עשור לפריצת המלחמה בסוריה, נראה שבשאר אל־אסד, המנהיג המושמץ שרבים הספידו שוב ושוב, חוזר ומתייצב בקדמת הבמה ואפילו מחוזר על ידי מדינות האזור. רעיונות שעד לא מזמן הונחו על השולחן ונראו אפשריים, כמו פירוק סוריה או החלפת אסד, נראים כעת מנותקים מהמציאות. הזרמים האזוריים בנוגע לסוריה, שעד כה היו סמויים מן העין, הפכו לגלויים. נציגי מדינות ערב מתדפקים על דלת ארמונו של אסד בדמשק, במטרה להשיב את היחסים עם סוריה לקדמותם.
ראש הממשלה נפתלי בנט עסק השבוע בנושא, בנאומו בוועידת הגולן של מקור ראשון. "גם במצב שבו, כפי שיכול לקרות, העולם ישנה כיוון בנוגע לסוריה או ביחסו לאסד, רמת הגולן תישאר בידי ישראל נקודה", אמר, והתייחס גם לנגיעה האיראנית בסוריה. "אנחנו עוקבים מקרוב מאוד אחר הנעשה בסוריה ואחר זיקתה לאיראן. איראן ששולחת שלוחות ומקימה צבאות לעטוף את מדינת ישראל, חותרת להקים עוד שלוחה ועוד צבא על גבול רמת הגולן. אנחנו נמשיך לפעול היכן ומתי שנדרש באופן יומיומי, יזום ותקיף כדי לקפל את הנוכחות האיראנית מסוריה. לאיראן אין מה לחפש בסוריה, ההרפתקה הזאת על הגבול הצפוני שלנו צריכה להסתיים".
אך למרות דבריו של ראש הממשלה, הנוכחות האיראנית, כמו גם יציבותו של משטר אסד, הן בגדר עובדה מוגמרת. מעבר למישור הצבאי, באיראן התאמצו בשנים האחרונות להחדיר כמה שיותר מוצרים וסחורות לשוק הסורי. ההשתלטות החלה בחברות הטבק האיראניות, שהגבירו את שיווק הסיגריות שלהן בסוריה. אליהן הצטרפו חברות המזון האיראניות, שמשגרות מוצרים לעם הסורי הרעב. היקף הסחר בין המדינות גדל במאות מיליוני דולרים, והיד עוד נטויה.
מדינות ערב קוראות את תמונת המצב ומנסות כעת לחתור למגע עם משטר אסד, ואפילו להשקיע במדינה המפורקת כדי להפחית את השפעת האיראנים. ארה"ב טרם שינתה את מדיניותה כלפי סוריה; הסנקציות עדיין קיימות, וכך גם "חוק קיסר", שקובע כי מי שמקיים קשרים עם משטר אסד חשוף אף הוא לעיצומים. למרות זאת, חלק ממדינות ערב כבר מנהלות מגעים עם אסד.
"הסעודים, ששאפו להחליף את משטר אסד, מקיימים היום דיאלוג מסוים מולו כדי לנרמל את היחסים", מפרט ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י). "איחוד האמירויות ובחריין, מדינות עם הרבה כסף שאסד צריך כדי לשקם את סוריה, פועלות מול הסורים, בין השאר מתוך רצון להחליש את האחיזה האיראנית. ההבנה היא שאי אפשר לנתק את האיראנים, אבל אפשר לנסות להחליש אותם ולצמצם את ההשפעה שלהם. האמירותים רוצים להיכנס לשוק הכלכלי הסורי על חשבון איראן, ואולי להגביר בכך את השפעתם על אסד. הכסף המפרצי מהווה מנוף לחצים משמעותי על אסד. איחוד האמירויות יכולה להעביר למשטר הסורי מסרים, וישראל, שכוננה יחסים טובים עם איחוד האמירויות, יכולה להרוויח מזה".
חילופי הממשל בישראל, ובעיקר בארה"ב, נתפסו בקרב רבות ממדינות ערב כתמרור המורה על פניית פרסה מדינית ודיפלומטית. התנועה החד־כיוונית לקידום נורמליזציה עם ישראל, תוך גיבוש חזית אחידה עם ארה"ב נגד האיראנים ובני בריתם הסורים, התחלפה במדיניות פתוחה לשיח עם אסד והאיראנים.
