"היסטוריה: חתמנו כעת על הסכם להכפלת כמות המים לירדן", צייצה ביום שלישי שרת האנרגיה קארין אלהרר. מוקדם יותר היא סיימה פגישה של כשעתיים עם שר המים הירדני בגשר אלנבי, ובה סוכמה מכירת המים המוגדלת ממי הכנרת לשכנה ממזרח.
שיפור היחסים בין ישראל לירדן הוא אחד המדדים שהממשלה הנוכחית מרבה לטעון כי היא מתעלה בו על קודמתה. היחסים בין שתי המדינות נתפסים ככאלה שהלכו והידרדרו בשנים האחרונות, ונקודת השפל נרשמה בהחלטתה של ירדן להשיב לידיה את צופר ונהריים. לכך הצטרף גם העיכוב באישור המעבר לטיסתו המתוכננת של ראש הממשלה לשעבר נתניהו לאמירויות מעל שטחה של ירדן, וכן הפרות סטטוס־קוו קבועות בהר הבית.
למה מכירת מים לירדנים היא צעד היסטורי?
"כי היא מעמיקה את שיתוף הפעולה בין המדינות", מסבירה השרה אלהרר. "ישראל מוכרת את המים לירדן, לא נותנת אותם, ובמחיר שבו מוכרים לצרכן הישראלי. ההנחיה שלי לראש רשות המים שעמד בקשר עם עמיתו בצד הירדני, הייתה שזה לא ייפול על כתפיו של הצרכן הישראלי. יש פה הסכם מכירה, שבסופו של דבר משדרג את איכות המים ישראלית. לא מדובר במתנות חינם".
מכירת מים למדינה אחרת היא אינטרס ישראלי?
"חד־משמעית זה מיטיב עם משק המים הישראלי".
מרשות המים מוסיפים כי "הגברת אספקת מי כינרת לצרכנים בשדרה המזרחית של ישראל טובה מאוד לבריאותה האקולוגית של הכינרת ושימורה כאוגר אסטרטגי של ישראל. מכיוון שמכירת המים הנוספים נעשית במחיר מלא, האספקה לירדן אינה פוגעת בצרכן הישראלי".
"אני לא נגד התושבים אלא בעדם. אי אפשר להיות דובי לא־לא. לומר לא לכל דבר, בלי לדון על פתרונות. ישראל צריכה לפעול לכיוון מַעבר לאנרגיות מתחדשות"
יום לפני הפגישה בגשר אלנבי, הגיעה השרה אלהרר לוועידת הגולן של מקור ראשון שהתקיימה בחספין. לדבריה, היא מסכימה עם האמירה של ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידה, כי גם אם יחס העולם לאסד ישתנה, רמת הגולן תישאר ישראלית. "רמת הגולן היא ישראלית. זה עוד עניין שאנחנו מסכימים בו עם בנט", אומרת אלהרר, חברת יש עתיד. "יאיר לפיד פעל להכרה בגולן, בקדנציה הקודמת הוא ביקר בוושינגטון עם צביקה האוזר וקידם את הנושא. הצורך להרחיב את ההתיישבות בגולן הוא לגמרי באג'נדה שלנו".
זה קונצנזוס שמגיע על חשבון הרחבת ההתיישבות ביו"ש? לבוחרים של בנט הייתה ציפייה להבטחות בנייה משמעותיות גם ביישובי יהודה ושומרון.
"כל הממשלה הזאת קמה על הסכמה להתעסק בעיקר בבעיות הפנימיות של ישראל – ברווחה, בכלכלה, בקורונה, בפשיעה בחברה הערבית. גם נתניהו לא סיפח, אף שלו הייתה ממשלה ימנית על מלא".
אבל הוא אישר לא מעט בנייה.
"מראש אמרנו שיש בקואליציה נושאים שהם במחלוקת, ואנחנו נפעל בנוגע לכל מה שלא במחלוקת, וברוך השם יש לא מעט שאינו במחלוקת, שאפשר לשפר ולקדם".
