחקלאות וחדשנות גולן: "פה בשולחן באמת אנחנו מתמקדים בנשירים והתפוח הוא באמת אחד הקטרים הגדולים של רמת הגולן אבל יש כמובן גם את רפת הגולן, כרם יין, נשירים שמתחלקים גם לאגס, נקטרינה, אפרסק וגם נישות חדשות אחרות שנכנסות כמו אגוזים ופירות יער ודברים אחרים שניגע בהם בהמשך".
אסף קרת, מנכ"ל בראשית: "כמו כל דבר בחיים, גם מפעיל שיהיה הכי חדש אם לא תחדש אותו כל הזמן ולא תתחדש קדימה ותפתח פערים אז בסוף לא יהיה לך גם את המפעל. כמה שהוא ירוויח ויהיה היי-טק וטכנולוגי אתה חייב ללכת קדימה. משקים זה כמו מפעל, ברגע שמשקים שהלכו צעד אחד קדימה וגלגלו כן מצליחים וכן מרוויחים יפה בחקלאות. משקים שלא עשו את זה, לא".
ד"ר ענת זיסוביץ', חוקרת במו"פ צפון: "אנחנו באמת באמצע שינוי. דובר הרבה על רפורמה ואנחנו התחלנו אותה לפניהם, לפני משרד החקלאות, היום כל המטעים גם התפוחים ומטעים נשירים אחרים אנחנו באמצע תהליך של שינוי עיצוב העץ. המטעים הישנים גם מרווחי הנטיעה, נגיד במטעים של אפרסקים ונקטרינות היו 66 לדונם והיום אנחנו ב-160, ובמטעים של 160 היום אנחנו ב-300 עצים לדונם. אנחנו הולכים על מה שנקרא "קיר פירותי", ולעבור מעץ שהוא תלת-ממדי לעץ שהוא דו-ממדי".