בנט ציין בנאומו כי החזרה לשולחן הדיונים על הסכם גרעין חדש משפיעה על יחס העולם לסוריה ולמשטר האיראני. "בוודאי שלשיח המתקיים מול איראן יש השפעה", אומר על כך גוז'נסקי, "אבל לטעמי מה שמסתתר מאחורי ההתקרבות המחודשת לאסד ולאיראנים, הוא ההבנה של מדינות האזור שארה"ב מתנתקת מהמזרח התיכון. המדינות במרחב עושות גידור סיכונים, שהמשמעות שלו היא לפזר את הסיכונים. חלק מהסיפור הוא לשקם את היחסים מול אסד".
הכסף מדבר
שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבד אלהיאן עסוק מאוד בשבועות האחרונים. הוא ביקר בין השאר ברוסיה, בלבנון, בסוריה ובמצרים. סוכנות הידיעות האיראנית דיווחה שהשר שוחח עם אסד על שיפור היחסים בין המדינות ועל סוגיות אזוריות ובהן המצב באפגניסטן, בעיראק ובתימן. הבכיר האיראני הביע את התרשמותו באוזני מארחו כי סוריה מקבלת יותר ויותר תמיכה בינלאומית. "בישיבות שקיימתי עם נציגי מדינות במסגרת העצרת הכללית של האו"ם, התקבל הרושם שהאווירה הדיפלומטית כלפי סוריה השתנתה לטובה", ציין אלהיאן.
בעיקר חשוב לשים לב להתקדמות ביחסים בין איראן לסעודיה. דוברו של שר החוץ האיראני אמר כי "השיחות בין המדינות נמשכות ללא הפרעה. הן דנות ביחסים ביניהן וביחסים עם מדינות האזור, בעיקר עם מדינות המפרץ, וגם המלחמה בתימן נדונה". הוא הוסיף כי שתי המדינות כבר חתמו על כמה הסכמים. מקורות דיפלומטיים ששוחחו עם עיתונאים ערבים צופים כי בזמן הקרוב ייפתחו מחדש הקונסוליות בשתי המדינות, וכי הסכם על נורמליזציה מלאה ופתיחת שגרירויות צפוי להיחתם בעוד שבועות ספורים
במסגרת הכשרת הלבבות האזורית שהממשל החדש באיראן, תחת הנשיא אבראהים ראיסי, מנסה לבצע, שוחח שר החוץ האיראני גם עם מקבילו הירדני איימן אל־ספדי ושיתף אותו בתוכנית האיראנית האזורית לקידום דיאלוג ושיתוף פעולה, "ללא התערבות כוחות זרים". הוא דיבר על "הרחבת שיתוף הפעולה בין מדינות האזור ובמיוחד בין איראן, עיראק, סוריה וירדן, שתביא לשגשוג כלכלי ויציבות אזורית".
לשיחה עם שר החוץ האיראני קדמה שיחה היסטורית בין עבדאללה מלך ירדן לנשיא סוריה בשאר אל־אסד, לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב־2011. על פי הודעת ארמון המלוכה ברבת־עמון, השניים דנו בהידוק היחסים בין המדינות ובדרכים לשיתוף פעולה. במישור הכלכלי, ירדן פתחה את מעבר הגבול היבשתי עם סוריה ואת התנועה מירדן לסוריה ובחזרה. מעבר הגבול נחשב לריאה הצפונית של ירדן ופתח הייצוא שלה לכיוון לבנון, טורקיה ומדינות מזרח אירופה עד רוסיה. במקביל, ירדן מהווה גם ציר ראשי של מעבר סחורות סוריות לכיוון המפרץ, מה שהפך את מעבר הגבולות בין סוריה לירדן לקריטי ברמה האזורית.
החלטתה של ירדן לפתוח את המעבר במאי האחרון, באה לאחר הפסדי עתק שנגרמו כתוצאה מסגירתו בעשור האחרון, הפסדים הנאמדים ב־20 מיליארד דולר. בירדן מדווחים שמאז פתיחת המעבר הגיע היקף הסחר דרכו לסכום של 68 מיליון דולר, בפרק זמן של כחמישה חודשים. הסכום הזה מורכב מייצוא סחורות ירדניות בהיקף של 40 מיליון דולר, וייבוא מוצרים מסוריה ב־28 מיליון דולרים. מקורות בעיר הנמל עקבה דיווחו שהייבוא הסורי דרך הנמל גדל ב־600 אחוזים. בעיתון הלבנוני אל־אחבאר נטען כי ירדן מוכנה לנרמל את יחסיה עם דמשק ולהביאם לרמות הגבוהות ביותר.