תחום האנרגיה הוא אחד השדות שבהם מתכוונת הממשלה להיטיב את ניצול האפשרויות הקיימות ברמת הגולן. "יש פה מה שאין במקומות אחרים, וזו אנרגיית הרוח. אני רוצה למצות את כל היכולת בעניין הזה. מדינת ישראל הצטרפה אל המדינות שקיבלו החלטה ללכת על אנרגיות מתחדשות, ואנרגיות מתחדשות לא באות לבד. צריך לעבוד בזה – להציב פאנלים סולאריים וגם טורבינות רוח. הגולן הוא המקום המרכזי בישראל שבו אפשר לנצל את אנרגיית הרוח".
מנגד, ראש מועצת מג'דל שמס דולאן אבו־סאלח הביע בנאומו בוועידה את החשש של החקלאים הדרוזים מטורבינות הרוח ואת התנגדותם – בעיקר מחשש שהטורבינות יתפסו חלק ניכר מאדמות המטעים שלהם. לצידם, גם תושבים אחרים בגולן מביעים חשש ממפגע הרעש הפוטנציאלי, ורשות הטבע והגנים טוענת כי הטורבינות צפויות לסכן את בעלי הכנף הייחודיים ברמה, דוגמת נשרים ורְחמים.
בעניין הזה, אלהרר נחרצת. "אני חושבת שאי אפשר להיות דובי לא־לא. לומר לא לכל דבר, בלי לדון על פתרונות. יש הבנה והסכמה ברורה שישראל צריכה לפעול לכיוון מַעבר לאנרגיות מתחדשות. במדינות אחרות, התחום הזה כולל תחנות כוח הידרואלקטריות או תחנות כוח גרעיניות, ואצלנו, המדינה משופעת בשמש ורוב האנרגיה הטבעית היא סולארית; אבל איפה שאפשר למצות עוד קצת אנרגיה ירוקה, כמו כאן עם הרוח, אנחנו נעשה זאת.
"ישבתי עם החברות העוסקות בתחום, והבנתי שנבנָה מכ"ם מאוד מיוחד שמסייע בנושא של הגנה על בעלי הכנף, שגם אני רוצה לדאוג להם וגם לי הם חשובים. גם לנושא הרעש יש פתרונות, ואני חלילה לא נגד תושבים. אני בעד התושבים, ובכל זאת חושבת שזה ווין־ווין – מהיכולת לייצר חשמל בצורה מבוזרת כולם מרוויחים. אני שרת האנרגיה, לא השרה להגנת הסביבה, אבל בהחלט חושבת שאפשר לדאוג לאנרגיה יחד עם שמירה על הסביבה".
אל תאיימו עלינו
ההסתמכות האירופית על אנרגיה המופקת בטורבינות רוח, התבררה כאופטימית מדי לקראת החורף הקרוב, ומחירי הגז ביבשת מאמירים. "במובן הזה, ישראל היא אי של יציבות, וטוב מאוד שיש לנו ביטחון אנרגטי", אומרת אלהרר. "אבל חזרתי מכנס של מועצת השרים במדינות ה־OECD שהתקיים בשבוע שעבר בצרפת, וקצת 'קיבלנו בראש' שם בנוגע לאנרגיות ירוקות. אני פועלת לכך שתהיה הרבה יותר אנרגיה מתחדשת בישראל. טורבינות הרוח יכולות לספק שלושה אחוזים מתצרוכת האנרגיה, ואת מה שיש לנו צריך למצות".
היא מתארת כי בדרך לגולן ראתה את כל מקבצי הלוחות הסולאריים על בתים פרטיים ועל מבנים חקלאיים דוגמת רפתות, "וזה משמח אותי מאוד. לשם צריך להגיע. כשהגעתי למשרד האנרגיה שאלתי את עצמי מה אני רוצה – ואנרגיה סולארית היא בראש סדר העדיפויות כרגע. פעם בשבועיים מגיעים אליי נציגי חברת החשמל ורשות החשמל, ואני רוצה לראות מי עוד מחכה לחיבור, למה לא חובר עד עכשיו. אני רוצה לראות שעומדים ביעדים. השבוע יצא מנגנון חדש שמתגמל את חברת החשמל או קונס אותה על חיבור מאוחר של יזמים. השאיפה היא ש־30 אחוזים מהאנרגיה של ישראל יגיעו ממקורות סולאריים עד 2030, וצריך לעמוד בה לפחות. זה יקרה. היום אנחנו עומדים על חמישה אחוזים, כבר מתקרבים לשישה. מבחינתי זה האירוע שלי".
