בפתח הפאנל שהתקיים הערב (ב') אמר ד"ר אופיר העברי, יו"ר קואליציית היחדה למען הגולן: "מבחינתנו מאז ההכרה האמריקנית, המטרה היא לנסות להשיג הכרה ישראלית בריבונות הישראלית בגולן מאחר ולצערנו יש הזנחה נמשכת של הגולן על ידי הרשויות. אין לובי או ועד עובדים במירכאות לגולן. אנחנו מקווים שהוועידה הזו היא ביטוי ושמענו התחייבות מכל שר רלוונטי, לקידום הגולן. יחד עם זאת, מה שמאפיין את היחדה זה שאנחנו לא אנשי הגולן, אנחנו כקבוצת ישראלים כללית, שמנסה, עד כמה יש לנו יכולת, להשפיע לטובה על הפיתוח והצמיחה בגולן.
באופן טבעי כמו כולם יכולותינו מוגבלות ואנחנו מנסים לזהות איפה יש לנו יתרון יחסי. הנקודה שאנחנו מנסים להתרכז בה היא מה שנקרא צווארי בקבוק שבעצם "תרמו" למצב הנוכחי בגולן. אני יכול לציין שלושה צווארי בקבוק שאנחנו מזהים: הראשון הוא תחבורתי, מישהו פה ציין שעתיים מרחק מתל אביב זה לא בדיוק. זה שעה ורבע למורדות הגולן, ואם יש לי מזל עוד רבע שעה אני בגולן. ואם אין לי מזל אני נתקע אחרי משאית בכביש חד מסלולי. זה התיאור הרפואי של שבץ. יש עורק שפתאום נהיה צר. בינתיים עוד איכשהו מסתדרים עם זה, אבל בוודאי לא אם מדברים על הרחבת האוכלוסייה. הדבר השני, הוא בתחבורה הווירטואלית. שר התקשורת התחייב פה שבתוך שנה רוב היישובים יהיו מחויבים לסיב האופטי והיכולת לתנועה תקשורתית ברוב היישובים תיפתח. הדבר השלישי הוא מנוף אפשרי – המצב עם שדה תעופה במחניים. הועלו כמה פעמים רעיונות להכשיר אותו לקלוט גם מטוסים בינוניים גם מחו"ל מה שיאפשר תנועה תיירותית משמעותית ויביא הזדמנויות כלכליות. לצערנו עד עכשיו אנחנו בשיח עם שר או שרת התחבורה השלישיים שעדיין לא הכריעו בנושא".
יעל לובן, מייסד פלטפורמת נורטק. שותף בסטארטאפ. דיבר על צמיחת הייטק בגולן: "ארבע שנים אחורה, כשרצית להקים סטארטאפ, היצע ההזדמנויות הזמין העמיד אותך בפני דילמה: הייטק או לגור במקום שאתה אוהב. הקמנו קהילה להייטק בגולן. התחלנו באצבע הגליל, ואמרנו מה עם הגולן? דודי כהן, השותף שלי בסטארטאפ, הקים קהילה נוספת בגולן של הייטקיסטים והתחילו לצוץ כל מני אנשים בכל מיני אזורים, שאמרו שהם רוצים להרחיב את מעגל ההזדמנויות בעבודה, משקיעים ונותני שירות, הייטק בלי פשרות. ואז נוצרה סינרגיה בין האזורים. והוקמו עוד קהילות בכל מיני אזורים. הגליל והגולן הפכנו לאזור אחד. זה עזר להביא 6 חברות הייטק למרחב".
גל גפני, סגן ראש מועצה אזורית גולן דיבר על התשתיות הנצרכות: "כבישים הם דו-סטריים, ולכן המורכבות סביב תשתיות התחבורה המשופרות בשנים האחרונות בצפון זה משהו שלא היה בעבר. אבל כשמשקיעים רק בכבישים זו סכנה לאזור. אנשים יגורו בגולן ויעבדו בתל אביב. מצד שני המצב שבו אתה עולה מאחורי משאית או נגמ"ש, הוא בלתי נסבל. לפני שנה הסתובב פה יזם ישראלי שחי באירופה, וסימנו ארבעה יישובים. נסענו לאלוני הבשן. הוא אמר אני לא יכול להביא ביזנס לכביש חד סטרי".
רותי שוורץ-חנוך, סמנכ"ל רגולציה במנהל התכנון, יו"ר הוועדה המרחבית מעלה חרמון דיברה על הדרכים ליישום התכנית להכפלת האוכלוסייה בגולן: "כמתכננת, אני חושבת שגם חשוב לחזק את קצרין, את היישובים במועצה האזורית וגם יש מקום – בעיקר בעקבות הדרישות המקומיות – לתוספת של שני יישובים. החלטת הממשלה הזו טובה ואנחנו כפקידי ממשלה נבצע אותה על הצד הטוב ביותר.
בהתייחס לאוכלוסייה הדרוזית בגולן אמרה: "אנחנו עובדים חזק מאד על תכניות כוללניות שאומרות מה היישוב ירצה כשיהיה גדול יותר, על הסדרה, על תכנון מודרני שלוקח בחשבון גם את הצרכים המקומיים. לכל היישובים הדרוזים יש תכנית מתאר כוללנית. חלק מהתכניות נותנות מענה למחוסרי קרקע – סוגיה משמעותית בחלק מהיישובים הדרוזים. אני חייבת להעלות פה האתגר בעיניי המשמעותי, אין טאבו בצפון רמת הגולן. אין הסדר מקרקעין. זה יוצר כל מני אתגרים משמעותיים גם מבחינת בעלים פרטיים, גם מבחינת המדינה מול הבעלים, זה יוצר אתגרים בתכנון וברישוי ואף באכיפה. זה מצב שבעיניי אנחנו צריכים לפתור. היישובים לא הצליחו לעשות את זה לבד".