סוגיה נוספת שעומדת בלב היחסים בין ירדן למשטר אסד היא הפליטים. יותר ממיליון סורים שנמלטו מסוריה לירדן בשנות המלחמה העקובה מדם, חיים במחנות פליטים בתחומי הממלכה. הירדנים משקיעים מיליארדים בטיפול בהם, והם מטילים על קופת המדינה מעמסה כספית משמעותית. מטבע הדברים הירדנים שואפים שהפליטים יחזרו לביתם בסוריה, ולשם כך דרושים יחסים תקינים וטובים בין המדינות.
הירדנים אינם היחידים המייבאים סחורות מסוריה. גם בימי החרם העולמי שהוטל על משטר אסד, מדינות המפרץ המשיכו לרכוש מסוריה שמן זית, ירקות ומוצרים אחרים. כעת מתכוננות מדינות אלו לפתוח שגרירויות בדמשק ולחדש את היחסים הדיפלומטיים עם אסד, שנותקו בשל המלחמה.
כמאל לובאני, ממנהיגי האופוזיציה הסורית: "אני כועס ומאוכזב. כל מי שהבטיח לנו הבטחות גדולות הופך את עורו. במקום לשים סוף למשטרו של הרוצח, מסייעים לבני בריתו לחזק את מעמדם שם"
מדינה נוספת ששבה לשיח עם הסורים היא מצרים. בקהיר מתנהלות שיחות על הסכם העברת גז מצרי ללבנון דרך ירדן וסוריה, מהלך שעתיד להכניס כסף חיוני לקופתו המידלדלת של א־סיסי. בחודש שעבר נפגש שר החוץ המצרי סאמח שוכרי עם שר החוץ הסורי פייסל אל־מקדאד. הפגישה, שהתקיימה בשולי עצרת האו"ם בוושינגטון, סימנה את קיצו של החרם המצרי על השלטון הסורי. כלי תקשורת ערביים ציינו כי הפגישה הייתה קצה קרחון של שינוי בדיאלוג המצרי־סורי, הכולל שיח בין בכירי שירותי הביטחון והמודיעין, בדרך לנרמול מלא של היחסים בין המדינות.
בריאיון לסוכנות הידיעות "רוסיה היום" אמר חבר הפרלמנט המצרי מוסטפא בכרי כי "הפגישה מבהירה שהיחסים בין שתי המדינות צועדים קדימה וסוללים את הדרך לשובה של סוריה לתפוס את מקומה בליגה הערבית. איש אינו יכול לפקפק בלגיטימיות של המשטר הלאומי הסורי, שעמד והגן על שלמותו הטריטוריאלית נוכח טרור והתערבויות חיצוניות".
שובו של האח הגולה
אחרי כמעט ארבעה עשורים בגלות, השבוע חזר לסוריה רפעת אל־אסד, אחיו של אסד האב. רפעת זכה לכינוי המפוקפק "הקצב מדמשק", בין השאר בעקבות תפקידו כמפקד הטבח בחמה בשנת 1982, שבו נרצחו עשרות אלפי אזרחים סורים, מוסלמים סונים. כשאחיו נשיא סוריה חלה הוא ניסה לתפוס את מקומו בהפיכה צבאית, אך זו כשלה והסתיימה בהגלייתו מסוריה. הוא נדד בין ספרד, שווייץ וצרפת, וחי בראוותנות. בשנת 2020 גובש נגדו כתב אישום על שחיתות והלבנת הון. נגזרו עליו ארבע שנים בכלא, אך הוא הצליח לחמוק מהן בתואנות רפואיות. השבוע העניק לו אחיינו בשאר אישור לשוב למולדתו.
צילום: EPA
לא ברור כמה קורבנות ספר אסד במלחמה על שימור כיסאו, אך אין ספק שהוא עלה על אביו ודודו. במטרה לשרוד בשלטון, בשאר אל־אסד לא בחל באמצעים. הוא הפעיל נגד עמו נשק כימי, הפגיז בחביות נפץ שכונות שלמות ובהן נשים, ילדים וזקנים. ההערכות מדברות על כמיליון סורים שנטבחו בידי כוחותיו, ויותר מ־5.5 מיליון בני אדם שאיבדו את ביתם וברחו מהמדינה המדממת לאירופה, לטורקיה, לירדן ולעיראק.