ראש הממשלה בנט אמר לאחרונה כי טביעת הרגל הפחמנית של ישראל אינה משמעותית כל כך ממילא, בהיותנו מדינה קטנת ממדים, וכי את החלק הישראלי בתחום האקלים יש לתרום באמצעות חדשנות. את מסכימה עם האמירה?
"החדשנות שלנו היא ראש חץ. יש שלל רעיונות, כמו כבישים טוענים, שהנסיעה עליהם טוענת את המכוניות החשמליות, סוללות שאינן מזהמות ועוד דברים מדהימים שנעשים בישראל. אנחנו פועלים להסיר חסמים כדי שסטרטאפים יישארו פה, ובמציאת קרנות שיעזרו להם במימון ראשוני. משרד האנרגיה אמנם מממן לא מעט, אבל זה עדיין מעט לעומת הצורך".
לא רק עם שר המים הירדני נפגשה אלהרר לאחרונה. "אני כל הזמן נפגשת עם עמיתיי במדינות השכנות. שוחחתי בזום עם שרת האנרגיה של קפריסין, אפגש איתה בעוד שבועיים. נפגשתי עם שר האנרגיה של יוון, שוחחתי עם שר האנרגיה של מצרים. למדינת ישראל יש תפקיד חשוב באזור הזה, היא הגורם המקשר בין העבר לעתיד. המדינות שסביבנו עתירות בנפט ואנחנו מובילים לעידן האנרגטי הבא, ויש לכך חשיבות גדולה מאוד. צריך להודות על האמת – ההסכמים שנחתמו עם מצרים וירדן בנושא הגז, מכניסים תגמולים לא רעים למדינת ישראל".
כלומר מתווה הגז היה חיובי?
"אני לא רוצה לדבר על מתווה הגז, כי יש לי השגות על הפן הכלכלי שלו. אני חושבת שתנאי הפתיחה של ההסכם עם חברת חשמל, שבעצם כובלים אותה גם להסכמים הבאים, הם, בואי נאמר בעדינות, פחות ממצוינים. אי אפשר להתעלם מהביטחון האנרגטי שזה מספק לישראל, אבל בסוף נצטרך לעשות את המעבר לאנרגיות ירוקות יותר".
במסגרת המפגשים האזוריים, ארה"ב הודיעה לאחרונה כי היא תנסה שוב לתווך בין ישראל ללבנון בוויכוח על קו הגבול במים הכלכליים. המחלוקת נוגעת לשטח מריבה ימי בצורת משולש, שנוצר בשל האופן שבו ישראל משרטטת את הגבול מול התיחום שנוקטת לבנון. את השיחות שהתקיימו בשנה שעברה פוצצו בסופו של דבר הלבנונים, שהודיעו כי לא יוותרו על שום סנטימטר של "מים או כבוד". זאת, אף כי התועלת הכלכלית שעשויה לצמוח ממשאבי הגז התת־קרקעיים באזור הנתון במחלוקת, היא קריטית הרבה יותר בעבור לבנון, הנתונה במשבר כלכלי חמור.
"יש שליח חדש מטעם ממשל ביידן, עמוס הוכשטיין, ויש כאן הזדמנות נוספת, אבל חשוב להבהיר – אנחנו לא פועלים על פי תכתיבים של הלבנונים. היו בשנה שעברה שיחות בהובלת מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי. הלבנונים מנסים למקסם את הקו לטובתם בצורה בלתי סבירה, ואני מודיעה להם שלא יאיימו עלינו. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים, אבל אם לבנון תמשיך להתנהל באופן הזה, לא יצא כלום. הקו שישראל שרטטה הוא קו הגבול, ושלא ינסו ללכת לאו"ם. גם אני יודעת להפקיד קו גבול באו"ם".
בלב קבוצת הסיכון
בשבועות הקרובים תתמודד הממשלה עם אחד המבחנים המרכזיים שלה, והוא אישור תקציב המדינה. "אני חושבת שהוא יעבור", סבורה אלהרר. "עשר שנים בפוליטיקה לימדו אותי לא להיות נחרצת, אבל אני מאמינה שכן. יש פה ממשלה שמחויבת לעניין. אני גם לא רואה סיבה שהממשלה הזאת לא תמלא את ימיה. מהשנתיים האחרונות למדתי שהאזרחים שבאים לקלפי חושבים מי 'סיבן אותם', מי סיפר להם סיפור שלא התקיים בסופו של דבר. יש פה ממשלה שקמה על סמך התחייבויות שנעשו, ומי שלא יעמוד בדיבורו יודע שלא יעשו איתו יותר עסקים".
