הדיווחים בעולם על הניסוי הסיני, תוך שימוש ביכולת משולבת של גרעין ומעוף בחלל, משאירים לא רק את האמריקנים עם הלסת שמוטה כי אם את כל העולם. רוב הדיווחים עוסקים בשאלה איך ארה"ב, עם המודיעין הטוב ביותר בעולם, לא עלתה על היכולות הסיניות המרשימות שהוצגו בניסוי.
על פי הדיווחים, סין ביצעה בחודש אוגוסט האחרון את אחד הניסויים המרשימים בעולם בטיל גרעיני על־קולי, שרגע לפני שהתביית על מטרתו טייל בחלל והסתובב מסביב לעולם. מדובר ביכולת חלל מתקדמת שספק אם אפשר לספור על כף יד אחת את המדינות שמחזיקות ביכולת דומה. לא מעט גורמים שהיו מעורבים בניסוי מצוטטים כמי שסיפרו על שיגור טיל שנשא רכב גלישה על־קולי, וחג במסלול נמוך בחלל עד שהוחלט לשגר אותו משם אל המטרה.
לצד התדהמה בעולם חשוב לציין כי הטיל פספס את היעד ב־25 ק"מ, אולם במקרה של טיל גרעיני היכולת זה העיקר ולא רמת הדיוק, שכן לטיל שכזה יכולת הרסנית על הסביבה בטווחים גדולים מהרגיל. החלק המדאיג הוא שסין, למרות שלא יכולה לרשום 100 אחוזי הצלחה בניסוי, רושמת התקדמות מפוארת ביחס ליכולותיה. גורם אמריקני הודה שהידע שיש למדינתו רחוק מהיכולות שהסינים הפגינו בניסוי.
בעולם ידוע שארצות הברית, רוסיה וסין הן המדינות שהצהירו באופן רשמי כי הן מפתחות כלי נשק על־קוליים, כולל רכבי גלישה שמשוגרים מטיל לחלל, אולם ההערכות הן כי יש עוד מדינות שמפתחות יכולות כאלה, גם אם כרגע זה עדיין ברמה התיאורטית. מדובר בטילים איטיים יחסית אולם היכולת לגלות אותם היא כמעט בלתי אפשרית, ומרגע שהם מתבייתים על המטרה ועד הפגיעה בה, עובר פרק זמן קצר מאוד. בניגוד לטיל רגיל התנועה שלהם לא סימטרית ולכן קשה לעקוב אחריהם. יכולת איתור ויירוט לטילים שכאלה מצריכה בנייה מחדש של מערכות הגנה אוויריות, כיוון שאלה הקיימות עוד צריכות ללמוד את יכולותיו.
הסינים אומנם רחוקים מלהביא את הטיל הזה לרמה מבצעית, אולם אין ספק שהוא יכול בהחלט לשנות דרמטית את המציאות בעולם, ובמיוחד את המבט האמריקני על הסינים.