"החיבוק הבינלאומי שבשאר אל־אסד מקבל כעת, הוא לדעתי אחת הבושות האנושיות הגדולות ביותר אי פעם", אומר לנו דולאן אבו־סאלח, ראש מועצת מג'דל שמס. "אנחנו רואים רוצח עם שרצח נשים וילדים, שעכשיו המנהיגות המזרח־תיכונית מקיימת ערוצי הידברות איתו. מיליוני סורים ברחו מארצם בגללו, אבל עשר שנים עברו והכול חוזר לקדמותו".
לדברי אבו־סאלח, ישראל הייתה צריכה להיות אקטיבית יותר באשר למצב בסוריה וליזום מהלכים שהיו משנים את התוצאה הנוכחית, שבה האיראנים מצויים על גדר הגבול. "העם היהודי עבר בהיסטוריה שלו סבל שאי אפשר לתאר. לכן ישראל הייתה צריכה להיות ראש החץ נגד מעשיה של סוריה. ישראל אמנם לא ישבה על הגדר, פתחה בית חולים שדה וסיפקה סיוע לפצועים, אבל זה לא מספיק. אם ישראל הייתה מנהלת מגעים כדי להפסיק את הקטל בסוריה והייתה מעורבת יותר בעיצוב המצב שאנחנו רואים היום, המציאות הייתה שונה. אז יש תקיפות ספציפיות נגד האיראנים בסוריה, אבל במהלכים חכמים יותר היה אפשר להגיע לתוצאה טובה יותר".
מי שמתוסכלים במיוחד מחזרתו של אסד לקונצנזוס, הם אלה שעד לפני כמה שנים היוו אופוזיציה פוליטית ואף שלטונית לנשיא הסורי. כמאל לובאני סומן כאחד המנהיגים הבולטים בקרב האופוזיציה לאסד. הוא ישב כמה שנים בכלא הסורי בשל התנגדותו למשטר, עד שהצליח לברוח מהמדינה בחסות הלחימה. בשנים הראשונות של ההתנגדות למשטר אסד, כשאופציית החלפת המשטר עמדה על הפרק, לובאני נפגש עם גורמים בעולם שניסו להתניע את המהלך.
"אני כועס ומאוכזב", הוא אומר בשיחת טלפון מאחת מבירות אירופה. "אני רואה את כל מי שהבטיח לנו הבטחות גדולות הופך את עורו. במקום לשים סוף למשטרו של הרוצח, הם מסייעים לבני בריתו לחזק את מעמדם שם. האחים המוסלמים, חיזבאללה, איראן ואסד זוכים לרוח גבית ולתמיכה. היחסים שהתנהלו מתחת לשולחן, הופכים לגלויים. אופי היחסים התרחב משיתוף פעולה נקודתי בענייני ביטחון וגבולות, להסכמים כלכליים לשיקומה של סוריה תחת אותו רודן".
מבחינת לובאני, שיח עם אסד משמעותו שיתוף פעולה עם הפשעים שביצע. "אסד יצטרך לקחת אחריות בסופו של דבר ולשלם על הפשעים שביצע, ואז כל מי שמנהל איתו יחסים דיפלומטיים יסומן כמי שסייע למשטר הזה לבצע את פשעיו", הוא משוכנע. "לא חייבים להיות אויבים של אסד, אבל מי שעוזר לפושע להמשיך לשלוט באמצעות כסף, סיוע או אפילו הסכמה לשמר שקט בגבול, הופך להיות שותף לפשע. כמו שהיהודים לא שוכחים את זכר קורבנות השואה, אנחנו לא נשכח את זכרם של קורבנות אסד".
השבוע הותקף שדה התעופה הצבאי T4 באזור חומס בסוריה, בפעולה שיוחסה לישראל. האופוזיציה הסורית דיווחה כי יעד התקיפה היה מחסן מל"טים איראני, וכי במתקפה נהרגו שני קצינים איראנים. המתקפות הנקודתיות בסוריה המיוחסות לישראל, לא ממש מעודדות את לובאני. הוא משמיע נבואת זעם, שלדעתו תתקיים בעתיד הקרוב. בדומה לאבו־סאלח הוא סבור שישראל עתידה לשלם מחיר על הפסיביות היחסית שהיא נוקטת אל מול המתרחש בגבולה הצפוני. "ישראל תתמודד בקרוב עם אויב גדול שפועל תחת כנפיה של איראן – מאפגניסטאן דרך איראן, עיראק, סוריה, לבנון וירדן. זה יהיה אויב מאוחד וחזק ששם לו למטרה להשמיד את מדינת ישראל. מי שחושב שיהיה אפשר להוציא את ההשפעה האיראנית מסוריה תחת בשאר אל־אסד, טועה טעות מרה".