"מדינת ישראל היא הגורם המקשר בין העבר לעתיד באזורנו. המדינות שסביבנו עתירות בנפט ואנחנו מובילים לעידן האנרגטי הבא, ויש לכך חשיבות גדולה מאוד"
שר החוץ יאיר לפיד, ראש המפלגה שלך, נסע השבוע לארה"ב כדי להציג בין היתר עמדות מדיניות שלא מקובלות על כל הממשלה, כמו תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית. גם בשנתיים שבהן הוא צפוי לעמוד בראש, הוא יקפיד על העיקרון של שמירה על מציאות מדינית שמקובלת על כל חברי הממשלה?
"מה שסוכם עם הקמת הממשלה – זה מה שיהיה. בהקמת הממשלה הזאת ראו כל אזרחית ואזרח מי מחויב לכך שהיא תקום. מפלגה עם 17 מנדטים זזה הצידה ופינתה את המקום לטובת הקמת ממשלה. בסוף, קואליציה מתקיימת על בסיס הבנות. אם הן מופרות אין קואליציה, ואת זה אף אחד לא רוצה. למרות כל מה שאומרים, יש מחויבות גדולה מאוד של כל השותפים. אני רואה את ההתנהלות בישיבת הממשלה; יש שיתופי פעולה, כולם רוצים לעבוד".
לא מדובר בסיסמאות ריקות, היא קובעת. "אנחנו באמת עובדים טוב ביחד. למשל, אני והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג היינו יחד במועצת השרים של ה־OECD, ובירכתי אותה על ההחלטה להצטרף לאמנה להפחתת פליטות מתאן. יש לי הרבה מחלוקות איתה אבל אנחנו יודעות לעבוד יחד. דברים נפתרים בתוך הבית".
קארין אלהרר מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים, ומתניידת בכיסא גלגלים. כשהיא נשאלת על מדיניות הממשלה בנושא הקורונה – שדוגלת בהשארת המשק פתוח למרות מספר הנפטרים הכואב שספגה ישראל בגל הרביעי, היא מתייחסת למצבה האישי. "לא רק הנפטרים, גם על כל מי שחלה כואב לי מאוד. אני באופן אישי נמצאת בסיכון סופר־גבוה ולוקחת את זה קשה. אבל המציאות היא שרוב החולים קשה והנפטרים בגל האחרון היו בלתי מחוסנים. בכל הזדמנות שיש אני מתחננת בפני אנשים להתחסן ולעטות מסכה. אם כולם היו נשמעים להוראות, הייתה הרבה פחות תחלואה בגל האחרון". היא מציינת כי קיבלה לא מעט הזמנות לפגישות בחו"ל אך סירבה להן בשל הרצון להמעיט בטיסות. "אני מודה שאני בלחץ, ותמיד עם מסכה, תמיד מסתכלת על זה הרבה יותר קשה. אני יודעת שאם זה יפגע בי, אם אדבק בקורונה – אני לא סתם לא ארגיש טוב, אני אמות. זה מאוד מלחיץ".
הממשלה לא יכולה לעשות יותר כדי לעודד התחסנות? השבוע פתחו את הישיבה במסעדות גם למי שאין לו תו ירוק. אולי היה צריך להשאיר?
"אין לזה הצדקה רפואית. המטרה היא לדייק בהגבלות. בסוף בתי הספר פתוחים והמשק פועל".
אלהרר העבירה בעבר תיקון לחוק בעניין הטרדות מיניות, והפעילות למען נפגעים קרובה לליבה. בריאיון שמתקיים יום לפני פרישתו של אלעזר שטרן חבר מפלגתה מהמרוץ לתפקיד יו"ר הסוכנות, היא מתקשה לצאת נגדו. "ההתנסחות שלו הייתה לא טובה, אני והמפלגה דוגלים באפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות. תלונות צריך לברר. אני לא עושה איפה ואיפה. אני מכירה את אלעזר והוא תמיד מאוד רגיש. אם הוא התנצל ודייק את האמירה שלו, מודה ועוזב ירוחם".
